היה נראה מעט מחוץ לאלמנט שלו. קצת נבוך. עדיין מנומס בכל מה שנוגע לשיח הציבורי והביקורת על ראש הממשלה. בציטוטים במהדורות החדשות אמרו שהוא מטיח ביקורת בנתניהו, אבל זה היה רחוק מזה. גם כחלון וגם אורן היו דיפלומטים לעילא ועילא. כמעט משעממים.
זה היה אתמול (יום ד׳). היום הציג כחלון את המצטרף השני, ראש הועדה למלחמה בעוני וחתן פרס ישראל, אלי אלאלוף, מנכל קרן רש״י. אם לשפוט לפי שני המצטרפים הראשונים, כחלון אכן מחפש אנשים ללא רבב. נקיים מכל בחינה.
כשעמד לצידו של אורן כרך כחלון את העניין המדיני בעניין הכלכלי. את יחסי החוץ של ישראל כחלק ממכלול בעיות שניצבות כיום בפני הציבור בעת ההליכה לקלפיות. למעט אולי יו״ר הבית היהודי, נפתלי בנט ("אף אחד בעולם לא מתעניין בנושא הפלסטיני") אין מועמד החושב שאפשר לנתק כלכלה וצמיחה ממערכת גלובלית של לחצים ודרישות.
הצגת אורן הייתה מפגש נטול פומפוזיות. אי אפשר שלא להיזכר במצגות המרגשות של מועמדי לפיד ממש לפני שנתיים. כחלון נראה מן הצד פחות מלא מעצמו ויחד עם זאת, גם פחות מאורגן ומוכן למערכה.
מי האנשים שמקיפים את כחלון כיום? מעבר לנדב שנברגר, הדובר המסור שמלווה אותו כבר שנים, מתגבש צוות. רונן משה, שבקמפיין 2013 עבד עם הליכוד, נמצא היום עם כחלון. משה הוא דירקטור מטעמה של רשת בדירקטוריון חדשות 2 (יצא לחופשה זמנית מן המשרה לתקופת הקמפיין, אמר לדה-מרקר לפני כמה ימים) והוא גם יועץ של חברת נתיבי גז וקצא״א.
הסוקר העובד עם משה כחלון הוא ישראל בכר, אשר עבד צמוד עם נתניהו כמה שנים רצוף (עד שנת 2011). לפני כמה שנים ישבתי לשיחה עם בכר, בתקופה בה לא עבד עם אף פוליטיקאי, והוא הראה לי סקרי עומק פוליטיים שערך. לא דובר אז בסקרים למענו של פוליטיקאי זה או אחר, אלא חומר עיון מקצועי שבכר סקר למטרות אחרות. בכר זיהה אז את אותה קבוצה הנמצאת בימין מבחינה ביטחונית-מדינית אך לא מקבלת את העמדות הכלכליות של הימין של נתניהו. דובר אז בימניים-לאומיים המתקנאים בתפיסות הכלכליות של השמאל. כך בכר הסביר לי אז והנה, הוא ככל הנראה נמצא בחיקו של כחלון, במקום הנכון.
מצטרף משמעותי נוסף לצוות של כחלון הוא יגאל ברקת, אשר שימש בשמונת החודשים האחרונים כסמנכ״ל שיווק בחברת פרטנר. אין קשר משפחתי לאלונה ברקת, ששמה כבר הועלה בהקשר של הצטרפות לרשימתו של כחלון. ברקת יהיה בין האחראים על התעמולה (הפרסום) ועבודה מול גורמים בתחום הזה.