ישראל נמצאת לפני שלל החלטות גורליות, מבחירת סדר העדיפויות שלה, דרך יישוב ההתנגשויות בין דת למדינה, המלחמה על זכויות מיעוטים, בחירה בין שתי מדינות לשני עמים לבין מדינה דו לאומית, היחסים עם שכנותנו, האיום האיראני וכמובן החיים עצמם.
הממשלה היא זו שטווה את התכניות ומתווה את הדרך לעתיד שלנו, עושה את הבחירות שאמורות לייצג אותנו, האזרחיות והאזרחים. אבל אף שעל סדר היום נמצאות שאלות הרות גורל, חלקנו מעדיפים להסיר אחריות ולתת לאחרים לבחור בשבילנו. בכנסת בדקו את נתוני הצבעה מהבחירות ב-1973 ועד 2006 והנתונים לא משקרים: מאז 1999 יש ירידה באחוזי ההצבעה בישראל, כשבחירות 99 הוציאו מהבית 78.7% מהמצביעים אבל בחירות 2001 רק 62.3% מהם. מאז אנחנו מדשדשים באזור הזה: ב-2003 יצאו להצביע 67.8% מאיתנו וב-2006 63.2% בלבד. אחוז ההצבעה בשנת 2009 היה 65.2% בלבד.
״ראינו ירידה באחוז המצביעות והמצביעים בבחירות לכנסת ה-17 (2006) ולכנסת ה-18 (2009) וזה פשוט חבל״, אומר גיורא פורדיס, דובר ועדת הבחירות המרכזית. ״זה לא המנדט שלנו, אבל לקחנו על עצמנו מטרה של העלאת אחוז ההצבעה והפקנו לפני שנתיים סרטון על משטרת הקיטורים. נראה שגם לו הייתה השפעה, כי בבחירות של 2013 חלה עליה של שלושה אחוזים שלמים בהצבעה ו-67.7 אחוז מהציבור יצא להצביע. לבחירות הללו הפקנו עוד סרטון ואנחנו מקווים שהאזרחיות והאזרחים יבינו את חשיבות ההצבעה עבור מדינת ישראל וילכו להצביע״.
אל המאמץ הזה מצטרפים כעת גם ראשי הערים. מרים פיירברג, ראשת עיריית נתניה, מבטיחה לתושבי עירה חניה חינם בכחול לבן רחבי העיר ביום שלאחר הבחירות אם רק יתעלו מעל נתון ההצבעה הקודם - 58.48 אחוז. ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, מבטיח לבני עירו הפנינג לפתיחת הקיץ בחוף הים. כל מה שהם צריכים לעשות זה לשבור את אחוז ההצבעה מ-2013: 66.23 אחוז.
עוד בבחירות:
- עוד לא החלטתם? גלו מי הכי ראוי לקול שלכם
- בואו להרכיב בעצמכם את הקואליציה הבאה
- המרוויחים הגדולים והמפסידים הגדולים של הבחירות
המשמעות של אחוז הצבעה של 67.7% הוא שכמעט שליש מאזרחיות ואזרחי ישראל לא מימשו את זכותם להשפיע ולא קבעו מי ייצג אותם בפרלמנט בשנים הקרובות. הנתון הזה מרתיח, אבל פורדיס מצביע על כך שמבחינה עולמית אנחנו דווקא במקום לא רע: ״ברוב המדינות יש אחוזי הצבעה של 50 אחוז עד 60 אחוז, אז אנחנו בחלק העליון של הרשימה הזו״.
גם מינה צמח, המנהלת המדעית של מכון המחקר מדגם, מציעה לנו לקחת את המספר הזה בפרופורציה: ״כשמסתכלים על אחוז ההצבעה צריך לזכור שמתוך מאה האחוזים של בעלי זכות ההצבעה, בערך 90% מתגוררים בארץ. יש הרבה אנשים שחיים בחו״ל ויש להם זכות הצבעה וצריך לחשוב גם על זה כשמתבוננים באחוזי ההצבעה בישראל, להוריד אותם מתוך אותם מאת אחוזי הצבעה אפשריים כי הם לא נמנעים מהצבעה בגלל אידיאולוגיה אלא כיון שהם פשוט לא נמצאים פה באותו הזמן״.
מי צבעה את חיפה בכחול?
אז איפה הצביעו הכי הרבה ישראלים ואיזו מפלגה זכתה להכי הרבה קולות באיזו עיר? נתוני ועדת הבחירות המתייחסים לכנסת הקודמת מגלים שתל אביב אולי נחשבת מעוז השמאל, הבית של מרצ ושמאלה משם, אבל מי שכבשה את תל אביב בבחירות האחרונות הייתה לא אחרת מיש עתיד: 21% מהמצביעות והמצביעים נתנו לה את קולן/ם. אחריה – עוד סטראוטיפ נשבר: הליכוד, עם 18% מהקולות ורק אחר כך העבודה שזכתה ל-17% ומרצ שזכתה ל-14% מהקולות הכשרים בתל אביב. ש״ס זכתה ל-6% והבית היהודי ל-4%. ארץ חדשה, קדימה וחד״ש זכו כל אחת ב-2% מהקולות התל אביביים ב-2013. אחוז ההצבעה בתל אביב עמיד על 62.64% מכלל בעלי זכות ההצבעה – 246,890 מצביעים בלבד מתוך 394,134 בעלי זכות ההצבעה.
בדיקה של תוצאות הבחירות בישובים השונים מראה שלא רק שתל אביב היא לא בירת השמאל, אלא שגם חיפה כבר שנים לא אדומה: הליכוד הוא הרשימה שגרפה את מירב הקולות בעיר שעל הכרמל, עם 26% מקולות המצביעות והמצביעים. אחרי הליכוד – יש עתיד עם 18% מקולות הציבור החיפאי ורק אז – העבודה, עם 15% מהקולות. התנועה זכתה ל-7%, הבית היהודי ל-6%, מר״צ ל-5% בלבד, כמו חד״ש וש״ס ויהדות התורה מצטרפות לרשימה עם 3% הצבעה בלבד לכל אחת, לפני שבל״ד סוגרת אותה עם 2% הצבעה. חיפה, כידוע, היא עיר מעורבת ומתערבבת שאוהבת להתהדר בדו הקיום שלה, בסבלנות והמתינות. כיון שרק 58.6% מבעלות ובעלי זכות ההצבעה מימשו אותו, מעניין היה לדעת מה היו התוצאות המלאות, לו שאר בעלות ובעלי זכות ההצבעה היו טורחים להגיע ולהביע את דעתם.
מצב ההצבעה לא היה בשיאו גם בבירת הנגב. 56.74% בלבד מבעלות ובעלי הזכות להצביע מימשו אותה בבחירות האחרונות. אז למי מצביעה באר שבע? 38% הצביעו לליכוד-ישראל ביתנו, 13% נתנו את קולם לש״ס, 12% לבית היהודי, 11% ליש עתיד, 8% לעבודה, 5% לתנועה, 2% לקדימה ואותו מספר הצביע למרצ, לעצמה לישראל – להבדיל ול״הישראלים״.
ומה המצב באום אל פחם? רק 56.74% מבעלי זכות ההצבעה הגיעו לקלפי בעיר הערבית, שיכולה הייתה להכפיל את ההשפעה שלה בבחירות האחרונות. חצי מהמצביעות והמצביעים נתנו קולם לחד״שׁ, 24% לרשימה הערבית המאוחדת ו-22% לבל"ד. באופן מוזר, מרצ מצאה את עצמה באותה קטגוריה עם ש״ס – שתיהן קיבלו אחוז אחד מהקולות, כמו גם התנועה והעבודה. למעשה, 105 אנשים מאום אל-פחם הצביעו לש״ס ועוד 30 הצביעו למפלגת עם שלם, של הרב חיים אמסלם. לא מפתיע מספיק? 19 מבעלי ההצבעה באום אל-פחם הצביעו ליהדות התורה.
בירת מדינת העבודה, בירת מדינת הליכוד
כשמביטים במפלגות השונות באופן פרטני מקבלים תמונה מעניינת הרבה יותר:
איפה זכתה מפלגת העבודה להכי הרבה קולות? תל אביב יפו, שם זכתה ל-41,212 קולות. חיפה היא המקום השני בו זכתה מפלגת העבודה להכי הרבה מצביעות ומצביעים – 21,196 קולות ובראשון לציון זכתה ל-16,999 קולות.
ירושלים היא לא רק בירת ישראל אלא גם בירתה של הליכוד ביתנו בבחירות האחרונות: 49,658 תושבות ותושבי עיר הקודש נתנו את קולם למפלגה השלטת. תל אביב יפו היא הישוב הבא בתור, עם 42,873 מצביעות ומצביעים ששמו בפתק מחל וראשון לציון שלישית גם פה, עם 39,288 קולות.
ירושלים היא גם המקום ממנו מגיעות ומגיעים הכי הרבה קולות לבית היהודי. 28,432 אחיות ואחים הצביעו לבנט בקלפי בבחירות האחרונות בעיר הקודש. איפה עוד נרשמו הרבה מצביעים למפלגה? פתח תקוה. תודו שלא ניחשתם: 14,711 קולות קיבלה שם הבית היהודי ותל אביב יפו הייתה העיר השלישית בדירוג הקולות לו זכתה המפלגה, עם 10,482 מצביעות ומצביעים.
אבל מה קורה עם החבר לברית האחים של בנט, יאיר לפיד? בתל אביב נמצא ריכוז המצביעים הגדול ביותר של יש עתיד, שם הצביעו למפלגה 50,934 אנשים – ריכוז מצביעות ומצביעים יותר גדול מזה שזכה לו הליכוד בכל הארץ. ראשון לציון היא המקום השני שמרכז הכי הרבה מצביעי ומצביעות יש עתיד – 28,745 קולות גרפה שם המפלגה, וחיפה היא המקום השלישי בו מתגוררים הכי הרבה מצביעי יש עתיד – 25,294 חיפאים וחיפאיות נתנו את הפתק שלהן/ם ליאיר.
ואי אפשר לדבר על יאיר בלי לבדוק מה קורה עם מי שהיו אויביו הקואליציוניים: יהדות התורה וש״ס. בירושלים מרוכזים רוב המצביעים של גפני, ליצמן ואייכלר מיהדות התורה: 53,631 אנשים – מספר גבוה יותר מזה שזכתה לו הליכוד בכל רחבי הארץ. בבני ברק זכתה במפלגה ל-44,973 קולות ומודיעין עילית היא העיר שהנפיקה את המקום השלישי בדירוג הקולות למפלגה, עם 44,532 מצביעות ומצביעים.
גם אצל ש״ס רוב מצביעי המפלגה מרוכזים, לא תופתעו לשמוע, בירושלים: 37,513 אנשים רצו לראות את דרעי, ישי ואטיאס בכנסת בבחירות האחרונות. בני ברק מנפיקה את מספר המצביעים השני בגודלו עבור המפלגה: 19,085 קולות – לא הפתעה גדולה, אבל אולי תופתעו לדעת שאשדוד היא העיר ממנה מגיע מספר המצביעים השלישי בגודלו לש״ס: 17,458 קולות.
איפה אפשר למצוא הכי הרבה מצביעות ומצביעי שמאל? בתל אביב תמצאו את ריכוז האנשים הכי גדול שהצביעו למרצ: 35,121 קולות קיבלה שם המפלגה. ירושלים היא העיר השנייה שהנפיקה הכי הרבה מצביעות ומצביעי שמאל, לא פחות מ-10,730 קולות קיבלה שם מרצ. אחריה בתור נמצאת חיפה עם 7,230 קולות למפלגה.
בנצרת נמצאים הכי הרבה מצביעי ומצביעות חד״שׁ: 13,517 קולות נרשמו שם למפלגה. הריכוז השני בגודלו נמצא באום אל-פחם (7,872) והריכוז השלישי בגודלו בחיפה, שם זכתה המפלגה ל-6,644 מצביעים.
ומה לגבי המפלגות הערביות? הריכוז הגבוה ביותר של תומכי בל״ד נמצא בנצרת – 7,592 קולות נרשמו שם. רהט הייתה המקום שסיפק את מספר המצביעים השני הכי גדול למפלגה, עם 3,951 קולות ושפרעם היא המקום שסיפר למפלגה עם מספר המצביעים השלישי הגדול ביותר: 3,522. לרע״מ תע״ל מד״ע הצביעו הכי הרבה אנשים בטייבה: 7,799 קולות רשמה שם המפלגה. ברהט נרשם ריכוז המצביעים השני בגודלו למפלגה, עם 7,455 מצביעות ומצביעים והמקום השלישי, מבחינת ריכוז המצביעים, שייך לסח׳נין, שם הצביעו למפלגה 6,738 בוחרים.
ראשון לציון ירוקה
אולי נצליח ללמוד משהו על סיכויי ההצלחה של אלי ישי להיכנס לכנסת לפי המקומות בהם הצביעו הכי הרבה לעצמה לישראל: ירושלים מחזיקה בריכוז המצביעות והמצביעים הכי גבוה למפלגה הקיצונית עם 8,307 קולות. תל אביב היא הבאה בתור עם 2,442 קולות למפלגה ופתח תקוה היא העיר שהעניקה למפלגה את החיזוק השלישי בגודלו – 1,985 תושבות ותושבי העיר החליטו לתת את הקול שלהם/ן למפלגה.
מספר המצביעות והמצביעים הגבוה ביותר נרשם –לא במפתיע – בערים הגדולות: תל אביב-יפו היא המקום בו הצביעו הכי הרבה בעלי זכות בחירה - 246,890 קולות נרשמו שם, 243,038 בירושלים ו-141,085 בחיפה.
איפה נפסלו הכי הרבה קולות? לא תתפלאו לשמוע שהערים הכי גדולות, בהן הצביעו הכי הרבה אנשים, הן גם אלו שספרו הכי הרבה טעויות, כפילויות ופסילות: 1,989 מקרים בתל אביב, 1,899 בירושלים ו-1,722 בחיפה. בסך הכל נפסלו בבחירות מספר עצום של 37 אלף קולות. כ-250 אלף קולות של בוחרים ישראלים בבחירות 2013 הוגדרו לאחר ספירת כמעט כל קולות ההצבעה כ"קולות אבודים" - הצבעות שהלכו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה בצירוף הקולות הפסולים. מדובר בכ-10 מנדטים לערך ש"נזרקו לפח".