היום בגני התערוכה, בקלפי הגדולה ביותר של הליכוד היה נדמה שלא מדובר ביום בחירות מקדימות בליכוד, אלא ביום הבחירות המוקדמות במירי רגב. הכל התנהל בנמנום יחסית עם מצביעים מבוגרים בעיקרם עד שרגב הגיעה בסערה, הלהיבה את אנשי הליכוד מחוץ לקלפי, נכנסה עם שובל מצלמות אחריה ויצאה החוצה, תוך שהיא מכריזה ״בעזרת השם אני אהיה שרה בממשלה הבאה״. רגב גם הביעה מילות תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו, הכריזה על ניצחון הליכוד בבחירות הכלליות ולא שכחה גם לפטור לעברנו: ״לחיי עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל״, לפני שזינקה החוצה ליעד הבא שלה.
מתפקדי הליכוד הם בהחלט עולם משל עצמם. 96 אלף איש שכרוכים בליבם ובהתלהבותם אחרי הפוליטיקאית מראש העין. בכל מקום שהיא מגיעה, מחיאות כפיים נלהבות, רעש והמולה. מצד שני, בכל מערכת בחירות מייצרת רגב התלהבות מן הסוג הזה. השאלה היא עד כמה מיקומה של רגב במקום מאוד גבוה ברשימת הליכוד, אפילו מעבר לכל השריונים, יהיה לשביעות רצונו של יו״ר הליכוד נתניהו. רגב, שרצתה לפני מספר שבועות לראות את גדעון סער מתמודד במערכה הזו מול ראש הממשלה המכהן, מכינה כבר את הקרקע לשלב שני, והיא גם רואה את עצמה בצמרת של הנהגת הליכוד, אם לא ראשת הליכוד בעצמה.
בשעות בהן הייתי בגני התערוכה, אפשר היה לראות זרם דק מאוד של מתפקדי ליכוד המגיעים להצביע. ללא תורים, ללא המולה וזאת בניגוד להצבעה שם בשעות הבוקר, כשהגיעו המוני מצביעים באוטובוסים ובמקום התפתחה מהומה.
בהתאם לשעה וגם לאופי המתפקדים באזור הזה (תל-אביב), נראה שהליכוד היא מפלגה מבוגרת ומזדקנת. לפני כחצי שנה, כשעדיין לא חשבו שיהיו בחירות תוך זמן כה קצר, דיווחו מתוך הליכוד על הצטרפות של 8000 מתפקדים ועל כך שהליכוד הגיע לכ-120 אלף איש. אבל בליכוד עשו ניקוי של הרשימה, לרבות סינון החוצה של מתפקדים שלא עברו עדיין את תקופת האכשרה בת ה-16 חודשים. התוצאה היא 96 אלף מתפקדים. כששאלתי היום אחר הצהריים, איפה כל ה- 120 אלף נמסר לי מן הליכוד: "זו גם מפלגה די מבוגרת וצריך לקח בחשבון שברשימות הקודמות גם היו לא מעט אנשים שנפטרו מאז".
7-8 ערים ביום
השרים, הח״כים והמועמדים של הליכוד, כמעט כולם, נקטו בטקטיקה דומה. הצבעה בשעה מוקדמת בבוקר ומאותו הרגע התרוצצות מקלפי לקלפי בכל הארץ. ללא הפוגה כמעט. חלקם (אבי דיכטר, יולי אדלשטיין) פרסמו מראש לוחות זמנים ממש מטורפים. 7-8 ערים שונות.
אבל בגני התערוכה, ראיתי את סגן השר החריג. שלא כמו כל עמיתיו, נעמד צחי הנגבי מחוץ לקלפי, ממש בפתחה, וכאילו היה עדיין סטונדט המחלק פליירים באוניברסיטה לפני המון שנים לחץ הנגבי את היד לכל מי שנכנס, דיבר איתו אישית וניסה לשכנע אותו לבחור בו. פוליטיקה ישירה הכי פשוטה שיש. בלי עוזרים (רק טובי ירוחם הותיק בצד), בלי זרקורים, תוך שהוא עם הטלפון מחובר לאוזן מדבר עם המון אנשים. ככה במשך כארבע שעות (כשאני הייתי שם).
למה דווקא בתל-אביב, שאלתי את הנגבי? ״הצבעתי בבוקר בירושלים וידעתי שזה מה שאני אעשה, פה או בירושלים שזה שני הסניפים הגדולים. בסוף באתי לכאן. יש כאן את הליכודניקים הוותיקים של פעם, המבוגרים מאזור תל-אביב שמגיעים להצביע ואני מדבר עם כל אחד ואחת שנכנסים״
הפלוג – הבלוג הפוליטי של טל שניידר