ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אמש (שני) לריאיון מקיף באולפן המהדורה המרכזית, לראשונה במערכת הבחירות הזו. נתניהו התייחס לנושאים כמו משבר הקורונה והתנהלות הממשלה, מבצע החיסונים, המצב הפוליטי והסכם העודפים שכולל גם את סיעתו של בן גביר, המשפט הפלילי וכתבי האישום נגדו. נתניהו השמיע כמה אמירות שהחלטנו לבדוק לעומק.
"יש לישראל תקציב לשנת 2021"
נתניהו נשאל בריאיון על העובדה שמדינת ישראל לא אישרה תקציב כבר כשלוש שנים, ועל אי העברת התקציב במסגרת ההסכם הקואליציוני עם כחול לבן - שהוביל בסופו של דבר לפירוק הממשלה. בתגובה, נתניהו הצהיר כמה פעמים כי לישראל דווקא יש תקציב חד-שנתי ל-2021 ואף נקב במספר.
כך ענה נתניהו בריאיון: "העברנו תקציב, הוא 413 מיליארד שקל. כל הזמן אומרים אין תקציב למדינת ישראל. יש תקציב. זה התקציב שלנו ל-2021. יש את הדבר השני שאנחנו קוראים לו "קופסאות קורונה". אנחנו נתנו בנוסף לתקציב הזה 110 מיליארד שקל. עד היום הוצאנו את זה לעזרה לעסקים, לאזרחים וכו'. עכשיו יש עוד חבילה, של 15 מיליארד שקל שאני רוצה להביא מחר".
בסוף שנת 2020, אישרה הכנסת באופן סופי את "חוק התקציב ההמשכי" - תיקון לחוק יסוד משק המדינה וחוק יסוד התקציב שמאפשר לממשלה להמשיך לפעול גם בשנה שבה לא אושר תקציב. מה הם בעצם אישרו? מאחר ו-2020 היא השנה הראשונה בתולדות ישראל שלא אושר לה תקציב מדינה, וגם ל-2021 שבפתח אין תקציב מסודר, החוק פשוט לא מכיר בסיטואציה מופרכת שכזו. לכן, הממשלה נדרשה לערוך ברגע האחרון שינוי נוסף בחוקי היסוד של ישראל, כך שהתקציב ההמשכי לשנה הבאה יתבסס על 2020 ולא על 2019.
במהלך השנה האחרונה הוציאה הממשלה כ-100 מיליארד שקל חוץ-תקציביים, באמצעות אותן "קופסאות קורונה" מפורסמות. ההכרה באותם 100 מיליארד שקל איפשרה המשך של "רשת הביטחון הכלכלית", שכוללת דמי אבטלה לשכירים עד אמצע 2021, מענקים לעסקים ועוד. ה"תקציב" שנתניהו מדבר עליו וטען שעבר הוא בדיוק כזה - "תקציב המשכי", עם הוצאה שנתית של כ-420 מיליארד שקלים, ומכסה חודשית של 35 מיליארד שקלים - 1/12 ממסגרת ההוצאה הכללית.
בין תקציב רגיל לתקציב המשכי יש הבדלים משמעותיים. תקציב רגיל הוא מסגרת תקציב שמאושרת יחד עם תוכנית כלכלית שמהווה את התוכנית העתידית למדינה, הקרויה גם "חוק ההסדרים". תוכנית זו כוללת את כל הרפורמות שהממשלה מתכוונת לעשות במסגרת אותו חוק תקציב. בפועל, כשמדינת ישראל עובדת עם "תקציב המשכי" כבר שנים, לא ניתן לתכנן אף תוכנית עתידית או להוציא לפועל שום מהלך חדש. במסגרת "תקציב המשכי" ניתן רק להמשיך עם התוכניות הקיימות שכבר אושרו במסגרת חוק התקציב האחרון במרץ 2018.
בשל המצב הבעייתי, ידיהם של הממשלה ומשרד האוצר קשורות בכל הנוגע לבניית תוכניות מסודרות להוצאת המשק מהמשבר שבו הוא נמצא בעקבות הקורונה. בהיעדר תקציב, לא ניתן לקדם רפורמות או לבנות תוכניות עתידיות. כדי לטפל בצרכים דחופים, המציאו בממשלה את מה שגם נתניהו הגדיר - "שיטת הקופסאות".
הקופסאות הן בעצם כלי חוץ תקציבי שיצרו לעצמם נתניהו וכ"ץ כדי לעסוק במה שמכונה "כיבוי שרפות" - מענקים חד-פעמיים לאזרחים, דמי אבטלה עד לחודש יוני וכל דבר שדורש טיפול ישיר. הקופסאות מאפשרות לממשלה להוציא כסף מבלי שיש לו מקור מימון ברור, ללא מסגרת של הוצאות ומבלי הצורך להוכיח כי ההכנסות מסוגלות לכסות על המיליארדים שיוצאים. נתניהו בעצמו אמר כי מאז תחילת המשבר הוציאו בצורה כזאת כ-110 מיליארד שקלים.
אם יש תקציב רגיל וברור, יש עליו דיונים בכנסת והוא מאושר בשלוש קריאות. לאחר שיש תקציב רגיל יודעים מראש מאיפה הכסף מגיע (הכנסות) ולאן הוא יוצא (הוצאות) והוא מבוסס על מסגרת ברורה. במצב כעת, הממשלה יכולה להחליט בכל עת שהיא מוציאה יותר מ-420 המיליארד שהוקצו לה במסגרת התקציב ההמשכי. ברגע אחד וללא הליך מסודר, ניתן לחרוג ממסגרת התקציב, ובכן, זה אינו תקציב.
לכן, האמירה של נתניהו שלמדינת ישראל יש תקציב לשנת 2021 היא אמירה לא נכונה ומעוותת. מדובר ב"תקציב המשכי" שמאפשר פעילות מינימלית בלבד של משרדי הממשלה וללא יכולת להקצות כספים לתוכניות ארוכות טווח. נתניהו וכ"ץ יכולים בדרכים עוקפות לפזר כספים נוספים, אך אלו מתקיימים ללא מקור תקציבי. למדינת ישראל אין תקציב מסודר מאז סוף שנת 2019, מה שהביא בסוף השנה שעברה לפיזור הכנסת.
המוטציה הבריטית
נתניהו בריאיון הגיב לביקורת על הטיפול של הממשלה בנתב"ג במהלך משבר הקורונה, שהביאה לכניסת חולים רבים לתחומי ישראל וכן להתפשטות המוטציה הבריטית של הקורונה. נתניהו הכחיש שעבר שבוע מאז הדיווחים הראשונים על המוטציה הבריטית באי ועד להחלטה להקשיח את נהלי הכניסה לישראל לזרים ולישראלים שחוזרים מחו"ל.
כך אמר נתניהו בריאיון: "את אמרת שלקח שבוע מאז שהמוטציה בריטית עלתה - זה לקח שעות, כששמענו את בוריס ג'ונסון מדבר... כשארגון הבריאות העולמי הודיע במוצאי שבת שיש בעיה עם מוטציה בריטית, אני כינסתי במקום, נדמה לי שזו הייתה ההזרקה הראשונה של החיסון, כינסתי את הממשלה טלפונית. אמרתי - עכשיו אנחנו סוגרים וסגרנו למוחרת את השדה". בתשובתו, נתניהו לא השיב לגבי עניין הבדיקות בנתב"ג למרות שנשאל על כך.
הדיווח שעלה בריאיון הוא הדיווח של כתבנו באירופה אלעד שמחיוף, שדיווח כבר ב-14 בדצמבר (יום שני) על הודעת שר הבריאות הבריטי. אותו שר הבריאות, מאט הנקוק, חשף באותו יום כי בדרום אנגליה התגלה זן חדש של קורונה. כבר אז אמר הנקוק כי מדובר בזן שמתפשט מהר יותר מהזן המוכר של הקורונה. לפי אותו דיווח, הזן החדש של הקורונה היה חשוד בכך שגרם לעלייה משמעותית ומהירה יותר בהתפשטות המחלה בתוך שבועות. במשרד הבריאות הבריטי כבר העריכו כי סוג הקורונה החדש "מניע" את התחלואה הגבוהה בדרום אנגליה.
באותו השבוע, מאז הודעת משרד הבריאות הבריטי, הטיסות בין ישראל לבריטניה נמשכו כסדרן, תחת ההגבלות הרגילות של בידוד ביתי בלבד (שרבים מהישראלים לא שמרו עליו).
בדומה למה שאמר נתניהו, ישיבת הממשלה הרשמית הבאה שדנה בנושא המוטציה הבריטית הייתה רק ב-19.12 (יום שבת), חמישה ימים לאחר ההודעה של משרד הבריאות הבריטי. בבוקר שלאחר מכן, ביום ראשון, התכנס קבינט הקורונה, שם הוחלט בהחלטה חריגה להחיל את ההגבלות על הישראלים שחוזרים מבריטניה באופן מיידי ולהעבירם למלוניות בידוד עם נחיתתם. לפי דיווחים על הנעשה בתוך ישיבת קבינט הקורונה, התרגז נתניהו על אדלשטיין ותהה "מדוע לא הכיר את עניין המוטציה". אדלשטיין ענה כי הנושא "היה ידוע במשך שבוע" ונשמר תחת מעטה סודיות. בדיונים שנמשכו לתוך הלילה, הוחלט להחיל הגבלות נוספות ולמעשה להשית חובת הבידוד במלוניות על כל הישראלים השבים מחו"ל. ההחלטה נכנסה לתוקף רק ביום רביעי של אותו שבוע.
האמירה של נתניהו שסגירת נתב"ג לכניסת ישראלים מחשש להתפשטות המוטציה הבריטית ערכה שעות בלבד - לא נכונה ומעוותת. ההודעה הרשמית של משרד הבריאות הבריטי פורסמה ב-14.12. רק ב-19.12 כונסה ישיבת הממשלה וב-20.12 הוחלט על החלת הגבלות על השבים מבריטניה. בישיבת הקבינט נתניהו התרגז ש"לא הכיר את המוטציה" ושר הבריאות אמר בעצמו שהמוטציה "מוכרת כבר כשבוע". נתניהו אכן כינס את הממשלה ביום שבת, רק לאחר שראש הממשלה ג'ונסון הכריז על סגר כללי בבריטניה. הטענה של נתניהו מעוותת, שכן עברו ימים ארוכים מאז נחשפה המוטציה הבריטית ועד שהוחלט להחיל הגבלות נוספות. השבוע הזה, ייתכן, הביא לכניסת המוטציה הבריטית לישראל.
"לא היו לי 61 מנדטים"
נתניהו נשאל בריאיון על ההבדלים בינו ובין יריבו בימין גדעון סער. סער הבהיר כמה פעמים, בתגובה למתקפות מצד הליכוד, כי הוא, אם ייבחר, "לא ייקח לקואליציה את מי שנתניהו לא לקח". סער מרמז בדבריו על כך שנתניהו ישב בעבר בממשלה עם יאיר לפיד, מפלגת העבודה ומפלגות נוספות שאינן מהימין.
נתניהו הגיב לדברים וענה: "לקחתי אותם כי לא היו לי 61 מנדטים. אבל כשיש לי 61 והפעם יהיו לי 61 מנדטים, זו ההזדמנות הפנטסטית שיש פה (להקים ממשלת ימין מלא)".
בניגוד לדבריו של נתניהו, לאחר בחירות 2009, המפה הפוליטית כללה 65 חברי כנסת לימין ורוב למפלגות שמזהות את עצמן כימין. למרות זאת, נתניהו החליט להכניס לממשלה את מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק ולהשאיר במשך כל כהונת הממשלה את מפלגת האיחוד הלאומי באופוזיציה. כלומר, לאחר הבחירות הללו עמדה בפני נתניהו האפשרות להקים ממשלת ימין "על מלא", אך הוא בחר לצרף לממשלה דווקא מפלגה מהשמאל.
כדאי לזכור, גם לאחר בחירות 2013, המפלגה הראשונה שהצטרפה לקואליציה שהקים נתניהו היא ציפי לבני ומפלגתה התנועה - שהייתה חלק ממחנה המרכז-שמאל. בפני נתניהו עמדה אפשרות להקים ממשלת ימין של 61 מנדטים עם ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי. בסופו של דבר, גם בזכות "ברית האחים" של לפיד ובנט, קמה ממשלה שכללה את לפיד ולבני.
נתניהו אמר גם בריאיון שעד היום לא הצליח להקים "ממשלת ימין על מלא", אך הממשלה שקמה רק ב-2015 הייתה ממשלה שכללה רק מפלגות שהגדירו את עצמן מפלגות ימין או ימין-מרכז.
אמירתו של נתניהו על כך שנאלץ לשתף מפלגות מהשמאל בממשלה כי לא קיבל את הרוב הדרוש, אינה נכונה. הייתה לו הזדמנות כזאת לאחר בחירות 2009, לאחר שגוש הימין המובהק עמד על 65 מנדטים. למרות זאת, מפלגת האיחוד הלאומי, ובתוכה חבר הכנסת מיכאל בן ארי, נותרה מחוץ לממשלה. בבחירות 2013, הקים נתניהו ממשלה עם לפיד ולבני, למרות שעמדה בפניו אפשרות להקים ממשלה עם 61 מנדטים ועם מפלגות ימין בלבד.
"אנחנו יוצאים ראשונים מהקורונה"
נתניהו שב והדגיש בריאיון כי לאחר שמבצע החיסונים יושלם בקרב הישראלים מקבוצות הסיכון ובני 50+, הוא יאפשר לישראל להיות ראשונה בעולם שיוצאת מתקופת הקורונה. נוסף על כך, אמר: "אנחנו הולכים לצאת מזה ראשונים...אנחנו נהיה הראשונים בעולם לצאת - בגלל מיליוני החיסונים". האומנם?
נתניהו מתעלם בתשובתו מההצלחה של ניו זילנד במאבק בקורונה. כבר יותר מחצי שנה, מאז חודש יוני, שבניו זילנד חיים בלי הגבלות, בלי מסכות ובלי ריחוק חברתי. שגרה. הגבולות אומנם נעולים, אך בתוך המדינה מתקיימות הופעות המוניות, קונצרטים, מסעדות, ספורט, חתונות, חינוך ומסחר. החיים חזרו לשגרה שהכרנו אותה עד לפני שנה וכל זה בלי חיסון אחד.
ביום ראשון האחרון, ראש הממשלה המקומית ג'סינדה ארדרן, אומנם הכריזה על סגר מקומי על העיר אוקלנד, לאחר שהתגלו בה 3 (!) חולים. הנדבק האחרון, לפני אירוע זה, התגלה בחודש ינואר - מטייל שחזר מחו"ל והתגלה כחולה אחרי היציאה מהבידוד. בניו זילנד מתו 25 בני אדם בלבד מהקורונה.
גם באוסטרליה נוקטים בגישה דומה לזו של ניו זילנד, והחליטו על סגר בן יומיים על אזור ויקטוריה, המוגדר שני בכמות תושביו במדינה, לאחר שהתגלו בו שני מקרי הדבקה בקהילה. שני החולים, שאחד מהם הוא ילד בן 3, הם הראשונים שנדבקו מחוץ למעגל ההדבקה שהתגלה במלונית הקורונה בשדה התעופה במלבורן. אחרי ההדבקה במלונית, התגלו כ-16 חולים והוכרז סגר מיידי בן 5 ימים באזור. עם זאת, עד לגילוי החולים הבודדים, החיים באוסטרליה חזרו לשגרה כללית, עם הגבלות קלות בלבד.
גם בטייוואן שוררת כבר חודשים רבים מציאות חלופית. החיים באי התנהלו באופן שגרתי: חתונות, אירועי ספורט והופעות, שווקים ועוד. בטייוואן כולה, המונה יותר מ-23 מיליון בני אדם, אובחנו עד כה פחות מאלף חולי קורונה, ורק תשעה בני אדם מתו.
כל המדינות הללו כבר חזרו לשגרה ובמידה רבה הותירו את משבר הקורונה מאחוריהם. בישראל, לפי הצפי, החיסונים אמורים להוריד את התחלואה באופן משמעותי ולאפשר למשק לחזור לפעול מבלי לחשוש שהחולים יציפו את בתי החולים. עם זאת, החיסונים אינם מגינים ב-100% מהחמרה, ילדים לא מתחסנים ויש סרבני חיסונים. נוסף על כך, ההדבקה בנגיף צפויה להמשיך במידה מסוימת. קשה להגיד שהחיים יחזרו לשגרה מלאה גם לאחר שמבצע החיסונים יגיע ליעדו. לכן, אמירתו של נתניהו, לפיה "ישראל היא הראשונה בעולם שיוצאת מהקורונה", אינה נכונה. כמו כן, בניגוד לדברי נתניהו, היציאה מהמשבר לא צפויה להיות מוחלטת, והקורונה צפויה להישאר בחיינו גם לאחר שנתחסן כולנו.
סייעו בהכנת הכתבה: אורן דורי, נועה רויכמן, סופיה מועד, טליה זיסו.