בית המשפט העליון פתח הבוקר (רביעי) את הדיונים בעתירתה של חברת הכנסת היבא יזבק ממפלגת בל"ד נגד פסילתה מהתמודדות בבחירות הקרובות. במהלך הדיון, שצפוי להימשך מספר ימים בראשות נשיאת בית המשפט אסתר חיות, אמר נציג הליכוד כי יזבק "במשך 7 שנים התבטאה רבות שהיא תומכת בקונטר ובדלל שביצעו מעשי רצח".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה יש סתירות לוגיות שאינן הולכות אחת עם השנייה, אתה אינך יכול לטעון שאתה מוטרד ומצד שני להגיד שאין מסה קריטית של ראיות", הסביר עו"ד אבי הלוי מטעם הליכוד. "לאף אחד אין סמכות מוסרית לקבל חרטה מאיש ציבור שתומך ברוצחים". בתגובה לכך אמרה הנשיאה חיות כי "היועץ לא אמר בשום מקום שהוא מקבל את ההסברים והם סיברו את אוזניו. השורה התחתונה הייתה שעל פי ההלכה שבית המשפט הזה נקט בה, כאשר יש ספק - הספק הזה צריך לעמוד לטובת המועמד וזאת השאלה".
עורך דינה של יזבק, חסאן ג'בארין הסביר לשופטים כי מעבר לשני הפוסטים שכתבה יזבק על סמיר קונטר ודלל מוגראבי, אין "בכל הראיות שלפניכם משפט אחד בו היא אומרת 'אני תומכת במאבק מזוין או התנגדות מזוינת'. מלבד ההתנסחות הקשה הזו על מוגראבי משנת 2013, אתם לא תמצאו דבר אחד שהיא אמרה מפיה שהיא תומכת או קוראת לאלימות. הדברים האלה לא נמצאים".
בתגובה שאלה השופטת חיות: "האם אדוני חושב שההקשר שהוסבר בעניין שיתוף הפוסט על מוגראבי - שהיה יום האישה הבינלאומי והרצון להעצים נשים - הוא הסבר שמניח את הדעת?". לכך השיב ג'בארין כי "הבעיה היא שהיא בחרה ברטוריקה מאוד קיצונית כדי לנצח ויכוח מסוים. זה פוסט מ-2013, הוא מזעזע. ח"כ יזבק כתבה בתצהיר: 'התנסחות שלי בפוסט הזה הייתה שגויה ובעייתית. אני אומרת את זה לא מפני שאני עומדת בפני הליך פסילת מועמדותי, אלא כי זו עמדתי המוסרית ומשנתי הפוליטית שלמענה אני נאבקת. אני נמצאת בפוליטיקה כי יש לי אמירה ברורה נגד אלימות, דיכוי וכוחניות. ברור לי כי היום הייתי מתנסחת אחרת ולא משום שאני חברת כנסת אלא בעיקר כי אני רוצה שכל ניסוח מטעמי יהיה אחראי, מוסרי, שייצג את עמדותיי האישיות ושל מפלגתי ושותפיי היהודים לדרך'".
לפני שבוע פסלה ועדת הבחירות המרכזית את התמודדותה של יזבק מהרשימה המשותפת. ההחלטה התקבלה ברוב של 27 חברי הוועדה שהצביעו בעד פסילתה - מול 7 מתנגדים. נציג מפלגת העבודה ונציג יהדות התורה תמכו גם הם בפסילת יזבק שהצהירה בסיום הדיון
"אין בוועדה דבר מלבד ריטואל קבוע של פסילה וקרקס פוליטי", הגיבו ברשימה המשותפת לפסילה. יזבק הגיבה גם היא: "אינני מופתעת שפסלו אותי, זה היה משחק מכור מראש. וועדת הבחירות הנה גוף פוליטי ולא גוף משפטי, חבריה מקבלות החלטות פוליטיות. אני חוזרת ומדגישה שמעולם לא קראתי לשימוש באלימות. הרדיפה נגדי לא תועיל וכך גם לא בקשות הפסילה".
יומיים לפני כן הגיש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את עמדתו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לפיה אין מניעה מחברת הכנסת להתמודד. על אף שהבהיר כי על פי החוק, אין מקום בכנסת למי שתומך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל, הסביר מנדלבליט כי בדבריה של יזבק אין מספיק על מנת לפסול את התמודדותה.
היועמ"ש טען שדברים שאמרה בעבר, בהם דברי שבח למחבלים, "מעוררים שא נפש", אך הדגיש גם שהבהירה בתצהיר שהגישה כי היא מתנגדת לאלימות והסבירה שלא קראה במפורש לפגיעה באזרחים או בחיילים. לפיכך קבע היועץ כי "אין מסה קריטית של ראיות ברורות, חד משמעויות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה של המשיבה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-23.