ביום שני בעוד שבועיים ויום, ב-2.3, יוכלו 6,453,255 ישראלים לנסות ולקבוע – שוב – איך תיראה הממשלה הבאה ומי יעמוד בראשה. בפעם השלישית בתוך פחות משנה ניגשים אזרחי ישראל לקלפי: בעוד תמונת הגושים נראית דומה, לשני המנהיגים יש מספר אפשרויות להקים ממשלה – גם אם מצומצמות – והתמונה עשויה להתבהר רק בעוד מספר שבועות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

התרחיש הראשון: ממשלת אחדות

לאחר שלפני מספר חודשים הביעו נכונות לאחדות והתווכחו רק על השאלה "מי ראשון", נתניה ו וגנץ פוסלים – לפחות בשלב זה – ממשלה משותפת לשניהם ברוטציה. גנץ הבהיר אמש בריאיון לדנה ויס כי הוא לא מאמין לנתניהו ולא יישב איתו ולא רק בשל מצבו המשפטי, אך העריך כי יהיה ניתן להקים ממשלת אחדות ללא נתניהו. "אין ממשלה לליכוד עם נתניהו, ובלי ביבי יש אחדות", הבהיר.

גנץ שב והבהיר לאחרונה כי נתניהו לא יהיה פנוי לניהול המדינה ועל כן עליו לפנות את מקומו. ראש הממשלה, מנגד, תקף השבוע כי "גנץ לא מנהיג" והזהיר כי אסור לתת לו להרכיב ממשלה.

לפי כל הסקרים, שתי המפלגות מקבלות יותר מ-30 מנדטים כל אחת. אם כך יהיה גם בבחירות, ראשי כחול לבן והליכוד יוכלו להקים ממשלה יחד, ללא צורך באף מפלגה נוספת – אך בדרך לשם יצטרכו לפתור את ההתנגדות האישית ואת השאלה מי יכהן ראשון, כלומר האם נתניהו יידרש לפנות את מקומו בסמוך לפתיחת המשפט נגדו.


התרחיש השני: ממשלת רוב לימין

ראש הממשלה טען לאחרונה כי הוא אופטימי לגבי סיכויי "בלוק הימין" המפורסם להגיע ל-61 מנדטים (ללא ליברמן). ראש הממשלה אמר כי מאות תומכי ימין שלא הצביעו בספטמבר יבואו להצביע הפעם – וכך גם בוחרים רבים שלטענתו התאכזבו מכחול לבן.

בחודש מאי כבר השיג נתניהו הסכמים להקמת ממשלה של 60 ח"כים, ובליכוד מקווים שיוכלו לשחזר את ההישג עם תוספת של מנדט אחד לגוש, שכולל את הליכוד, ימינה, ש"ס ויהדות התורה. ראשי המפלגות הללו כבר הצהירו על תמיכה בנתניהו והמליצו עליו לנשיא פעמיים, ואם הגוש יתחזק נתניהו יוכל לקבל את המנדט, להרכיב ממשלה צרה ולאשר אותו בכנסת – ובכך לפתור את הפלונטר.

ישיבת ראשי בלוק הימין
נתניהו וראשי בלוק הימין

התרחיש השלישי: ממשלת מיעוט שמאל-מרכז

אחד התרחישים המדוברים ביותר לאחרונה הוא האפשרות שגנץ, אם יקבל את המנדט, יקים ממשלת מיעוט – שמונה פחות מ-61 ח"כים: לצורך כך יצטרך גנץ לוודא שאין לממשלה זו רוב של מתנגדים. המשמעות: הרשימה המשותפת תצטרך להימנע או אפילו לתמוך בממשלה בהצבעה הגורלית בכנסת.

לאחר הבחירות הקודמות בכחול לבן שקלו להביא להצבעה ממשלת מיעוט, אך ליברמן לא התחייב באופן רשמי לממשלה וגם בתוך המפלגה של גנץ נרשמו התנגדויות לנושא. גנץ הגיב בעמימות לנושא ואמר בשבוע שעבר: "מי שרוצה לתמוך – שיתמוך".

בסקר מכון מדגם בראשות מנו גבע עבור חדשות 12 בשיתוף iPanel, שפורסם ביום חמישי, 25% מכלל הנשאלים השיבו שהם תומכים בהקמת ממשלה צרה בראשות כחול לבן בתמיכת המשותפת. 58% מהנשאלים שמגדירים את עצמם כמרכז-שמאל הביעו תמיכה - ורק 6% מהנשאלים שמגדירים את עצמם כימנים תמכו.

למעלה ממחצית מהנשאלים, 56% הביעו התנגדות למהלך. 81% מאלו שמגדירים את עצמם ימניים התנגדו ו-22% מאלו שהגדירו את עצמם מרכז-שמאל. 19% מכלל הנשאחין השיבו שאינם יודעים, 13% מגוש הימין השיבו באותו אופן ו-20% מתומכי המרכז-שמאל.

 

בני גנץ נפגש עם אביגדור ליברמן (צילום: אלעד מלכה)
גנץ וליברמן, ארכיון|צילום: אלעד מלכה

מהנתונים עולה שתמונת הגושים נותרת קפואה: 56 מנדטים לגוש הימין-חרדים לעומת 57 מנדטים לגוש המרכז-שמאל-ערבים. ישראל ביתנו של ליברמן נותרת לשון המאזניים עם 7 מנדטים.

לצורך הקמת ממשלת מיעוט, גנץ צריך קודם כל לקבל את המנדט מהנשיא ריבלין, על סמך הממליצים. על פי ההערכות במערכת הפוליטית, גוש המרכז-שמאל (עם ליברמן וללא המשותפת) יצטרך לעקוף את גוש הימין במנדט אחד לפחות כדי שהשבעת ממשלת מיעוט – תוך הימנעות הח"כים הערבים – תהיה אפשרית.

בכנסת הנוכחית מונה הגוש האפשרי של גנץ 55 מנדטים, לעומת 58 לגוש הימין. על כן צריכים לעבור לפחות שני מנדטים מגוש לגוש, בהנחה שאף אחד ברשימה המשותפת לא יתנגד - גם לא הח"כים מבל"ד. יו"ר הרשימה המשותפת הצהיר בשבוע שעבר כי יצביע נגד ממשלה שכוללת את ליברמן.

אתמול בריאיון לדנה ויס אמר גנץ: "אני לא אשב עם הרשימה המשותפת ואני לא צריך את התמיכה שלהם. שמעתי את ליברמן שאמר שיישב עם העבודה ומרצ והוא יישב איתנו. אין לנו הסכמות עם ליברמן, היה לנו מו"מ נהדר איתו לפני פיזור הכנסת הקודמת, הגענו להישגים חסרי תקדים בהבנות על דת ומדינה". לאחר הרמיזה של גנץ, ליברמן דאג להכחיש ומלשכתו נמסר:" גנץ משקר במצח נחושה, לישראל ביתנו אין שום תיאום או כוונה לתאם עם כחול לבן".

_OBJ

אפשרות רביעית: פירוק בלוק הימין – או הגוש הנגדי

בכחול לבן טוענים כי אם ינצחו בפער גדול, מפלגות בגוש הימין-חרדים יירצו להצטרף לממשלה – ובכך "לשבור את הבלוק". התרחיש לא יצא לפועל לאחר הבחירות הקודמות, אך הדיווחים על מגעים בין גנץ לבנט הובילו למינוי יו"ר ימינה לשר הביטחון – ונתניהו אף הודה כי עשה זאת כדי "לסנדל" את האפשרות שבנט יעבור צד. גם ההתקרבות האפשרית בין כחול לבן למפלגות החרדיות – שעוררו את זעמו של ליברמן – נועדו להכשיר את השטח לאפשרות הזו.

מנגד, ניצבת אפשרות חריגה נוספת – חבירה של ליברמן או של עמיר פרץ לנתניהו ולליכוד. לאחר שתי מערכות הבחירות הקודמות ניסה נתניהו לצרף את אבי גבאי (אז יו"ר העבודה) לממשלה, ופורסמו דיווחים על הצעות מרחיקות לכת – שכללו רוטציה חלקית או מינוי לנשיאות ב-2010 – לעמיר פרץ. עד כה יו"ר העבודה-גשר-מרצ סירב לכל הצעה: כזכור, הוא אף גילח את שפמו המפורסם "כדי שיבינו באופן ברור שלא נשב עם נתניהו".

גם הקרע המפורסם בין נתניהו לליברמן מקשה על צירופו לממשלה, אך יו"ר ישראל ביתנו לא הצהיר באופן רשמי כי לא יישב עם נתניהו בשום תרחיש. עם זאת, טען לאחרונה כי "נתניהו סיים" והביע תקווה כי ראש הממשלה יפרוש לאחר הבחירות. ליברמן, שניסה לקדם ממשלת אחדות, טען לאחרונה כי אין סיכוי לממשלת אחדות במצב הנוכחי: עם זאת, הוא תקף בחריפות גם את גנץ וטען כי שיקר לבוחריו, "זגזג" וחיזר אחר חרדים. האם מישהו ישנה את דעתו - או שאנחנו דוהרים לבחירות נוספות בקיץ?


מנתוני הסקר שפורסם בשבוע שעבר עולה שמפלגתו של בני גנץ, כחול לבן, עדיין מובילה על הליכוד בשני מנדטים - וזוכה ל-35 מנדטים בסקר. הליכוד בראשות נתניהו זוכה כאמור ב-33 מנדטים והרשימה המשותפת שומרת על כוחה ונותרת המפלגה השלישית בגודלה בישראל עם 13 מנדטים.

האיחוד בין העבודה, גשר ומרצ מניב 9 מנדטים לפי הסקר, ש"ס של אריה דרעי ויהדות התורה עם 8 מנדטים כל אחת - וישראל ביתנו של ליברמן וימינה של בנט ושקד נחלשות במנדט כל אחת - וזוכות ל-7 מנדטים לפי הסקר. עוצמה יהודית של איתמר בן גביר לא עוברת את אחוז החסימה גם לפי תוצאות הסקר הזה, וזוכה ל-2.2% תמיכה.

לנתוני הסקר המלא