אמיליה אטיאס פרצה לחייהם של בני הנוער בישראל עם עליית הטלנובלה "כמעט מלאכים" בשנת 2007, שם היא כיכבה כדמות הראשית. מאז, היא מטפחת קריירת משחק ודוגמנות, לצד עבודתה החדשה כדי-ג'יי. אטיאס, שביקרה בישראל בפעם האחרונה ב-2010, תגיע בעוד שבועיים לישראל ותופיע ברידינג 3 בת"א מול הקהל שמלווה אותה עד היום. לקראת הגעתה בפעם הרביעית לישראל, הכוכבת הארגנטינאית הסבירה בריאיון ל-N12 מדוע חשוב לה להראות את תמיכתה בישראל אחרי 7 באוקוטובר, ושיתפה על הקשר ההדוק עם הקהל הישראלי.
ב-7 באוקטובר 2023 פרצה בישראל מלחמה, עם הירצחם וחטיפתם של יותר מאלף בני אדם. בארגנטינה מדברים על מה שקורה בישראל?
"בארגנטינה מדברים הרבה על מה שקורה בישראל, אני מאמינה שברוב מדינות העולם. אבל בארגנטינה יש קהילה יהודית מאוד גדולה, יש הרבה אנשים שיש להם משפחה או חברים בישראל. יש קשר רוחני ומאוד קרוב בין ישראל לארגנטינה. גם לי יש חברים ישראלים, והכאב של כל העם הארגטינאי הוא חזק מאוד. אנחנו רואים מה אתם עוברים וזה משהו שבאופן אנושי ישר משפיע עלינו. יש לנו הרבה אמפתיה, בציבור כולו בארגנטינה, למה שאתם חווים".
ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר העלת פוסט תמיכה בישראל, ועלית ללייב באינסטגרם לכבוד הקהל הישראלי. איך את מסבירה את הקשר החם שיש לך עם ישראל?
"באופן כללי, אני בן אדם די אמפתי לדברים שקורים בעולם. אבל עם הקהל הישראלי אני מרגישה קשר מאוד מיוחד. אני מחוברת אליהם מאוד, גם דרך העבודה שלי. הקשר בינינו פרץ את כל המחסומים והוא קשר מאוד רגשי. זכיתי להרגיש את המעריצים כי ביקרתי בישראל 3 פעמים, והקהל הראה לי אהבה ענקית. התמיכה שלהם היא גם מרחוק, שהם תמיד תומכים בפרויקטים שלי, בדברים שאני עושה. זו אהבה ללא תנאים. גם השורשים שלי, היהודיים, מחברים אותי לישראל. לצערי לא זכיתי לגדול עם אבותיי היהודים, אבל השורשים והגנים קיימים. פתאום כשאני מגיעה לישראל, וכולם כל כך חמים, והקשר בינינו כל כך אמיתי, שאני מרגישה חלק מהעם הישראלי באופן טבעי, וזה מרתק".
באוגוסט האחרון התאחדת על הבמה עם כוכבי כמעט מלאכים. איך הייתה ההרגשה?
"זו הייתה מתנה מדהימה, בעיקר כי אף אחד מאיתנו לא ציפה לזה. זה היה אירוע שכולו מחווה לכריס מורנה, שיצרה הרבה סדרות, שגדלו עליה גם הרבה ישראלים. זה יצא לפועל תוך חודש. שאלו אותי אם אסכים להשתתף באירוע לכבודה, אמרו לי שכולם יגיעו. זה היה חלום, זה היה מדהים לחוות שוב הכול יחד עם הקאסט של כמעט מלאכים, ועם השחקנים מהסדרות האחרות של כריס מורנה. החוויה הייתה קסומה, לעמוד שוב ביחד על הבמה ולשיר מול הקהל שהיה באולם. כולנו עדיין חברים מאוד טובים, וזה היה מרגש מאוד. הקהל באולם בכה ואנחנו בכינו איתו. היינו מאוד מרוגשים, ירדנו מהבמה בהיי מטורף".
עברו 14 שנים מאז שהסתיימה התוכנית. אתם עוד שומרים על קשר?
"כולנו חברים מאוד טובים, עם חלק אני בקשר יותר מאשר עם האחרים, אבל כולנו קולגות. יוצא לנו לעבוד ביחד בפרויקטים נוספים. הצילומים של הסדרה היו מאוד אינטנסיביים ואנחנו כמו אחים. אני מאוד נהנית לראות את כולם, רמת הקרבה בינינו מאוד גבוהה. כל אחד עסוק במשפחה שלו ובקריירה, אבל אנחנו תמיד שומרים על קשר, ואנחנו תמיד תומכים בפרויקטים חדשים אחד של השני".
ב-24-23 בפברואר תופיעי שוב בישראל אחרי 15 שנה. מה מתוכנן?
"האירוע שאני מארגנת יחד עם 'ישראל בידור' הולך להיות קסום. אני הולכת לפגוש את הקהל הישראלי שאני כל כך אוהבת אחרי שלא פגשתי אותו משנת 2010. אנחנו נתחיל בשיחה שאנהל עם הקהל. אענה על השאלות של המעריצים, ואוכל סוף סוף לדבר איתם פנים מול פנים. אחרי זה אעבור לנגן לקהל סט מוזיקה שאני מכינה כבר הרבה זמן, מושקעת בו הרבה מחשבה בשביל הקהל בישראל, כדי שנוכל ליהנות, להרגיש אחד, שנוכל לחגוג. אני רוצה לגרום לישראלים להתרגש, לרומם להם את הנפש, שישכחו מהכול ויהנו מהרגע המרגש שלנו ביחד. אני רוצה להעביר מסר של אהבה מאחורי המוזיקה. יש כמה הפתעות שאני מכינה לקהל. תחום הדי-ג'יי הוא עוד משהו שאני עושה בחיים, שאני רוצה שיכירו בישראל. אני מנגנת בהרבה מקומות בארגנטינה ובכל מיני מקומות בעולם. אני אשמח שהמעריצים בישראל יתקרבו גם למה שאני עושה בימים אלה, שיהנו גם מהצד הזה שלי".
איך הפכת להיות די-ג'יי?
"הדרך שלי בתחום הייתה הדרגתית. לפני 15 שנה חבר שאל אם אני מעזה לנגן מוזיקה באירוע, הוא ידע שאני אוהבת מוזיקה אלקטרונית, ומוזיקה בכלל. הצליח לי מאוד באותו ערב, האנשים אהבו את זה והתחלתי ללמוד איך לנגן מוזיקה בצורה מקצועית. עם הזמן הציעו לי עוד עבודות בתחום, ובין הסדרות שצילמתי וימי הצילום כדוגמנית נהניתי לעסוק גם בתחום הזה. מאוחר יותר היה שלב שהיה לי פתאום יותר זמן להשקיע במקצוע לעומק. עם השנים למדתי יותר והיום אני כבר מופיעה הרבה כדי-ג'יי, יש לי הרבה ידע, אני משקיעה הרבה מחשבה על הרגשות שאני רוצה להעביר באמצעות המוזיקה. בישראל יהיו הראשונים לשמוע את הסט החדש והסוחף שאני מתכננת להם כבר תקופה".
מה את הכי מחכה לאכול שוב בישראל?
"אני מחכה לאכול הרבה דברים בישראל, אני רוצה לחקור יותר את האוכל המסורתי. אני זוכרת שאהבתי מאוד חומוס ופלאפל ויש לי חשק לאכול שוב. אכלתי גם מאכלים שהיום לא אוכל לאכול כי יש בהם בשר, ואני צמחונית. אני מחכה להגיע למסעדות שף בתל אביב, להבין איך עובד עולם הקולינריה היהודי והמודרני, יש לי כבר רשימה של מסעדות שאני מתכננת להגיע אליהן בישראל. חוץ מזה, אני מחכה להראות לקהילה שלי ולעוקבים שלי את ישראל. אתעד לאן אני הולכת, מה אני אוכלת, אני רוצה לתווך להם את החוויה של מה זה אומר להיות בישראל בימים אלה".
איך אפשר להיות צמחונית דווקא במדינה קרניבורית כמו ארגנטינה?
"אני צמחונית כבר שנים, הייתי טבעונית במשך חמש שנים. היום אני לא צורכת מזון מן החי למעט דגים, אני לא צורכת גם מוצרי חלב. זו שאלה של איזון שאני מנסה למצוא בתוכי, בין תפיסת העולם והפילוסופיה שלי והכבוד שלי לבעלי החיים, לבין הצורך של הגוף שלי למזון, בשל בסגנון החיים שבו אני חיה. אני נוסעת הרבה ונאלצת לאכול הרבה מחוץ לבית. אני מתאמנת הרבה ודואגת מאוד לגוף שלי. התזונה שלי עכשיו מושלמת. לפעמים אני צורכת אוכל מן החי כדי שהערכים של הגוף שלי יהיו תקינים. בארגטינה יש הרבה צמחונים וטבעונים, זה משהו שהוא די נפוץ. התרבות הארגנטינאית היא מאוד קרניבורית, אבל דווקא בגלל זה הרבה אנשים מפתחים מודעות לעניין, אנחנו ערים לנושא ושואלים שאלות. יש הרבה דיונים סביב הנושא. אבל בסוף, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אני לא אגיד לאף אחד מה הוא צריך לעשות או לאכול".
איפה את מתכננת לבקר בזמן השהות שלך בישראל?
"אני מאוד רוצה לבקר במקומות שעוד לא ראיתי בישראל. תל אביב היא עיר מדהימה, נהניתי בה מאוד ויש לי חשק לחזור אליה. אני רוצה לבקר בים המלח, במצדה. אני אוהבת מאוד את האנרגיות שיש במקומות האלה. אני רוצה גם לבקר בירושלים, כל מה שקורה בה, עם ההיסטוריה והסיפור שלה היום, הוא חזק מאוד. זו עיר נפלאה, וחתיכה של האנושות ושל ההיסטוריה שאפשר להרגיש בכל פינה. אני מניחה שאבקר גם במקומות שעוד לא ראיתי. אני בטוחה שאהנה מאוד בכולם. יש לי הרבה זכרונות מישראל, הייתי באילת והייתה לי חוויה מדהימה".
מה החוויה שהכי זכורה לך מהביקורים הקודמים בישראל?
"החוויה שהכי זכורה שלי מישראל היא ההופעות, להיות על הבמה ולחוות את הקהל, שצעק ועטף אותנו באהבה, זה הדבר הכי חזק שחוויתי בישראל. חוץ מזה, כשטיילתי אני זוכרת בעיקר את הנדיבות וטוב הלב של האנשים ברחובות, אני זוכרת שהתפעלתי מהמקומות המודרניים מול אלה העתיקים".
מה את זוכרת במיוחד מצילומי הסדרה "כמעט מלאכים"?
"עברו הרבה שנים. היו שנים נפלאות, חווינו ביחד כל כך הרבה דברים שקשה לבחור רגע אחד. יש לי בעיקר זכרונות כלליים מהשהות שלנו ביחד על הסט, זו הייתה תקופה כל כך כיפית ויפה. אני זוכרת את השיחות שניהלנו על החיים, השחקניות הצעירות, כמו לאלי אספוסיטו וצ'ינה סוארז היו מספרות לי על החוויות שלהן מגיל ההתבגרות, הייתי מייעצת להן. מהצילומים אני בעיקר זוכרת את הסצנות הראשונות של כל עונה, שהיו מאוד חשובות וגדולות מהחיים. אני זוכרת גם את הסצנות של המסיבות שצילמנו בבית, שהיו מאוד משעשעות. הצילומים בסוף העונות תמיד היו מאוד מרגשים".
יש לך בת, ג'ינה. איך זה להיות אימא? היא מראה זיקה לבמה כמוך?
"להיות אימא זו דרך מאוד מאוד חשובה בשבילי והיא השפיעה עליי מאוד לטובה, זאת אהבה עצומה. היא שינתה אותי, התבגרתי בזכותה. יש פתאום עיניים קטנטנות שמסתכלות עליי ולומדות מההתנהגות שלי, יותר מאשר ממה שאני אומרת. יש בינינו קשר מדהים והרבה אהבה. אני מאוד אוהבת שהיא מלווה לכל מקום שאני נוסעת אליו, אז אני לוקחת אותה איתי לעבודה בכל העולם די הרבה. ג'ינה קטנה, אבל אני כבר רואה שהיא מאוד אוהבת לשיר ולשחק. היא גם מאוד אומנותית. אבל היא רק בת 8, אז אני מעדיפה שהיא תגדיר את עצמה כמו שהיא תרצה, שתחקור את עצמה".
אמיליה אטיאס, תודה רבה לך.
תודה רבה.