לרוני דואני, שציינה אמש (שני) את יום הולדתה ה-39, הייתה משאלה צנועה יחסית למה שמבקשות בדרך כלל כוכבות פופ: להופיע בבארבי. החלום הזה, לשמחתה הגדולה, אכן עומד להתגשם כשהיא תעלה על במת המועדון ב-25 במרץ בפעם הראשונה בקריירה.
"רציתי לחגוג את יום ההולדת כשאני בחזרות לקראת הבארבי, מבחינתי זה חלק מההגשמה", היא אומרת. "זה אחד הדברים שרציתי לעשות ולא הצלחתי בנקודת הזמן ההיא. כשהחלטתי שאני לוקחת הפסקה, מבחינתי זו נשארה משימה פתוחה. אני חושבת שזה היה עניין של טיימינג, באותה תקופה הופיעו בבארבי אומנים אחרים, אבל עכשיו אני גם מרגישה מוכנה יותר להביא משהו אחר".
כשדואני מדברת על התקופה ההיא, הכוונה היא לאמצע שנות ה-2000. בתום תהליך פיתוח שנמשך שנתיים, היא נהפכה מתלמידת התיכון לירון דואני לזמרת רוני, שפעלה תחת שם הבמה שהתקבע לה "רוני סופרסטאר" בהמשך ישיר ללהיט הפריצה. לימים, היא סללה את הדרך בארץ לפופ נשי שבעקבותיו צמחו כוכבות כמו נועה קירל, נונו או אנה זק. היא, ששאבה השראה מדמותה של בריטני ספירס, ניסתה להיאבק באותן שנים בביקורת שהיא בסך הכל נוסחה או גימיק יח"צני. כעבור 20 שנה היא כבר מגיעה בגרסה בוגרת יותר ושובבה פחות, ומציגה את נקודת מבטה כאישה ואימא בתעשייה. היא אפילו משאירה מאחור את הרקדנים שנהגו להופיע לצידה ערב-ערב על הבמות. במקום זאת, היא גייסה להקה שתנגן עיבודי לייב של הלהיטים מאז ("אדוני", "סוד", "סוכריה") לצד הסינגלים שמוציאה היום ("אהבה זה לא פשוט", "אביר על סוס לבן" ו"דמייני גן עדן").
"רציתי שינוי! סתם, במשך שנים הייתי על הבמות עם רקדנים ודי מיציתי את זה", היא מספרת. "עליתי עם 30 רקדנים בפארק הירקון באירועי הגאווה ב-2023, ועכשיו מתחשק לי להרגיש את החום של המוזיקה בלייב. זו אווירה אחרת לגמרי כשהסאונד והביטים מגיעים מהכלי עצמו ולא מהמחשב. אני כרגע באווירה של קירוב ואינטימיות, וזה מה שאני מחפשת על הבמה".
מה זה עושה כשאומרים לך "גדלתי עלייך"?
"זה מאוד מרגש אותי. בסופו של דבר, זה מה שרציתי. היום הרבה יותר קל לקבל פידבק מהקהל כי הוא כותב ברשתות, באותם ימים היה את פורום 'תפוז' שהיה לי בו קבוצת מעריצים שהיינו נפגשים אחת לכמה זמן. אבל אתה עדיין לא יודע בכמה אנשים אתה מצליח לגעת. היום, כל אדם שמשתף אותי שהייתי חלק מהילדות שלו, שהוא הקשיב לשירים שלי בחדר שלו, זו מבחינתי הגשמה שהצלחתי להוציא החוצה".
ייתכן שהדברים מצטיירים בנימת קאמבק של הזמרת, אבל רוני לא ממש עצרה בשנים האחרונות. היא פרשה ממוזיקה ב-2018 כשהחליטה לפתוח מכון כושר ולהפוך למאמנת בעסק שפועל עד היום והקימה עם בעלה, חן מונצ'ז. אך בהמשך, היא חזרה להוציא שירים מעת לעת והשתתפה בפסטיגל 2020 לרגל חגיגות 40 שנה למופע הילדים. היא חידשה בו את "נסיכת פופ" מפסטיגל 2004, כאשר הפעם היא ביצעה את השיר עם נועה קירל, שירשה ממנה את התואר הנכסף.
"כל הזמן אומרים שאני עושה קאמבק. המילה הזו לא מרגשת אותי, אני תמיד כאן, פשוט מתקדמת בקצב שלי ובדרך שלי. זה עוד התחיל בשיר 'דמייני גן עדן' שיצא לפני שנה, ועכשיו עם שני הסינגלים האחרונים שיצאו, שהם יותר אינטימיים וחשופים. הרגשתי את הצורך להביא את מי שאני היום כמכלול - זוגיות, משפחה, בעלת עסק וזמרת. את כל הרבדים האלה אני מוצאת שאני מצליחה להביא דרך המילים והמוזיקה".
איך שלושת הילדים שלך מגיבים לחזרה לבמה?
"הם מאוד בעד, תומכים ושואלים 'אמא, מתי יוצא שיר חדש?'. חלק מהמילים של 'דמייני גן עדן' אלה משפטים של הילדים שלי. כשאני מביאה שיר הביתה והם שרים אותו בתוך שנייה, אני מבינה שיש בו משהו טוב".
אבל זה כבר לא יכול להיות באותה גישה ופרספקטיבה של רוני בת ה-16. יש שירים מפעם שהיום, בעידן המודע לעצמו, לא היית מוציאה?
"לא, לא. קח למשל את עידן MeToo, השיר 'תזיז את הישבן' הוא חלק בעיניי מ-MeToo רק שלא כולם הגדירו אותו ככה. יצא שיר פוגעני מאוד, עם שפה קשה וגסה לנשים, אבל הייתי חלק משיר שחיברו עברי לידר וגל אוחובסקי ואני מרגישה שנתתי את הפייט שלי. אני גם מסתכלת על ראיונות שלי מהעבר וכל מיני דברים שעולים מהארכיון, ושמתי לב שתמיד ידעתי לענות. לא פחדתי לדבר. אמא שלי תעיד שהייתי ילדה דעתנית וככה אני גם מחנכת את הבנות שלי היום. להצטער? אין על מה, אתה מצטער על דברים שאתה לא עושה".
אז מה רע בלהיות נסיכת פופ?
"ממש לא רע, זה פשוט מושלם. דרך הפופ אני יכולה להביא את עצמי, אני יכולה להביא טקסטים לעיתים קשוחים אבל גם להקליל את האווירה עם ביט מתאים. אני יכולה פעם אחת להחליט שאני לובשת נצנצים ועפה על החיים, ופעם שנייה להחליט שהיום אני בקטן".
מה ההבדל בין קשיים שהתמודדת איתם בתעשייה בגיל 18 לעומת גיל 39?
"בגיל 18 הייתי רגישה יותר, נורא חיפשתי שכולם יאהבו אותי. הייתי צריכה שכולם יאהבו אותי. בגיל 39 אני כבר לא מחפשת את זה, יש לי מספיק אהבה בבית ומספיק אהבה ממני החוצה. זה בסדר שלא כולם יאהבו, אבל זה משהו שלוקח זמן ללמוד אותו רגע".