ביום הולדתו ה-37, יותר משנה אחרי שנפצע קשה כלוחם במילואים ברצועת עזה, הזמר עידן עמדי עלה אמש (רביעי) להופעה ראשונה מול הקהל הרחב. כ-8,000 איש הגיעו לצפות בעמדי בהיכל פיס ארנה בירושלים, עיר הולדתו של הזמר. הוא ביצע 21 שירים, מתוכם שבעה מהאלבום החדש "סופרמן" שכתב בשנה האחרונה בצל המלחמה, ולצידם גם כמה מלהיטיו בהם "חלק מהזמן", "כאב של לוחמים", "בזמן האחרון" ו"נגמר".
בפתח ההופעה בירך עמדי בקול שבור: "ברוך אתה אדוני / אלוהינו מלך העולם / שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". הקהל הריע, והזמר הודה לו: "מאיפה מתחילים ערב כזה? תודה רבה לכם שאתם כאן". באי ההופעה בתגובה בירכו אותו ופצחו בשירת "היום יום הולדת". עמדי המשיך, בסגנון פואמי: "חשבתי הרבה מאיפה מתחילים ערב כזה. אולי ב-8 בינואר (2024) בשעות אחר הצוהריים. הגעתי לבית החולים שיבא שרוף ומפויח, מורדם ומונשם, על תג היד שלי נקבע השם 'אלמוני בן 22'. זוכרים את זה? חיים שלמים בשנה אחת".
"אתם שואלים מה עוברים בשנה כזו? מתים - ואז לפתע זוכים שוב בחיים. מודים לאל הטוב שהרסיס פספס בשני מילימטרים את חוט השדרה שתוכל שוב ללכת. ואז רבים איתו ממש בבוקר שאחרי שלקח אליו את החברים. ואז מנסים לקום מהצער, מהכאב, ניתוחים, טיפולים, רופאים, מסיבת עיתונאים אחת. ופוף. אתה בבית בחדר. מתחיל לאכול את השברים".
בקטע אחר שיתף עמדי את הקהל: "שבועות אחרי 7 באוקטובר, נסעתי בפעם הראשונה הביתה. אלו היו ימים שהיו הרבה סרטונים ברשת של אבות שמגיעים לגנים ולבתי ספר של הילדים לאסוף אותם. בדרך הביתה הייתי עמוס במחשבות על כל מה שראינו, לאן כל זה הולך, על הכניסה הקרקעית ומי יזכה לחזור. באותו לילה, עדיין עם מכנסי צבא, הרדמתי את הבת שלי יעלי. ברגע שהיא נרדמה הוצאתי את הטלפון וכתבתי צוואה לילדים".
איגרת עם סיכת סופרמן חיכתה לקהל, ובה נכתב: "את המילים האלו אני כותב חודשים לפני המופע הראשון. כשאני עוד לא יודע איך, כמה ולאן כל זה הולך, ועם מיליון שאלות על איך בכלל חוזרים לעמוד שוב על במה. 'כבר לא מפחיד אותי למות, יותר מפחיד לא לחיות' אני כותב ושר ב'סופרמן'. לא לחיות זה להפסיק להאמין שהרגע הזה ממש עכשיו יגיע. לא לחיות זה להפסיק לשיר, להפסיק לחלום, להפסיק ללכת קדימה למרות שכואב. אם איכשהו המילים האלו הופכות למציאות ואתם נמצאים באולם כרגע, קוראים אותן, תדעו שלפניכם יעמוד עוד מעט אדם לא שלם. עם שברים, עם פיתולים ועם פינות חדות, אבל גם כזה שמבין שאין שום יופי בשלמות. שלא מפחד מהכאב, שמבקש עוד. מהאור, מהחושך, מהכול. שמבקש ללמוד, לתת לחיים לרקוד. תודה שאתם כאן, עמדי".
אחרי שנה של שיקום ממושך, במהלכה גם חזר לכל תחנות חייו וכתב את שעל ליבו באלבומו החדש, המוזיקאי הרגיש בשל לשוב לבמות ולהודיע על סדרת הופעות, שהחלה הערב. החל מהשבוע הבא הוא יופיע במתחם אקספו בתל אביב במשך שמונה ערבים נוספים, כאשר כל הכרטיסים (כ-60 אלף בסך הכול) נמכרו בתוך שעות מפתיחת הקופות.
עמדי, שמשרת במילואים ביחידת הסיור 3600 בחיל ההנדסה הקרבית, נתפס בעיני רבים כפנים היפות של החברה הישראלית. לפני כשנה, במסיבת עיתונאים עם שחרורו מאשפוז בבית החולים, הוא סיפר כי היה בלתי ניתן לזיהוי לאחר שנפצע קשה בקרב שבו נהרגו לוחמים רבים, בהם שניים מחבריו הקרובים. הוא גויס למילואים מיומה הראשון של המלחמה, ובתהליך השיקום מהפציעה הפציר בפוליטיקאים "לנהוג באחדות". ביום העצמאות האחרון, על רקע הסערה הציבורית סביב קיומו של טקס הדלקת המשואות והאופן שבו התנהל, הוא סירב להצעה להשיא משואה וציין כי "השנה אישאר בביתי ואתייחד עם זכר הגיבורים שנפלו".
השבוע עמדי שר וניגן בפני לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ונעמה לוי, ארבע מהתצפיתניות ששוחררו במסגרת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, שגם נכחו בהופעתו הערב. הפעם האחרונה שבה הופיע עם להקתו מול הציבור הייתה יומיים בלבד לפני מתקפת חמאס. "זה היה בצפון, המופע האחרון של סיבוב הקיץ. ביום שאחרי הלכתי עם הילדים לגן השעשועים שבמושב. יונתן רק נולד והיה על הידיים, יעלי רצה עם חברה בין המתקנים", הוא כתב באינסטגרם. "זה היה רגע בהיר כזה שתהיתי לעצמי אם הייתי זוכר אותו אלמלא מה שקרה שעות ספורות אחרי. ביום שבת התעוררנו למלחמה האכזרית והארוכה ביותר שידענו. הנעתי את הרכב ליחידה והפעם הבאה שחזרתי הביתה הייתה ארבעים ימים מאוחר יותר. מדברים הרבה על השינוי שמלחמה מייצרת בך. בשבילי כלוחם זו מלחמה שלישית ב-17 שנים. הפעם חזרתי שונה, גם בלי קשר לפציעה. ביני לבין עצמי שאלתי הרבה איך אוכל לחזור עוד להופיע, לשמח, להעמיד פנים שהכול בסדר? אחרי האסון הזה שעברנו ועודנו עוברים. אחרי האובדן, הפציעה והמחיר ששילמתי באופן אישי".
"אני לא יודע למה אני כותב את כל זה בפוסט לקראת הופעות ראשונות מאז", הוא המשיך. "אולי כי אני רוצה שתדעו כמה מורכב בשבילי הדבר הזה. אולי כי אני מסרב להסתיר. אני יודע שזו תהיה הופעה שמחה ומרגשת, ואני יודע שיהיו בה גם רגעים קשים וכואבים. כי אלה הם חיינו בזמן האחרון, ואני רוצה לשיר משם, אני רוצה שזה יהיה אמיתי. מגיע לכם את זה. וגם לי. ולמרות הכאב, למרות הכול, אני רוצה ללמוד, לתת לחיים לרקוד".