אם היה נדמה שפסטיבל הקולנוע של ברלין יוכל להתנהל השנה על מי מנוחות, ללא מחאות חריגות נגד ישראל, נאום פרו-פלסטיני אחד של יוצר קולנוע מהונג קונג הוביל לחקירת משטרה ואף לקריאה במערכת הפוליטית בגרמניה לשלול מימון מהפסטיבל.

במעמד הקרנת הבכורה של סרטו Queerpanorama ב"פנורמה", המסגרת הלא תחרותית של הפסטיבל, הקריא ג'אן לי נאום בשם השחקן האיראני ארפן שקריז - שמככב בסרט אך בחר להחרים השנה את הפסטיבל בטענה שאנשיו לא מתייצבים לצד הפלסטינים על רקע המלחמה בעזה. הנאום התייחס לישראל כ"מדינת מתנחלים קולוניאלית אכזרית שממומנת בידי המערב" והאשים את הממשלה הגרמנית ומוסדות התרבות המקומיים, לרבות ה"ברלינאלה" (פסטיבל הסרטים הבין-לאומי כפי שהוא מכונה בעירו) בכך שהם שותפים ל"אפרטהייד, רצח עם, הרג אכזרי ומחיקה של העם הפלסטיני".

היוצר מהונג קונג, שהקריא את הטקסט, זכה למחיאות כפיים רמות מצד הקהל אך גם נתקל בהתנגדות מצד כמה נוכחים בקהל שצעקו לעברו "אין רצח עם, שחררו את פלסטין מחמאס" והעלו בפניו את השאלה "האם סין דמוקרטית?"

הבמאי חתם את דבריו בסיסמה "מהנהר ועד הים", שקוראת למחיקת מדינת ישראל מהמפה, אם כי יש מי שמתעקש שהביטוי רק קורא להקמת מדינה פלסטינית ולשוויון זכויות עבור הפלסטינים. בית משפט בגרמניה קבע לפני כחצי שנה כי הסיסמה אינה חוקית, והשימוש בה עלול לגרור ענישה אם הכוונה היא להשמדת ישראל.

בתגובה לאתר "דדליין", הפסטיבל הדגיש כי אנשיו עבדו קשה כדי להפוך את ה"ברלינאלה" ל"סביבה מכילה ולא מפלה", תחת תפיסתה של המנהלת האומנותית החדשה טרישה טאטל. "הכרנו בנזק שהתקרית גרמה לאנשים באולם, והיא נגעה בבירור לעמדתנו נגד אנטישמיות או כל צורה אחרת של אפליה", הם ציינו. "הצוות מנהל כעת את התהליכים בהתאם לפרוטוקול שלנו, ואנחנו מקווים שהמקרה הבודד הזה לא יאפיל על מה שהייתה המהדורה ה-75 של 'ברלינאלה' עד כה". בתוך כך, משטרת ברלין ורשויות האכיפה אישרו כי הן חוקרות את הקריאה המקוממת מעל במת הפסטיבל, שלעיתים גם מזוהה עם חמאס. חודש לאחר טבח 7 באוקטובר, שרת הפנים של גרמניה, ננסי פזר, הודיעה על איסור גורף של פעילות ארגון הטרור במדינה וכן שימוש בסמלים של התנועה שהוצאה מחוץ לחוק. הפסטיבל הודיע כי ישתף פעולה בחקירה.

הפוליטיקאי דירק שטטנר ממפלגת CDU השמרנית הפנה אצבע מאשימה לפסטיבל וטען כי מעניק במה לסנטימנט אנטי-ישראלי. שטטנר אף פנה לראש עיריית ברלין, קאי וגנר, ודרש ממנו למשוך את המימון השנתי לפסטיבל בסך 2 מיליון אירו. וגנר התייחס לנאום של ג'אן לי וכתב בחשבון ה-X שלו כי "זה בלתי נסבל שהיו עוד תקריות אנטישמיות בברלין, שהטילו צל על פסטיבל הסרטים כולו".

תמרור האזהרה של הפסטיבל

התקרית אירעה חרף ניסיונות המארגנים להקדים תרופה למכה מהשנה שעברה. ה"ברלינאלה" אשתקד כלל שורה של מחאות ומפגני תמיכה פרו-פלסטיניים מצד יוצרים שונים, בהם גם של יובל אברהם הישראלי, יוצר הסרט המועמד לאוסקר "אין ארץ אחרת", שכינה את ישראל "אפרטהייד". כחלק מצעד מנע, הפסטיבל פרסם ערב פתיחתו מסמך שאלות-תשובות שמציג את עמדתו בעניין חופש הביטוי והגבול בין תמיכה בפלסטין לאנטישמיות. כבר אז המארגנים הזהירו כי יגלו אפס סובלנות אם ייעשה שימוש בסיסמה "מהנהר ועד הים", ולצד זאת הבהירו שניתן לעטות כאפייה או כל סמל אחר שמותר בחוק.

בליל הפתיחה של הפסטיבל בחמישי שעבר, המנהלת האומנותית טרישה טאטל וכמה שחקנים גרמנים נוספים צעדו על השטיח האדום עם תמונתו של דוד קוניו, שעדיין חטוף בידי חמאס ולא כלול בשלב הראשון של העסקה. סיפורו של קוניו ומשפחתו מוצג בסרט "מכתב לדוד" של תום שובל, שהוקרן במסגרת התיעודית של הפסטיבל. בתוך כך, השחקנית הסקוטית טילדה סווינטון, שזכתה בפרס מפעל חיים, גינתה את "הרצח ההמוני" בעולם שמקבל לגיטימציה בין-לאומית אך לא התייחסה במישרין לעזה או לישראל.