בטבח חמאס שהרעיד את אמות הסיפים, ובחודשי הלחימה הארוכים שבאו בעקבותיו, מספר עצום של משפחות הצטרפו בעל כורחן למעגל השכול. באחד האסונות הכבדים בשנה האחרונה, 12 ילדים ובני נוער נרצחו במג'דל שמס מפגיעת רקטה שנורתה מלבנון. מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, השייח מוואפק טריף, תיאר זאת כטרגדיה הגדולה ביותר שפקדה את החברה. לונא רבאח, נערה בת 17 שאיבדה ארבעה מחבריה, תשתתף בטקס הממלכתי שקיימה הממשלה, אשר צולם מראש באופקים וישודר הערב (שני) בערוצי הטלוויזיה השונים.
שנה ל-7 באוקטובר | הטקסים, הסרטים, הסדרות והתערוכות
במהלך הערב יבצעו ילדי העוטף את השיר "אצלנו בגן", שכתב יפתח קרזנר בזמן מבצע "צוק איתן" ואותו שרה במקור שי לי עטרי, שבעלה יהב וינר נרצח במתקפה על כפר עזה. במסגרת ההכנות לטקס, קרזנר התבקש בידי במאי המשדר רן צחור להוסיף בית חדש לשיר שמתייחס להרג הילדים בזמן ששיחקו בשלוותם ובתמימותם במגרש כדורגל. את הקטע המדובר, שרה רבאח בעצמה.
"אצלנו בגן מקבלים את כולם
מי גדל מול נוף העמק, מי שיחק בצל ההר
מבקשים דקה של שקט
את היום הזה ממש
בין דמעות וצחוק של ילד
שנשאר על המגרש"
השיר המקורי בביצוע שי לי עטרי:
"שרתי למען החברים שלי. לא חשבתי על שום דבר אחר"
"תמיד הייתה לנו תחושת ביטחון, אבל אחרי האירוע שקרה במגרש שום דבר לא חזר להיות אותו הדבר", משתפת רבאח, שאיבדה ארבעה מחבריה: אלמא פח'ר אלדין בת ה-11, אמיר רביע אבו סאלח בן ה-16, פג'ר ליית' אבו סאלח בן ה-16 וחאזם אכרם אבו סאלח בן ה-15. "כששרתי היו לי דמעות, נפגשנו כל הזמן בבית ספר והם גם התארחו אצלי בבית. אני פעילה בנוער של המועצה ויש לי זיכרונות מהמגרש הזה. היינו בו כל הזמן ביחד. היום אנחנו מצלמים את הימים לפני ואחרי, כשהם איתנו וכשהם כבר לא".
את ההצעה להשתתף בטקס קיבלה מראש המועצה דולאן אבו סאלח. "הוא חבר של אבא שלי, וידע שאני שרה. בחרתי להשתתף כי ידעתי שאני שרה למען החברים שלי וילדי מג'דל שמס. לא חשבתי על שום דבר אחר".
כשלושה חודשים חלפו מאז הפגיעה הקטלנית, שמבטאת גם את משבר האמון העמוק של החברה הדרוזית בממשלה, שבניה יוצאים להילחם וגם נופלים במערכה, בזמן שחוק הלאום המשפיל מערער על ערך השותפות והשוויון לבני העדה. "אנחנו מדליקים נרות במגרש, ויש ילדים שחזרו לשחק", אומרת לונא. "אנחנו מקווים שהאירוע הזה יהיה הסיבה לשלום ולשוויון עם הדרוזים. אנחנו לא רוצים לראות עוד ילדים אחרים נרצחים".
"שהילדים שלנו יהיו האושר של כל העולם", מוסיפה רשא, אימה של לונא. "נסענו מרמת הגולן לצילומי הטקס באופקים במשך ארבע שעות, וזה לא היה קל. המצב הביטחוני הפחיד אותנו, אבל נסענו כדי להשיג משהו למען הילדים שלנו ולהשמיע את קולם".