איגוד השידור האירופי (EBU) שיגר מכתב חריף לוועדת הכלכלה של הכנסת, שהתאספה הבוקר (רביעי) לדון בהצעות החקיקה השונות שנועדו לפגוע בתאגיד השידור הישראלי "כאן" ואף לסגור אותו.
התאגיד הוא רק ההתחלה: מהלכי הממשלה נגד התקשורת החופשית
בדיון בכנסת השתתפו בין היתר שר התקשורת שלמה קרעי, עיתונאי התאגיד רוני קובן ורובי המרשלג, והשחקניות אסתי זקהיים, נעמי לבוב ודאנה איבגי. נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, אמר: "משפחות החטופים מקבלות ביטוי רק בזכות זה שהתקשורת חופשית. פוגעים בערוצים המסחריים באמצעות שינוי השיטה למדידת רייטינג ויצירת מדד לא אובייקטיבי של הממשלה. כך יוצאים נגד תאגיד השידור, נגד גלי צה"ל, נגד העיתונות הכתובה. רוצים רק עיתונות שמשבחת את הממשלה. מצב כזה אנחנו מכירים, אבל לא במדינות דמוקרטיות. אם מסתכלים בתמונה בכללותה, המשותף לכל ההצעות האלה הוא ניסיון לשלול את אופייה הדמוקרטי של המדינה - שתלוי בתקשורת חופשית. כך זה בכל המדינות הדמוקרטיות".
בהמשך הדיון הציג קרעי את "מתווה השינויים בשידור הציבורי" לפי תפיסתו וטען כי "כמו בבית המשפט, גם כאן הדמוקרטיה שייכת לציבור ולא לאף אחד אחר. הקמפיין המתחדש שוב ושוב מצד מתנגדי השינויים בכל הנוגע להסדרת שוק התקשורת בכלל והשידור הציבורי בפרט, הוא לא יותר מניסיון שקוף של בעלי אינטרסים לא לתת לאף אחד להזיז להם את הגבינה. השידור הפרטי נשאר תחת עודף אסדרה, השידור הציבורי נשאר לא מעניין ולא יעיל. בעידן של תקשורת חופשית ותחרותית אין כל הצדקה למימון מוצהר כזה על חשבון הציבור, בוודאי ובוודאי לא בתחום החדשות והאקטואליה. בכוונתי להפריט או לסגור את תאגיד השידור הישראלי - לא רק שאין בו ערך ציבורי, הוא פוגע בתחרות, מעוות את השוק ומנציח עוולות של חוסר ייצוג".
"מתווה השינויים" של קרעי בשידור הציבורי
- לא יהיו חדשות ואקטואליה בעברית במימון הציבור.
- ערוץ 11 יוקדש להפקות מקור ויצירה ישראלית בלבד. לחלופין, תוקם קרן ייעודית לתמיכה ביצירה ישראלית, וזו תשודר בערוצים המסחריים (מכספי ציבור).
- ערוץ מכאן 33 בערבית, שמפעיל התאגיד, ייסגר. הפקות מקור בערבית יהיו חלק מאותו מתווה של יצירה ישראלית.
- "החינוכית" תישאר ותתוקצב בכספי ציבור.
- לתאגיד יישארו חמש תחנות רדיו הממומנות מכספי ציבור, ובהן רשת ג', רדיו מורשת ורדיו רק"ע (רשת קליטת העלייה; כולל שידורים באמהרית, רוסית וערבית ביחס שווה).
- תדרי הרדיו של רשת ב' (תחנת האקטואליה) ותדרים אחרים שיתפנו יוצעו במכרז לתחנות רדיו מסחריות ארציות.
- ארכיון התאגיד (ורשות השידור לשעבר) ייפתח לציבור (פרטי או מסחרי, תתאפשר גביית תשלום תפעולי בלבד).
- לא יהיו פרסומות ולא יהיו חסויות בשידור הציבורי.
- תקציב התאגיד או הקרן יעמוד על כ-500 מיליון שקלים בשנה. הללו ייועדו ליצירה הישראלית ולתחנות הרדיו הייעודיות בלבד.
- זכויות העובדים יישמרו (תנאי פרישה מכובדים, בדומה לתנאים שניתנו לאחרונה ליועצים משפטיים, כולל עדיפות בשירות המדינה).
"אני מדברת ודופקת לי הלב כי זה בדמי", אמרה השחקנית נעמי לבוב. "אני רוצה לדבר כאימא, ולא כשחקנית. אני פונה אליך, השר שלמה קרעי, אני אימא לילדים. אני אימא לבד, פרודה. אחר הצוהריים אני צריכה להכין ארוחת ערב לילדים שלי, יש לי ילד קטן וילדה בת 8. כשאני מושיבה אותם ב-20 דקות שאני מקפידה עליהן מול הטלוויזיה, אני מושיבה אותם מול ערוץ החינוכית. אתה מדבר על הפרטה של השידור הציבורי, זה אומר להכניס פרסומות למקום שהוא נקי ממסחריות. הסדרות של התאגיד מביאות לנו כבוד ויוקרה בעולם. בשבילי, בשבילנו כמדינה, זו תעודת כבוד ליצירה ולתו איכות. התאגיד הוא גוף שצריך לשמור עליו".
"מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל, אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבין-לאומי שלה"
מנכ"ל איגוד השידור האירופי, נואל קיורן
"ברצוננו להביע את דאגתנו העמוקה בנוגע להצעות החקיקה להפריט את השידור הציבורי של ישראל או לקצץ בתקציבו", פנה נואל קיורן, מנכ"ל איגוד השידור האירופי המייצג גופי שידור ציבוריים ב-56 מדינות ברחבי אירופה וצפון אפריקה. "מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל, אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבין-לאומי שלה. שידור ציבורי ממלא תפקיד חיוני בקידום החברה, ובהבטחה שלאזרחים תהיה גישה לחדשות ולמידע מדויק, עדכני ואובייקטיבי. ברחבי אירופה, ארגוני שידור ציבורי נתפסים כאבני יסוד של הדמוקרטיה, ומספקים במה לקולות מגוונים, לביטוי תרבותי ולאיחוד לאומי".
קיורן ציין עוד במכתב שנשלח ליו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן כי "ההשקעות שנעשו בתאגיד ובעצמאותו חשובות לא רק ברמה הלאומית, אלא גם מוקרנות לבמה הבין-לאומית דרך סוכנות המידע החדשותית של ה-EBU ונצפות בכל רחבי אירופה. אין גוף תקשורת אחר בישראל שיכול או יוכל לגשת לרשת הבין-לאומית הזו ללא חברות ב-EBU. סגירת תאגיד השידור הישראלי, השתלטות עליו או קיצוץ בתקציבו, יצביעו על סטייה מהסטנדרטים המוחזקים על ידי מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם ויסכנו לא רק את האמון המקומי, אלא גם את האמון הבין-לאומי".
לדבריו, "כיום לכל מדינה באירופה יש גוף שידור ציבורי ו-76% מהמימון של השידור הציבורי באירופה מגיע מהציבור. זה מדגיש את הקשר הייחודי שיש לארגוני שידור ציבורי עם הקהלים שלהם. בנוסף, ארגוני שידור ציבורי הם משקיעים גדולים בתעשיות היצירה, וכפי שעולה ממחקרים בין-לאומיים, הם לא יוצרים עיוותים בשוק המדיה. השידור הציבורי הישראלי חבר ב-EBU מאז 1957. חברות זו מעניקה לישראלים יתרונות רבים, כולל השתתפות באירועים בין-לאומיים מרכזיים כמו תחרות האירוויזיון, התוכנית הנצפית ביותר בישראל בשנה שעברה, וגישה לזכויות ספורט משמעותיות, כולל גביע העולם של פיפ"א ב-2026, המאפשר כיסוי חופשי לכל אזרחי ישראל. ההשתתפות הפעילה של 'כאן' בתעשיית היצירה הבין-לאומית הציגה את הכישרון, התרבות והחדשנות של ישראל לעולם".
קיורן הזהיר כי "הפרטת תאגיד השידור הישראלי תהפוך את מערכת היחסים הזו לבלתי יציבה וכמעט בוודאות תוביל להוצאתו של 'כאן' מהאיחוד שלנו, מה שיפחית את תפקידה של המדינה באירועים מרכזיים ויגביל את גישת אזרחי ישראל לתכנים כאלה. כפי שהדגשנו, החברות ב-EBU משמעותה חברות בסוכנות הידיעות החדשותית שלנו. הסיקור של כאן באירועים כמו מתקפת 7 באוקטובר הנוראית היה הקטע החדשותי הנפוץ ביותר ברחבי אירופה באותה עת, דרך רשת החדשות. החלשת או פירוק מוסד זה עלולים להוביל לוואקום בהפצת חדשות אמינות, הן ברמה המקומית והן ברמה הבין-לאומית".
את המכתב סיכם מנכ"ל איגוד השידור האירופי בקריאה "לשקול בזהירות את ההשלכות הרחבות יותר של הפרטת התאגיד או הפחתת מימונו ויכולתו לפעול בצורה מתמשכת ועצמאית. גופי השידור הציבורי הם יותר מעוד גופי תקשורת, הם עמודי התווך של הדמוקרטיה, התרבות והאיחוד החברתי. פירוק או הפרטת מוסד שידור ציבורי הוא צעד גדול וכמעט חסר תקדים בהיסטוריית המדיה האירופית. זה צעד שלא ייעלם מעינינו. ההפסד הפוטנציאלי של כאן יחליש את מגוון החדשות, את שידור הספורט החופשי, את התוכניות המקומיות, כולל תוכניות איכות לילדים, ועוד הרבה, שזמינים לאזרחי ישראל ויהיו לכך השלכות בלתי נמנעות על התפיסות הבין-לאומיות של ישראל. אנחנו מוכנים לספק כל תמיכה הכרחית לשמירה על עתיד השידור הציבורי בישראל".
קרעי נגד איגוד השידור האירופי: "חצי אנטישמים, התאגיד מפעיל אותם"
שר התקשורת התייחס למכתב האזהרה בדיון: "אוי אוי אוי, שהם יאיימו עלינו? חצי אנטישמים, האיגוד ששינה את השיר שלנו לאירוויזיון? פנינו אליהם, התאגיד הישראלי מפעיל אותם ולכן ה-EBU לא מוכן להיות בקשר עם משרד התקשורת של מדינת ישראל". חברת הכנסת שלי מירון מיש עתיד אמרה כי "מאוד קשה להקשיב לשר וליוהרה על חטא היבריס קשה מאוד. אני אומרת לך, ביטן, הכנסת לא צריכה לשתף פעולה עם הריסוק של עצמה. אם זה הרייטינג, הפרטת תאגיד, פיקוח על התאגיד, הטבות לערוץ 14, זה חלקיקים של תוכנית על שכולנו רואים אותה. מדובר בהפיכה תקשורתית שתבטל את חופש הביטוי בישראל, הציבור הישראלי לא מטומטם. ביטן, תעצור את ההידרדרות. הכל פוליטיקה, אני לא מאמינה לאף מילה של השר. מדובר בתלות כלכלית כדי שהערוצים יהיו שופר של הממשלה".
חברת הכנסת מירב כהן ("יש עתיד") ציינה: "אי אפשר לנתק את הדיון הזה מראש ממשלה עם כתבי אישום, וכמו מחלה אוטואימונית הוא מנסה לחסל את כל מי שמנסה לבקר אותו - זו התקשורת, אלו שומרי סף בממשלה, זו מערכת המשפט, הכל חלק ממערך אחד גדול שאנחנו חייבים לראות אותו".
גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נכח במהלך הדיון והתייחס לתוכנית של קרעי: "אי אפשר שלא לחזור להנחות היסוד שבבסיס הדברים שאתה מציג פה - שליטה והכוונה שאליהן אתה חותר. אנחנו במלחמה, יש חטופים שצריכים לחזור הביתה, אנחנו צריכים להתמקד בעשיות האלה ופחות בעשיות מפלגות".