בארבע השנים האחרונות נתן גושן גזר על עצמו שתיקה מוזיקלית. כמעט לא הוציא שירים, מיעט להופיע על במות וגם לקח הפסקה מהרשתות החברתיות. בתחילת העשור הקודם הוא שיגר שורה של להיטים שכבשו את הרדיו והפלייליסטים, כשהבולט מכולם היה הבלדה "כל מה שיש לי" שהחסירה פעימה בליבן של המעריצות. הנסיקה המטאורית בעידן ללא טיקטוק הגיעה מהר מאוד, כבר באלבום הבכורה שהוציא בגיל 25, ואם להודות על האמת גם לא נרשמה דעיכה של ממש כפי שקורה בשלב מסוים בקריירות לא מעטות של אומנים וזמרים. את השנים האחרונות שבהן קולו לא נשמע, הוא בחר להקדיש לבירור מעמיק סביב שאלה אחת: למה, למען השם, הוא רוצה להיות מוזיקאי. ורק אחרי שקיבל את התשובה והתאהב במקצוע מחדש, הוא היה מוכן להוציא היום (חמישי) את אלבום האולפן השישי שלו "ניצחונות קטנים".

"אני עובד כדי ליישב את הסוגיה שנקראת נתן גושן בעולם", הוא מספר בשיחה עם N12, "אני מיישב את זה לצד הדברים הגדולים והחשובים שמתרחשים כרגע במציאות שלנו, ומנסה להיזכר שיש למוזיקה את הכוח להביא נחמה, לרפא ולהתרפק. דחינו את יציאת האלבום ביומיים, וכשתכננו לדחות עוד בגלל המצב, אז שיתפתי את הקהל וענו לי שאני צריך לעשות ההפך - להקדים את ההוצאה שלו. אנשים רואים במוזיקה חשיבות גדולה".

מבחינתו החלום היה ברור מגיל צעיר. כבר בכיתה ו' הוא החל לנגן, לכתוב ולשיר, "ואז דבר מצטרף לדבר - והופ, אני מוזיקאי בן 38. אבל לא עשיתי בירור מעמיק לשאלה למה אני רוצה להיות מוזיקאי. רציתי לבחור בביזנס הזה מחדש כאדם בוגר כי כשאתה בתוכו קשה לבקר אותו מבחוץ. אתה במחיאות כפיים, בציפיות מעצמך ומהאנשים שסביבך, ולכן גם יש פחד לא לרצות את עצמך ואת הסביבה ולא לעמוד בחלום שאתה רודף. רציתי לוודא שאני לא רודף אחרי חלום של ילד, ולכן עצרתי כדי לראות אם אני בוחר במקצוע הזה מחדש ממקום בריא. אחרת זה לופ שקשה לצאת ממנו".

ובזמן הזה, הרחק מהבמות ואור הזרקורים, הוא התחתן עם אשתו לירון והשניים הביאו לעולם את בתם הבכורה. "זה חיזק את תחושת ההתכנסות והביתיות שלי", הוא משתף. "עברתי בירור רציני, מעמיק וארוך עם עצמי. בנינו בית יציב, חזק ושמח, ועכשיו אני יוצא לדרך חדשה במוזיקה".

מה גילית על עצמך בתקופה הזו?

"כדי לעבוד על מוזיקה אתה צריך לראות את הקהל מול עיניך. פתאום כשהייתי רחוק, גיליתי את עצמי לפני שאני זמר ואת זה קצת שכחתי. זה מה שגיליתי מחדש כאדם אנונימי. כמעט נעלמתי מהתודעה לחלוטין. לא פנו אליי ולא זיהו אותי ברחוב. אם בחיים שלך אתה אך ורק מוזיקאי שנמצא בתודעה במשך הרבה זמן, ולהיות בתודעה זו הפרנסה בסופו של דבר, אז סביר להניח שתהיה מוזיקאי חולה. צריך לנטוע שורשים לפני".

מה הלוז – 6.9- הופעות - זאפה נתן גושן (צילום: מרווה שרון, זאפה)
שירים שהחסירו פעימה בליבן של המעריצות. נתן גושן|צילום: מרווה שרון, זאפה

אתה בוחר להנחית את האלבום בבת אחת, ללא סינגלים מקדימים שמשמשים לעיתים כטיזרים לקראת הבאות. למה?

"אף שיר שעמד לבדו לא עבר מבחינתי את האודישן לספר את כל מה שעבר עליי בשלוש השנים האלה. זה לא מיצה את כל מה שיש לי לומר, והבנתי שבלתי אפשרי ששיר אחד יעביר את כל מה שיש לי להגיד. החלטתי שיהיה ראוי להביא את הסיפור כולו מאשר אנקדוטה אחת מתוכו".

אשתך לירון מתארחת בשיר "גן עדן" מתוך האלבום. איך הבשיל החיבור המוזיקלי?

"זה שיר שכתבתי עלינו, ולכן היה לי מאוד טבעי. לירון זמרת מדהימה ואישה מעוררת השראה. היא אחת הסיבות לשפיות שלי, וששרדתי את ההתמודדות עם המקצוע הזה מלכתחילה ובמיוחד בתקופה האחרונה של ההיעלמות. ידעתי שאם אני אבצע דואט כלשהו באלבום, אז זה יקרה רק אשתי שהיא חלק ממני. זה שיר שלנו ועלינו, וכשאנשים ישמעו אני מאמין שגם יבינו".

אנחנו ברוח סיכום שנה במוזיקה הישראלית. בשבועות הראשונים למלחמה היו לא מעט אומנים שאיבדו את המילים והתכנסו כדי לחשוב מה יש להם לומר, אם בכלל, על המציאות. לא היית פעיל במוזיקה, אבל איך המצב השפיע עליך?

"זכיתי להרגיש חלק מהעם שלי בלי לחשוב על מניעים כלכליים קרייריסטיים. הרגשתי ממש בתוך הדבר הזה, והיה לי חשוב לצרף את עצמי ללב הפועם של האומה המיוחדת הזו".

האמונה עדיין תופסת את אותו המקום בחייך?

"הסבל הכללי בעולם הוא דבר מוכר לעם ישראל בפרט. לא היו מבחינתי שאלות חדשות, ואם יש קושיות אמוניות הן היו לפני והן יהיו במידה מסוימת לנצח. אבל צריך שיהיה אלוהים. האמונה שלי התחזקה, ואין טוב בלי רע. הרע הגיע כדי להבליט את הטוב, ובתקופה הזו גם נחשפנו לאור, לאיכויות ולמיצוי הפוטנציאל דווקא מתוך החושך".

"אם אתה אך ורק מוזיקאי שנמצא בתודעה במשך הרבה זמן, ולהיות בתודעה זו הפרנסה בסופו של דבר, אז סביר להניח שתהיה מוזיקאי חולה"

כשם האלבום, מהם "ניצחונות קטנים" בשבילך?

"יש הבדל. כשאתה במוזיקה ופועל באופן הישגי אז יש מטרות שאתה מציב לעצמך, כמו מה תעשה ואיפה תופיע השנה. אבל כשאתה מתכנס פנימה, אתה פשוט חי את היום-יום, שעה-שעה. אתה מנצח את הרגע הזה והופך אותו לבעל משמעות".

"אני מרגיש שהכנסתי את עצמי למעבדה. לכל אדם יש מחסנית של סבלנות, ומבחינתי זה היה כמו להוסיף עוד קצת כדורים למחסנית הזו. לפנות עוד קצת זמן לאימא זה ניצחון קטן, להיות סלחן יותר כלפי עצמי זה ניצחון קטן. בעקרונות שלי אני אדם קשוח, פדנט ופרפקציוניסט, ומבחינתי אי אפשר לצאת לדרך בלי לפשל".

אני נמנע מלהשתמש במילה "קאמבק", אבל זה אותו נתן ששמענו?

"בעיניי כן ולא. אני מלחין באופן שאולי זז ימינה או שמאלה, אבל כשאני משמיע חומרים לחברים ומתייעץ איתם, הם אומרים לי: 'וואי, זה הכי אתה'. בטקסטים אני מרגיש שיש שינוי גדול בנושא השיחה, גם בשיח עם עצמי וגם כלפי חוץ. אם אהבה תפסה חלק ניכר ומשמעותי בכתיבה שלי, אז עכשיו למשל יש רק שני שירים כאלה מתוך 12 הרצועות באלבום".

בניגוד למקובל, גושן עדיין לא מכריז על סיבוב הופעות לקידום האלבום ואף לא על מופע השקה. על רקע גל הביטולים והדחיות בעולם התרבות בשל המצב הביטחוני, הוא ממתין לקבוע הופעות בימים שבהם "עם ישראל יוכל לחגוג יותר בחופשיות".