יוסי (יוסל'ה) רגב, שסיפור חברותו יוצאת הדופן עם זאבל'ה עמית מזוהה עם השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", הלך לעולמו בגיל 99. הלוויתו תתקיים היום (רביעי) בבית העלמין בנהלל.
50 שנים חלפו מאז שמלחמת יום הכיפורים הפרידה בין רגב לעמית, החברים הטובים שהכירו בגן הילדים בנהלל, תוו דרך חיים משותפת וכמעט לא נפרדו. פרט לעבודה החקלאית במשק, הם התגייסו יחד ליחידת הקומנדו 101 ולאחר השחרור מהצבא שירתו במשך כ-20 שנה במוסד.
במפגש עם המשוררת נעמי שמר סיפרו לה השניים על אחד הקרבות שבהם השתתפו בדרך לנגב במהלך מלחמת העצמאות, שבו נהרג בן מושבם יוסף בנטוב. בהמשך, שמר כתבה והלחינה את השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר", שביצעה להקת פיקוד המרכז, שתיאר את השכול שהותירה המלחמה. במלחמת יום הכיפורים התנדב זאבל'ה עמית להצטרף לשורות מפקדת אוגדה 143 בפיקודו של חברו הקרוב, אריק שרון, עד שבאחד הקרבות בסיני נהרג עמית בהפגזה מצרית. לימים הפך הטקסט של שמר לאחד משירי הזיכרון הבולטים בפסקול הישראלי שמושמע מדי שנה בטקסי יום הזיכרון.
לימור רגב, בת משפחתו של יוסי, כתבה לזכרו: "למרות תלאות המסע, החיים היו טובים אליו. הוא צעד בדרך מלאה סכנות ומהמורות. דרך חתחתים במדינות אויב. מסע ארוך של מלחמות קשות ואובדן של הקרובים אליו מכל. מבצעים עלומים ומסעות העפלה של מהגרים. הישג אחר הישג בדרך לתקומה, חלוציות וניצחון הרוח של מדינת ישראל אותה אהב כל כך".
"היום נפרדים מגיבור", היא המשיכה, "איש אשכולות ומעש. מתינוק קטן שנולד בביה"ח העמק, צמח להיות לוחם מהולל, איש ה-101 והמוסד, שליח למשימות בין אלג'יר, מרוקו, פריז, קפריסין וטהרן. היום נטמון את יוסל'ה באדמה שכה אהב, אליה חזר מתופת יום כיפור וכאן מול מראות העמק המשגשג והפורח שיקם את נפשו מהמחיר הכבד של מעשה הציונות. את אחרית חייו עשה יוסל'ה לצד משפחה חמה שזכיתי להיות חלק ממנה. לשמוע את סיפוריו, להבין את מניעיו, את הכוח העצום להתגבר על מה שעבר ולראות תמיד את התוחלת וההישג של המעשה הלאומי של בית בארץ ישראל".