בין קורבנות הטבח הרבים כל-כך במתקפת הפתע של חמאס היו גם לא מעט אומנים שיצירתם נגדעה בטרם עת. הפרויקט "נצח" קם ביוזמת חמישה מוזיקאים כדי להנציח את המורשת האומנותית של חללי המלחמה באמצעות הוצאה לאור של יצירותיהם. אתמול והיום (שני ושלישי) אף מתקיים אירוע ב"צוללת צהובה" בירושלים שנועד לספק חשיפה למוזיקה שאותם יוצרים קיוו לשחרר לפני מותם.

אביחי הולנדר (צילום: ליבה פרקש)
אביחי הולנדר במופע הראשון של פרויקט "נצח"|צילום: ליבה פרקש

בעבודת תחקיר מאומצת שבה החל צוות מקימי הפרויקט - נעם בן שבת, רועי זינגר, לי אוסי, נתי וייס ותום חלד, כולם אנשי מוזיקה וסאונד - נאספו שמות, קבצי אודיו, טקסטים וכל יצירה שהנספים הניחו אחריהם. הם ומתנדבים רבים נוספים שהצטרפו למשימה פנו בשבועות האחרונים למשפחות הנרצחים וגיבשו רשימה שכוללת, נכון לכתיבת שורות אלה, יותר מ-30 אומנים שמתו בשבת הארורה.

נועה יפה, אחותו של בניהו ביטון בן ה-23 מירושלים, שנרצח בפסטיבל "נובה" ברעים, היא אחת מאותן משפחות שכולות שנרתמו כדי לשמור על ההמשכיות האישית והאומנותית של יקיריהן. "סדרת המופעים ב'צוללת' נועדה כדי להעלות את המודעות דרך המוזיקה - גם לטובת תרומות לפרויקט וגם כדי להגיע לעוד ועוד משפחות של יוצרים ואומנים שנהרגו", היא מסבירה.

"אחי בניהו קטן ממני ב-13 שנה", נועה מספרת, "אני מנגנת מגיל צעיר והוא כנראה קלט את המוזיקה ממני מהר מאוד. הוא רק סיים את הצבא חודש לפני שנרצח, אבל היה לו ברור שמה שהוא רוצה לעשות בחיים זו מוזיקה. הפייסבוק והאינסטגרם שלו מלאים בשירים ובמנגינות. אהבנו לנגן ביחד שירים של אביתר בנאי ואמיר דדון, והלכנו להופעות שלהם. הוא גם התחבר למוזיקה אתנית, אהב לנגן בעוד, בחליל אלט, וגם כתב שירים. הוא השאיר אחריו שני שירים שכתב והלחין, ואיתם יצאנו לפרויקט כדי לבצע ולהפיק אותם. לצוות המתנדבים של 'נצח' יש אולפנים והם בעצמם עובדים עם מוזיקאים, מפיקים ומעבדים מוכשרים".

"בניהו היה נפש חופשייה מאז ומתמיד", נועה מתארת את אחיה, "הוא נסע עם שני חברים לפסטיבל שהיה ערוץ פתוח לנשמות עמוקות ושלושתם נרצחו. כשאני נכנסת לאולפן ויושבת עם החבר'ה המדהימים של הפרויקט, פתאום יש לי אוויר ואני מסוגלת לנשום. זו תרפיה מבחינתי, עד כמה שניתן".

תום חלד, מיוזמי הרעיון, מספר כי אחד השותפים חשב עליו עוד ממבצעים צבאיים קודמים: "בתור אומנים בעצמנו, הבנו כמה אומנות ויצירות נותרו מאחור ומה יכול להיות נצחי יותר מזה. היום מתנדבים בפרויקט כ-300 מוזיקאים, אנשי הפקה, וידאו, גרפיקה, מתרגמים ומחלצי דאטה. בית הספר תלמה ילין הציע את עצמו להלחנות".

קטע אחד של זיו פפה שפירא, שיצר טכנו ומוזיקה אלקטרונית ונרצח גם הוא במסיבה ברעים, כבר מוכן. "הרבה עבודה, הרבה שעות אולפן", אומר תום. "במקרה של בניהו, השתמשנו בסרטון שלו עם הגיטרה ונעזרנו בבינה מלאכותית. כל זכויות היוצרים על השירים והלחן, הכול שייך למשפחות". גם השירים של מור גבאי וענר שפירא ז"ל ישתלבו בפרויקט, כאשר התוצר הסופי שאליו מכוונים הוא אלבום של שירים וסינגלים שיופצו בפלטפורמות הדיגיטל וברשתות כדי שהקול, המילים והצלילים יוכלו להגיע לכולם. "זה הדבר הכי ממלא ומספק שעשיתי אי פעם בחיים שלי", מוסיף תום, "אחרי האלבום, השאיפה היא שנקיים פסטיבל שבו אומנים מוכרים יופיעו ויבצעו את השירים של הנרצחים".

כל התרומות לפרויקט "נצח" יגויסו לצורכי הפקה, מיקס, מאסטר ופרסום יצירותיהם של חללי המלחמה. לתמיכה בפרויקט