"בגיל 50 הסתכלתי בראי ולא זיהיתי את הבן אדם הזה שהסתכל עליי בחזרה. זה לא עזר, להחליף את הראי, אז החלטתי להחליף את ה'משקפיים'", מצהיר אלון אבוטבול, בלוקיישן מפתיע: לא על סט צילומים, אלא בין מכשירי הפילאטיס. "פילאטיס זה החיים, גיליתי את הפילאטיס על אי ביוון עם מורה מהממת, זה היה כמו פלא".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"מאז בכל מקום שאני הולך - ויוצא לי לנסוע די הרבה בעולם, כי העבודה לוקחת אותי - אני ישר מחפש מכון פילאטיס, זה הדבר הראשון שאני עושה", הוא מספר בריאיון. "החלטתי שהגורל השאיר אותי בחיים האלה בינתיים, אז כדאי שאני אעשה משהו בעניין הזה ואני אחשוב לאן אני רוצה להגיע ואיך אני רוצה להיראות בגיל 80, איזה מין זקן אני אהיה".
מג'יין פונדה ועד החלום הישן לשיר
עכשיו גם התחלת ללמוד להיות מורה.
"אז זה קרה בגלל שרציתי לעשות כל יום פילאטיס, רציתי להתחזק".
אז מה התוכנית? אתה רוצה להיות הג'יין פונדה של הפילאטיס?
"קודם כל - ג'יין פונדה קנית אותי, אני רוצה להיות ג'יין פונדה נקודה".
בגיל 58 אלון אבוטבול רוצה להיות הרבה דברים. אחרי קריירת משחק מפוארת ובין-לאומית הוא מרגיש בשל לדבר הבא. עכשיו הוא מגשים חלום ישן, כשלאחרונה סיים להקליט אלבום מוזיקה - כששתיים מבנותיו מעורבות: "זה הגיל, והחלום של שנים ליצור ביחד ומה שייצא ייצא"
מה פתאום מוזיקה?
"מוזיקה הייתה שם תמיד באיזשהו אופן. בכל פעם שהייתי רואה במה הייתי עולה עליה. ואם יש גיטרה ומישהו מסכים לנגן איתי, אני עולה לשיר איתו. אני חושב שזה היה הקשר הכי בלתי-אמצעי לעולם, בזמר יש משהו מאוד חשוף, זה אתה".
הבדידות בלוס אנג'לס: "זה בנה אותי"
לפעמים נדמה שאבוטבול היה כאן תמיד. מאז שנות ה-80 כיכב בעשרות סרטים, בסדרות טלוויזיה ובהצגות תיאטרון, לפעמים במקביל. אחרי כמה הופעות אורח בסרטים הוליוודיים, ב-2008 נפתח לו רשמית גם השער לקריירה בין-לאומית כששיחק את המדען הרוסי ב"עלייתו של האביר האפל" מסדרת "באטמן". אז גם החליט לארוז את המשפחה ולעבור ללוס אנג'לס. מאז הוא אחד השחקנים הישראלים העסוקים בהוליווד, נודד בכל העולם בעקבות תפקידים אבל מדי כמה חודשים חוזר גם לכאן.
אז לזה הגעת? אחרי 14 שנה בארה"ב, אתה מתגעגע לאוכל הישראלי?
"תראה, אני לא הפסקתי להתגעגע לאוכל הישראלי. תשמע, זו מעצמה קולינרית פה - אבל זה הכול ביחד, חברים באים". והוא מתוודה: "הבדידות שלי באל.איי - קשה להאמין כשרואים אותי פה. אין ללכת ברגל, אין 'אהלן' ברחוב".
זה מה שחסר לך?
"כן, מאוד מאוד מאוד. מאוד. אבל זה גם משהו שבנה אותי".
"ברמה הכלכלית בישראל נמאס לי"
אז איך אתה מגדיר את עצמך עכשיו?
"אני חושב שאני ישראלי שגר באמריקה, לפעמים אני אוהב להרגיש אמריקני אבל אני ישראלי. גם התפקיד שעשה אותי באמריקה בגדול באמת, אחרי כל התפקידים האחרים פה ושם, זה ישראלי - אני משחק את אבי דרקסלר בסדרה שקוראים לה Snowfall ("שלג צח"), שזו סדרה שיש לה שש עונות. זה תפקיד שדרש את הנוכחות שלי, האומנותית והמקצועית - אף אחד בעולם לא יכול לשחק אותו יותר טוב ממני, הוא ישראלי, זה אלון שהתאמן באוטו לפני שנים על האנגלית האמריקאית. והיום אני הולך במקומות בעולם ואנשים רוצים סלפי, 'אבי, אבי'".
החלטת לעבור לארצות הברית, היית בן 44 בשיא הקריירה שלך, בטח הרבה אנשים הרימו גבה כשאתה מחליט לעשות את זה.
"לי באיזשהו מקום הגיע הזמן כבר. שיא זה גם דבר שהוא נגמר. אני יכול להגיד שברמה הכלכלית כן, נמאס לי".
הרגשת שאתה לא מרוויח מספיק?
"לא מרוויח מספיק פה, לא. אז בטח שלא, זה לא מספיק - ארבעה ילדים, בית, עניינים, כל הדבר".
והיום כן? בארצות הברית?
"כן, שינתה את חיי. כל המעבר הזה, לשחק בליגה של הגדולים - לעבוד עם סטיבן ספילברג, רידלי סקוט, דייויד לינץ', זה עולם אחר לגמרי".
"החיים שלנו נקטעו לשניים"
עבור הקריירה שלו, המעבר לארצות הברית היה צעד גדול בכיוון הנכון, אבל הוא לא היה לבד. יחד איתו עברו גם אשתו שיר ביליה וארבעת ילדיו. עבורם השינוי, והעובדה שהוא היה צריך להשקיע הרבה זמן בקידום הקריירה, הצריכו התמודדות לא פשוטה. "החיים שלנו נקטעו לשניים ב-2010, וגם הנוכחות שלו הייתה פחות חשובה", מספרת בתו אליה, ששרה איתו בתקליט. "היינו לבד בארץ זרה, לבד, אין לנו חברים, בבית - והיו משברים".
הבת אורי מוסיפה: "עברנו תהליך גדול, משפחתי. כילדים גדלנו והיה לנו אחד את השני ועם ההורים לא תמיד הסתדר, הם היו בכסאח וזה מותר להגיד?
אלון: "הכול מותר, זה החיים".
אורי: "אני זוכרת הרבה קשיים, מקום שקשה להתמודד עם מה שקורה בבית".
אליה: "אתה ואימא הייתם הרבה יותר בתוך התחת אחד של השנייה בזמנים האלו, אז זה היה בקושי של זוגיות".
אורי: "נראה לי שזה מה שעיצב אותנו, הורים דפוקים".
אליה: "לגמרי, ועכשיו איזה כיף. באמת איזה כיף שאבא ואימא חברים וחמודים אחד לשני. אנחנו עכשיו גרים אני, שלושתנו ואימא באותה דירה בנחלת בנימין ואימא ואבא 'פרושים', זו המילה שאבא המציא לדבר הזה. אף אחד לא באמת יודע מה זה אומר, אבל..."
אבא הבטיח שהוא יסביר לי.
אליה: "אה כן? אבל הרבה יותר טוב ככה".
"אף אחד לא מגרש פה, רק מחבקים"
מה זה "פרושים"?
אלון: "זו מילה שהמצאתי. אימא של הילדים ואני החלטנו שאנחנו לא רוצים לפרק את המשפחה ואנחנו לא מצליחים להיות זוג, אז אנחנו מחפשים את הדרך שלנו להיפרד כבני זוג ולהישאר משפחה".
מה זה אומר בפרקטיקה של החיים?
"בפרקטיקה אנחנו לא זוג רומנטי כבר 4-3 שנים, בתכל'ס מה שזה אומר שנהיינו חברים נהדרים".
אז גרים ביחד אבל כל אחד יוצא לדייטים?
"לא לא לא, אנחנו גרים באותו מתחם אבל בחללים נפרדים".
למה לא לעשות את זה כמו שכולם עושים? להתגרש?
"כי אז זה מפרק את המשפחה שלנו. הלך הכסף... גירושים זה ממוטט אותך. במילה גירוש יש 'לגרש'. מי מגרש? אף אחד לא מגרש פה, רק מחבקים".
"שנים הם אומרים שהם נפרדים"
אז איך ברווקות המחודשת?
"מעניין".
טוב, אז לטובת הצופות איפה מוצאים אותך? בטינדר?
"תתקשרו לעידו, הוא יודע איך להשיג אותי".
אתה רוצה שאני אסנן לך אותן?
"מה אתה משוגע? אתה מביך אותי. תתבייש".
זה לא קצת מוזר לכם?
אליה: "זאת לא שאלה בכלל, נראה לי. משהו שאימא ואבא נורא מלמדים אותי על זוגיות - כשאתה נפרד ממישהו הוא עדיין חלק גדול מהחיים שלך ואתה אוהב אותו ואתה רוצה להיות חבר שלו. שנים הם כבר אומרים שהם נפרדים והם מצאו להם את הדבר הנכון בזוגיות. וואלה, באמת תודה לאל. הרבה יותר כיף ככה, הם מה זה חמודים". ושירי מוסיפה: "זה גם יכול להשתנות וזה סבבה", והאבא אלון צוחק: "מה עשית פה"...
היצירה המשפחתית וההצעה המפתיעה מחו"ל
את השאיפה לקחת את המוזיקה שלו לקחת צעד קדימה קיבל בהופעה של להקת "המסך הלבן". אחר כך הצטרפו גם הבנות שלו לפרויקט שקיבל את השם המתבקש "Family business": אליה הצטרפה בשירה והבת אורי מאחורי הקלעים צילמה את הקליפים וערכה.
איך היה לך לעבוד עם הבנות שלך?
"זה היה לי וואו, שנייה, כי כשאני עושה אומנות אני לא הורה, אני לא 'שומר על הילדים'. חששתי שאני לא אהיה משוחרר כי גם המבט של הילדים - כמו שהורה יודע - הם רואים אותך, הם מסתכלים עליך ויש להם מה להגיד".
בגיל 23 בדרך כלל ילדים מחפשים את הדרך העצמאית שלהם. למה רצית לעשות את זה עם אבא?
אליה: "לא בהכרח חשבתי על אבא", היא עונה והם צוחקים. "למדתי גם לראות אותו כבן אדם נפרד ממני ונפרד מזה שהוא אבא שלי וגם ללמוד מתי לבקש 'תהיה אבא שלי עכשיו, אל תהיה חבר ליצירה כי אני צריכה רגע'...
12 שירים הוקלטו באלבום בעברית ובאנגלית, כולם פרי יצירה משותף של אלון, הבנות והנגנים. אחרי כמה שבועות באולפן ביוון הם התכוונו להוציא את השירים לעולם, אלא שאז הוא קיבל הצעה שקשה היה לסרב לה: "פתאום הגיע טלפון מהסוכנים באמריקה - 'ביקור התזמורת'. מה ביקור התזמורת, זה ששון (גבאי), לא? 'לא, הם עושים הפקה חדשה באנגליה, בלונדון, והם אמרו שרוצים אותך. אמרתי 'אבל זה לא מסתדר לי בתוכניות, מה מו'. בקיצור הפתעה גדולה".
"נסעתי באוגוסט שעבר לחזרות, הכרתי את הגברת האחת והיחידה - שתבוא ותתארח אצלנו גם בהופעה - מירי מסיקה, וקיבלתי את המתנה של החיים". ביקור התזמורת הוא אחת ההצלחות הישראליות הגדולות ביותר של השנים האחרונות. הסרט קטף פרסים בארץ ובעולם, עובד למחזמר בברודווי ובשנה שעברה גם בלונדון. "פתאום אני הולך בווסט אנד ואומר 'לבוא לבמה עם כל הגיל, כל המטען, תפקיד מדהים'. ואז פתאום הגיעה עוד הפתעה - מועמדים לפרס אוליבייה" (על שם לורנס אוליבייה).
וכשלא זכיתם, התבאסת?
"לא, מה פתאום"
קצת.
"לא, כיווצ'וץ, ברור, אבל בכיף. במועמדות הרגשתי ישר את אימא שלי מהשמיים - מה שהתחיל אז בקריית אתא. הייתי מסתכל עם אימא שלי על אוליבייה, זה שחקן, כאילו אני בליגה. וואו, זה מרגש כשאני אומר לך את זה".
אלון אבוטבול והמחאה: "הרבה פחד וחרדה"
אנחנו מצלמים את הכתבה בתקופה סופר-סוערת, בחוץ הפגנות, ימי שיבוש. כמה אתה מתחבר לדבר הזה?
"תראה, זה מעניין. אני לא גר פה ולכן כל מה שאני אומר הוא באמת כמתבונן. מה שאני חווה בימים האחרונים ברחוב זה קושי עצום, הרבה פחד, הרבה חרדה - ומצד שני, כשאתה מסתכל על זה, כל המהלך הזה שבעצם אנשים צועקים 'דמוקרטיה' ואחרים אומרים 'זאת דמוקרטיה' - אתה מסתכל ואתה אומר שזה פלא".
וזה לא גם באיזשהו מקום מטריד אותך?
"אני בן אדם אופטימי. שאלת אותי על הזוגיות שלנו, אני אגיד לך - אם אנחנו הצלחנו...", הוא אומר וצוחק. "אם אנחנו מצליחים לשמור על המשפחה, לשמור על השותפות, לא להסכים בכל כך הרבה מישורים אבל לאפשר אחד לשני ולתמוך אחד בשני - אז אפשר לעשות הכול".
עכשיו בין צילומי עוד סרט הוליוודי לתוכנית טלוויזיה שתעלה בקרוב אצלנו, הוא משקיע את כולו במוזיקה ובחזרות לסיבוב ההופעות שיתחיל בבארבי בשבוע הבא.
מה אתה רוצה שיקרה עם זה?
"אני רוצה להופיע עם זה, מקווה שהמוזיקה תגיע להרבה מקומות. האלבום הזה הוא נס, קרה לי נס ואני רוצה לחלוק אותו עם העולם".
המופע והאלבום family business של אלון אבוטבול יושק ב-30.7 במועדון הבארבי בת"א.