רועי שלומי, בן 27 מחולון חווה טלטלה בתקופת הקורונה והתמודד איתה בדרך לא שגרתית - כתיבת שירה בערבית. הוא לא העלה בדעתו שהיצירות פרי ידו יקרמו עור וגידים ויצאו לאור. ביקור שגרתי בעמאן שבירדן פתח בפניו צוהר, ובעקבותיו הוא יצר קשר עם מוציא לאור מקומי שהאמין בספר - והחליט להוציא אותו לאור, בידיעה שהוא עלול לחטוף ביקורת.
"יצאו נגדי וקראו להחרים אותי"
המוציא לאור הירדני
שלומי היה לישראלי הראשון שפרסם יצירה ספרותית בשפה הערבית בירדן שכותרתה "פראשאת" (פרפרים), אבל התגובות הקשות שחטף המוציא לאור בעמאן לא איחרו להגיע. בשיחה עם N12 מספר הירדני שהחליט להירתם להוצאת הספר של שלומי כי "תקפו אותי, קראו לי 'ציוני ובוגד'. יצאו נגדי וקראו להחרים את הוצאת הספרים שלי, טענו שהיא פועלת 'נגד האנושות'".
"פגשתי את רועי לראשונה כשקבוצת חברים ישראלים הגיעה לעמאן, הוא אמר לי שהוא כותב שירה והקשבתי לו", ממשיך הירדני. "הוא ביקש ממני שנהיה בקשר בהמשך לסיוע ונתתי לו את ברכתי, בהתחלה חשבתי שאלו רק דיבורים", הוא מודה. "אחרי כמה חודשים, הוא פנה אליי והתחיל לשלוח לי את מה שהוא כתב עד שהספר הושלם. אהבתי את ההתעקשות שלו ואת האהבה שלו לשפה הערבית. רציתי שנוציא את זה ולא חשבתי על ההשלכות, כי אני מאמין שתרבות לא קשורה לדת. זו אנושיות לפני הכול".
"עברתי משבר וכתבתי מתוך כאב, יש שם גם המון תקווה"
רועי, מה גרם לך לעשות צעד לא שגרתי ולהוציא לאור ספר בערבית?
"חוויתי את הקורונה באופן מאוד אינטנסיבי גם מבחינת העבודה וגם בפן האישי עברתי משבר, וזה מה שהוציא ממני גם כתיבה בערבית. ראיתי בכתבה בערבית ניכור, להתרחק ממה שקרה לי ואז לחזור לזה. הבנתי שדווקא הרחוק הוא הקרוב החדש. כתבתי מתוך כאב הרבה פעמים, אבל יש שם גם המון תקווה".
שלומי הוא סטודנט לתארים מתקדמים במחלקה לערבית ובמגמה לדרמה ולתיאטרון באוניברסיטת בר-אילן, שחוקר את התיאטרון הערבי בישראל, מרצה בקורסי השפה של המחלקה לערבית וגם מחנך כיתה י"ב בגימנסיה הרצוג שבחולון. "המוציא לאור הוא מכר של ד"ר דורית גוטספלד, ראשת המחלקה לערבית והמנחה שלי לתארים המתקדמים, והיא הביאה אותו לא אחת לשיעורים שלנו דרך הזום", הוא מספר על ההיכרות הראשונית איתו. "באוגוסט האחרון ביקרתי איתה ועם קבוצת חברים חוקרים בעמאן ובאחד הערבים היא לקחה את כולנו לפגוש את אותו מוציא לאור במסעדה, ובדרך היא הציעה: 'אולי תקריא לו מהיצירות שאתה כותב?".
"אמרתי לה: 'מה זה באמת יכול לעבוד?'", ממשיך שלומי. היא אמרה: "אם כבר כתבת, אז עכשיו שהיצירה שלך תצא ממך הלאה", הוא נזכר. "אם היא לא הייתה אומרת לי את זה, לא הייתי מקריא לו את זה והספר הזה לא היה יוצא לאור".
"הערכתי אותו עוד יותר על הסיכונים שמההתחלה היו על השולחן"
לקחת בחשבון שהמוציא לאור עלול לשלם על כך מחיר?
"זה מההתחלה היה על השולחן. וידאתי איתו שעשויה להיות ביקורת, והוא אמר שלא אכפת לו. שהוא הולך על זה ואז הערכתי עוד יותר. אמרתי שכנראה יש משהו באמת בסדר בחומר שלי שהוא מאמין בו ולוקח את הסיכונים – והוא חטף".
שיתוף הפעולה בין שלומי למוציא לאור הירדני עורר הדים בתקשורת הערבית ולא רק ברשתות - והוא כונה "אירוע חסר תקדים". יש אף מי שהחליט להגביר את הביקורת וטען כי "הוצאת הספר הזה היא כישלון ושיש מסמכים רבים חשובים יותר". לצד זאת, היה גם מי שבירך אותו על התהליך ועל הכתיבה הרגישה שחושפת את בקיאותו ברזי השפה הערבית, אף על פי שזו אינה שפת אימו.