בעולם של תיעוד אובססיבי של העצמי והמשתקף, של שעות בהייה אין סופיות בתיעודים של אחרים וניסיון תמידי לחקות ולהתחקות אחר איך אנשים עשו את זה בעבר, המופע "VHS ד"ש מהעבר" הוא בדיוק מה שצריך כדי להאט את הקצב ולהעריך את השניות המצולמות, ולזכות לרגע בהבנה של כמה נדירה האפשרות שנפלה בחלקנו - לתעד.
שמונה אומנים ויוצרים מתחומים שונים עולים בזה אחר זה אל הבמה ופוגשים את עצמם בקלטות VHS ישנות שלהם. טל פרידמן, רוני קובן, רננה רז (שיצרה את המופע יחד עם ניצן כהן), דורון נשר, שירילי דשא, קורין קיציס, יוסי צברי ועפרי כנעני - אלה היו אמיצים מספיק לצלול אל תוך הארכיון שעלול להיות מבהיל, מטלטל, אפילו מפחיד, אבל גם מלמד ומעורר חמלה כלפי מי שפעם היינו.
המופע נוצר בהשראת "Users Manual For Your Past Which I've Never Seen" של קלאודיה הארטונג וויצ'ק. גירסה מוקדמת שלו עלתה בתיאטרון תמונע ומשם הוא הגיע לפסטיבל ישראל וזכה לתהודה והתפעלות. בעקבות ביקוש, הוא עלה שוב לשני מופעים בהיכל התרבות שהפכו מיד לסולד אאוט וכעת הוא נמצא בעיצומו של סיבוב הופעות "רשמי". והיד עוד נטויה.
זה הוא מופע חשוף בצורה מעוררת השראה ואין זה מפתיע שחצי מיושבי האולם יצאו ממנו עם עיניים אדומות ונפוחות מבכי. האומנים הניצבים מול הקהל, שלא בהכרח יודע למה לצפות, מסתכלים על עצמם, דרך מי שהיו ודרך מי שעוד יהפכו להיות. הצופה לא יכול לפספס את הכנות והטיפול הרך בעבר ומשליך את אלה גם על עצמו.
היוצרת שירילי דשא, בתו של גדול האמרגנים בהיסטוריה של התרבות הישראלית, אברהם דשא הידוע בכינויו פשנל, פותחת את המופע. היא צוללת אל תוך הקלטות שאביה השאיר אחריו בתוך קופסה מאובקת. דרך התיעודים של חייו ושל חייה שכוללים אוצרות תרבות ישראלית של ממש (תיעודים נדירים של הגשש החיוור, צילומים של אורי זוהר, חיים טופול ועוד רבים), היא מנסה לענות על השאלה מדוע בחרה לחיות בארץ אחרי שעזבה.
רוני קובן נתקל בקלטת ביקור בלשכתו של יצחק רבין כשהיה תלמיד תיכון שצילם אביו, כמה חודשים לפני שנרצח ראש הממשלה. דרך הסצינה התמימה הזו, של עיתונאים צעירים ומרוגשים, הוא מותח סיפור על עלייה לארץ, על יחסי אב ובן ועל מדינה שלמה שעוד תהיה בטראומה.
רננה רז בקטע עדין ומדויק מצאה קלטת של הוריה הגרושים רוקדים ברחבה של אולם אירועים; טל פרידמן נפרד מבן משפחה אהוב שהלך לעולמו בטרם עת; יוסי צברי פוגש את עצמו מחדש בצילומי טקס החינה התימנית של אחותו ומגשים חלום על הבמה, קורין קיציס שתיעדה את עצמה במשך שנים, מחבקת את הנערה והצעירה שהייתה ואת האישה שתגדל להיות; דורון נשר, שעבר אירוע מוחי ועודנו בשיקום נותן הצצה נדירה לנבכי התת מודע של המוח האנושי; ועפרי כנעני מתעדת באומץ שיחה לא פשוטה עם סבה, הפסל הישראלי יחיאל שמי.
המופע רצוף הפתעות ותפניות חדות על הבמה. כל אחד מהקטעים האישיים בנוי בצורה אחרת לגמרי המותאמת להנחיה של הרטונג ויצ'ק להגיב לסרטונים שמוקרנים מאחוריהם על מלבן גדול. בסיום המופע, כשעלו כל האומנים יחד להיפרד מן הקהל, הנוכחים באולם מחאו כפיים סוערות במשך דקות ארוכות ומיד יצאו לחפש אחר טישו לנגב את הדמעות.
8 ביוני - אודטוריום מיכאל סלע, רחובות, 3-4 ביולי מוזיאון תל אביב. לכרטיסים