אביב גפן בן 50. מי היה מאמין? הזמר המרדן שהעמיד אחריו עדת מעריצים שלימים כונתה "ילדי אור הירח", שבעיני רבים נחשב לסמל הרוק הישראלי ובעשור האחרון הרשה לעצמו לנטוש את הסגנון המוזיקלי לעבר מחוזות הפופ, האומן שלא חסך ביקורת מהצבא, מהדתיים, מהממשלות, מעצמו, עד היום. לרגל יום ההולדת העגול, ורגע לפני שיחגוג בנשף רוק הענק בפארק הירקון (כל עוד המצב הביטחוני יאפשר זאת), בחרנו בחמישה שירים של המוזיקאי מתוך קריירה הנפרסת על פני יותר מ-30 שנה, המביאים תחנות שונות בחייו של גפן.
"הגיע הזמן שתפסיקו להיות דף המסרים ותהיו אתם המפלגה"
גרדיאן: "כוכב הרוק שהיה סמל השלום - שבר ימינה"
גפן: "קיבלתי הצעות מכמה מפלגות להיות שר התרבות - וסירבתי"
1. "אלימות" (1992)
כדי להבין איך ואיפה הרוב התחיל, רצוי לחזור לאלבום הבכורה המופתי של גפן "זה רק אור הירח". רק מציינים את שמו המפורסם, והכול כבר ברור. למען האמת, יכולנו לבחור כמעט בכל שיר מתוך 14 הרצועות המרכיבות אותו (כמו "אמש", "גנרל", "שלום אחד" או שיר הנושא שהפך להמנון רוק מקומי) כדי להביא את הסוגיות שעליהם כתב גפן בשיריו, ולא בהכרח התקבלו בברכה בקרב האוזן הישראלית. הייתה שם אהבה, אבל גם טקסטים זועקים רבים על מוות, דת, צבא ושלום.
כך לדוגמה בשיר "אלימות" שר גפן בגיל 19 בלבד: "אימהות ואבות, החינוך נוראי / אתם חשבתם שלא אלך בבוץ אם תרביצו לי / סרטי אהבה משודרים מאוחר אבל אלימות בכל שעה מותר". בהמשך השיר הוא תוקף את הדתיים: "ומי פה יטיף לי שיש אלוהים ולמה הדתיים נראים מסוממים". לימים הוא יתנצל על האמירה הבוטה בריאיון ל"פגוש את העיתונות" ב-2004 כשלדבריו אמר לאורך הדרך "המון שטויות". נחזור להתנצלויות בהמשך.
2. "עונות" (1996)
"כמו הטבע גם ללב ארבע עונות". אפשר ללעוג לקול או לבקר את הדיקציה, אבל אביב גפן הוא משורר מחונן. בגיל 23 בלבד, כשמאחוריו כבר ארבעה אלבומים, ראה אור האלבום "המכתב", שכלל את הלהיט הגדול "עונות". באמצע שנות ה-90 כבר התגבש קהל גדול של מעריצים נלהבים סביב המוזיקאי הצעיר, כשאלבומו הטרי זכה בשלב מסוים למעמד פלטינה לאחר שמכר יותר מ-40 אלף עותקים.
השיר "עונות" מגלם בעינינו את הדרך הקצרה יחסית שעבר גפן ממוזיקאי בשוליים שהופיע במועדון הרוקסן בתל אביב עד לרגע המכונן שכנראה הפך אותו לסמל השלום הבולט במוזיקה הישראלית - ההשתתפות בעצרת השלום שהוביל רבין ב-1995, בסופה נרצח. שיר נוסף שבלט מאותו האלבום בעקבות הזיקה לרצח רבין הוא "לבכות לך", שנכנס לרפרטואר שירי הזיכרון הישראליים.
3. "גשם כבד עומד ליפול" (2001)
האלבום "יומן מסע" היווה תפנית מוזיקלית בקריירה של גפן. יותר איפוק ופחות דיסטורשנים, יותר בלדות ופחות רוקנרול משתולל. המוזיקאי מעולם לא ניסה להסתיר רגשות בשיריו, גם בטקסטים הנוקבים ביותר, אך נדמה שבאלבום הזה אביב שמר על עידון והתמתנות מסוימת שהולידו שניים משיתופי הפעולה היפים במוזיקה הישראלית. האחד, שיר הנושא של האלבום שאותו ביצע עם אריק איינשטיין, והשני שאותו בחרנו - "גשם כבד עומד ליפול", שיר שכתב בוב דילן ותרגם לנוסח עברי יהונתן גפן, אשר הובא למנוחות לפני פחות מחודש.
פעמים רבות דיבר אביב על ההשפעה המוזיקלית של דילן הפילוסוף על חייו ויצירתו. לבנו הבכור הוא אף קרא על שמו. הביצוע המשותף הוקלט כמחווה לרגל יום הולדתו ה-60 של דילן, אשר מזהיר בשירו מפני סכנה עתידית. גפן האב והבן שניהם לא חששו להביע את דעתם על סדר היום הציבורי בישראל, גם במחיר של איומים וגידופים. אך הכתיבה והכישרון המשפחתי שעבר בגנים הביסו בסופו של דבר כל מחלוקת פוליטית והפכו את שניהם לענקי תרבות בישראל.
4. "זה רק הלב שכואב לך" (2006)
מתוך שירים רבים, זו דוגמה נפלאה לרגש שמביע גפן בשיריו. באמצע שנות ה-2000 הוציא המוזיקאי את האלבום "עם הזמן", שכשמו כן הוא מבטא את תהליך ההתבגרות האומנותית של הזמר. פחות מחאות וסיסמאות פוליטיות ויותר שירים ומנגינות שפונים ללב והופכים את גפן לאחד הקולות הבולטים והמושמעים בתחנות הרדיו.
5. "ורוד מבריק" (2022)
מעניין מה אביב של שנת 92', שלושים שנה קודם לכן, היה חושב על הדואט עם אלה לי. זה כבר לא אותו גפן, לא המוזיקלי ולא הפוליטי. צלילי הסינת'פופ שכה אפיינו את שנות ה-80 חזרו ובענק, והיוצר, שהקדיש נשף רוק אחד לימים ההם, הוציא שיר שעוסק בבדידותו של האומן בעולם הנוצץ והזוהר. בפועל יצא שיר פופ מתוק, אך גפן כבר מזמן הפסיק להתנצל על השינויים בקו המוזיקלי שבחר, שמזכירים את התפנית של קולדפליי בעשור האחרון.
גפן כן הביע חרטה בשנה האחרונה על הגישה שבה נקט כלפי דתיים ומתנחלים כשבחר לערוך הופעות בבית אל וקדומים. שם הוא טען בין היתר כי "דיברתי מתוך בורות וזלזול באחר. ככל שהתבגרתי, אני מאוד מצטער על זה. למדתי הרבה דברים ואני כאן מתוך אהבה ואחדות". גם על "ההתקפלות" הזו הוא התמודד עם ביקורת משמאל.
בסופו של דבר, מה שהכריע את הכף בקריירה של גפן הוא המרחב הבלתי מעורער שיצירתו תופסת במוזיקה הישראלית. קחו לדוגמה את נשף הרוק, אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בישראל. זו תהיה השנה ה-11 לקיומו, ומפעם לפעם המסורת הולכת ומתרחבת וכך גם מעגל רוכשי הכרטיסים שיפגשו את גפן עולה בפעם הראשונה לבמה בפארק הירקון. אומנים שונים, ותיקים וצעירים, מזהבה בן ועד מתי כספי, באים וחולקים לו כבוד ומכירים בהשפעתו על הקהל הישראלי. רשימת האורחים בנשף הקרוב נותרה חשאית, וזה בדיוק סוג האתגרים שגפן אוהב ומסוגל לקחת. גם כשנער הרוק בן 50, הוא מקפיד לשאול את הקהל "רוצים שינוי?" - גם אם כוונת המשורר ודרכו השתנתה.
