לגאנז אנד רוזס הייתה משימה לא פשוטה בדרכה להופעתה הרביעית בפארק הירקון, 30 שנה אחרי הפעם הראשונה שעלתה לבמה הגדולה בארץ: לנסות לשחזר את ההצלחה של ההופעה הקודמת שנערכה במחוזותינו ב-2017, כשגם אז הלהקה הופיעה מול כ-60 אלף איש. זה יהיה מרחיק לכת לקבוע שהלהקה, בהובלתם של חברי ההרכב המקורי - הסולן אקסל רוז, הגיטריסט סלאש והבסיסט דאף מקגאן - אכן צלחו את האתגר, אך נדמה שבעיות הסאונד ו"הקול הנעלם" של אקסל רוז לא הפריעו במיוחד לעשרות אלפי באי הפארק.
עוד לפני עלייתם לבמה, להקת "איפה הילד" בהובלת חמי רודנר חיממה את גאנז באווירה שהתאימה את עצמה לפריחת הרוק הישראלי בתחילת שנות ה-90. גם גאנז ביקרו כאן לראשונה ב-1993, בשיא ההצלחה הראשון ובסיבוב הופעות בין-לאומי בלתי פוסק שבא בעקבות היסטריית האלבומים Use Your Illusion. סמוך ל-19:30, חברי גאנז אנד רוזס כבר יצאו לדרך ויכול להיות שנרשם כאן שיא נוסף מבחינת הלהקה: השעה המוקדמת שבה ההופעה החלה.
יש לכך סיבה מרכזית אחת לפחות, והיא אורכה של ההופעה: שלוש שעות של רוק בלתי נגמר שבמהלכן ניגנה הלהקה כ-30 שירים; מ-Paradise City ו-Welcome to the Jungle שנעשו ללהיטים באלבום הבכורה ועד Chinese Democracy, שיר הנושא של האלבום האחרון שיצא ב-2008. זו לא הייתה הפתעה אלא רק העניין שרבים מאיתנו הורגלו להופעות שמסתכמות בשעה עד שעה וחצי, ולכן קונצרט הרוק של גאנז אנד רוזס, במהלכו הלהקה לא ירדה מהבמה אף לא לרגע אחד, הוא מאורע נדיר ולא מובן אליו. מה כן היה מפתיע? הלהקה בחרה לוותר בסט ליסט על Don't Cry לתדהמת המעריצים.
קולו הייחודי של אקסל רוז וסולואי הגיטרה המושכים של סלאש, שבאים לידי ביטוי גם בשירים הפרועים והמהירים של הלהקה, הפכו לימים לסימן ההיכר של הלהקה. אך הפעם נראה שהסולן התקשה לעמוד בגבוהים ואיבד לעיתים את קולו עד כדי כך שבמצבים מסוימים שאר חברי הלהקה "חיפו" עליו בנגינה בעוצמה גבוהה. יכולתם לראות את אקסל שר ללא הרף על הבמה אך קולו, לכאורה, לא בקע מהרמקולים הגדולים שכיסו את הפארק. בגיל 61 אנחנו נסלח לאקסל רוז ונקבל אותו גם בנמוכים, כפי שנהג לא מעט פעמים במהלך ההופעה. כך גם הביצוע נשמע טוב יותר וצורם פחות.
מי שרצה לסמן וי על "ערב טוב, תל אביב" בעברית הבין לאורך ההופעה כי התקשורת עם הקהל לא הייתה הצד החזק של הלהקה. אומנם אקסל רוז לא הוריד את העיניים מהצופים, השתחווה פעמים רבות ובהמשך התבדח "רצינו לערוך מפגש קטן, שמחים שיכולתם לקפוץ", אך הפער שהורגש הצטרף לקושי הכללי ליהנות מאומן בפארק הירקון - בטח אם רכשת כרטיס ממרחקים לרחבת הדשא.
כמו רבים אחרים מהתחום, חברי גאנז אנד רוזס שמרו על זכות השתיקה ולא עירבו עניינים פוליטיים בהופעתם, אלא אם אתם מחשיבים את השיר Civil War שהוקדש לאוקראינה. הופעה רביעית בארץ היא לא עניין של מה בכך, במיוחד אחרי שורה של ביטולים לא נעימים (ג'סטין ביבר ורד הוט צ'ילי פפרס - כולנו מצפים) אך גם יש לכך חיסרון: היכולת להשוות בין הביקורים. שואו נוצץ יותר או פחות, נוכחות בימתית סוחפת או לא בולטת, לגאנז אנד רוזס יש הילה שמלווה אותה גם בסיבוב ההופעות הנוכחי - מאירופה, דרך ארצות הברית ואוסטרליה.
