לא מזמן קראתי ביקורת שטוענת כי אודיה צריכה להחליט אם היא רוצה להיות זמרת או כוכבת. למה? הרי הקו בין שני הטייטלים הללו נשחק מזמן, בדיוק כפי שהגבול בין ידוען למשפיען היטשטש מזמן. אחרי שמילאה את קיסריה פעמיים ובכך הפכה ליוצרת הצעירה ביותר שעושה זאת בגיל 21, אודיה נחתה אמש (רביעי) בהיכל מנורה והבהירה בדיוק מה היא חושבת על הביקורות הללו, ובמיוחד על כותב אחד שטען כי היא צריכה לעשות "פחות שכונה". התשובה הייתה מחרוזת שירים מזרחיים.
הערב התחיל עם נחיתה, פשוטה כמשמעה, של אודיה על הבמה לצלילי הלהיט "אינטלקטוערס" שמתנגן לו בימים אלה ברדיו. במילות השיר אודיה מתייחסת לאמירות שונות המופנות כלפיה: "אני שלמה עם כל החצי, ככה זה כשאין ברירה / ואני חצי חרדית ואני חצי לבושה". הזמרת הצעירה, מהפנים הבולטות של הפופ האמוני בשנה האחרונה, מנהלת אורח חיים דתי - אך אם תפגשו אותה ברחוב, הלבוש לא בהכרח יעיד על כך. היא שומרת שבת ופותחת את ההופעות ב"ישתבח שמו לעד", אבל שרה מול קהל מעורב בלוק חילוני למהדרין.
כל זמר נתון לביקורת, כך גם אודיה חוותה בעצמה, על כך שהיא כביכול בולעת מילים ולא ברור מה היא שרה. בימינו יש שורה של כוכבים צעירים שאם אציין את שמם, סביר להניח שהם יהיו אנונימיים עבורכם - כמו אושר כהן או מאיה דדון. תשאלו את הילדים, הם כבר יסבירו לכם. אודיה הגיעה פחות או יותר מאותה חממה מוזיקלית והצליחה להתבלט מתוך רבים שמנסים ולהיכנס לפלייליסט הרדיו של הגדולים. נכון, הקהל שלה מכיל בעיקר צעירות בשנות העשרה, וממש לא רק דתיות, אך גם ניתן למצוא לא מעט בנים בשכבות גיל מבוגרות יותר. ככל שהתקדמנו בליין-אפ השירים, מתוכם הכרתי שלושה, כך הקהל שרף את גרונו יותר.
בעניין הטענה הידועה על "הטקסטים הרדודים" של היום אני חש שאין צורך להרחיב וכבר דובר מספיק. ניתן לקהל לממש את זכותו הדמוקרטית ולהצביע באוזניים. אך במקרה של אודיה, כדאי לשים לב לאירוח הראשון שלה אמש: עידן רייכל, אחד מהכותבים והמלחינים האהודים והמוערכים של ימינו. אם רייכל בחר להגיע ולבצע שני שירים עם אודיה, זו לכאורה חותמת הכרה מהממסד המוזיקלי הישראלי. יש שיגידו ששיתוף הפעולה עם עופר ניסים בסינגל "בלילות" הוא לא פחות נחוץ וחשוב.
רגע השיא בהופעה היה האירוח הבא בתור: נועה קירל ולא אחרת. הכניסה של קירל לבמה הרגישה כאילו מדובר בתחילת מופע אחר לגמרי, גם מבחינת קול תשואות הקהל, ומהרגע שקירל צעדה לתוך הבמה - היא פצחה ב"מובס" שהפכו אותה לעיתים לדומיננטית יותר לצידה של אודיה. כאילו אודיה התארחה בהופעה של נועה ולא להפך. שתיהן כוכבות פופ, אולם בעוד החומרים המצליחים של נועה אלו בעיקר השירים הקצביים בסגנון "פעמון", לאודיה יש צד ביישני יותר שמתכתב עם הבלדה המוכרת שלה "אם הייתי צריכה". השתיים חברו יחד על הבמה וביצעו את "פנתרה" של נועה ואת הדואט החדש "מאמי".
אם אתם עדיין תוהים מניין הגיעה אודיה, כדאי לזכור שלא כל אומן - ובטח לא אומנית - זוכים לפתוח מופעים בקיסריה ובהיכל מנורה, שנחשבים לסמל סטטוס. גם לא הפופולריים שבהם. עוד מוקדם לקבוע מהו אורך חיי המדף של השירים שמוציאה הזמרת הצעירה, אך בשיחה שערכנו לפני הקיסריה הראשונה היא הסבירה את עצמה היטב: "אני תמיד אומרת שיש חלומות שלא הספקתי אפילו לחלום והשם כבר מגשים לי אותם. אבל זו כמובן גם עבודה קשה שלי. אני יודעת שמהצד זה נראה לאנשים כאילו הרגע פרצתי ובתוך רגע יש הופעה בקיסריה, אבל מגיל 14 אני במקצוע הזה ועובדת קשה כדי להצליח. כשאתה עובד באינטנסיביות ומתמיד במשך זמן רב, באיזשהו שלב אתה גם אמור לקצור את הפירות".
