שבע שנים עברו מאז ההופעה של להקת וואן ריפבליק בפארק הירקון מול קהל של 22 אלף איש. הסולן ראיין טדר החליט שהגיע הזמן לחזור - אז הם בחרו לצאת לסיבוב הופעות קצר במזרח התיכון שיעצור בחודש הבא בערב הסעודית, דובאי, דרום אפריקה - וכן, גם אצלנו בלייב פארק בראשון לציון. רגע לפני הביקור, מספר טדר בריאיון ל-N12 על השיחה עם טום קרוז על הלהיט האחרון של הלהקה שכיכב ב"טופ גאן" החדש, למה הוא לא שמע את אלבום הקאמבק של אדל - ומה תעשיית המוזיקה צריכה לעשות עם סערת קניה ווסט.
"ההחלטה לחזור לישראל הייתה קלה", פותח ראיין, "ההופעה בפעם הקודמת הייתה פנומנלית, הקהל היה מטורף והביקור היה טיול יפהפה בשבילנו. בבית ספר תיכון אני זוכר שקראתי ולמדתי על ישראל, ואני מכיר שמות של מקומות רק בכך שקראתי את התנ"ך. חיברתי את האתרים שקראתי עליהם ואז ראיתי אותם במציאות. זה היה פשוט מדהים. לוס אנג'לס קיימת 170 שנה בערך, ובשביל ישראל זה כאילו היה אתמול. אפילו הלכתי לשיחה לילית בכינרת והחוויה הייתה מדהימה".
רבים בוודאי זוכרים את וואן ריפבליק מצעדיה הראשונים בעולם המוזיקה אי אז ב-2007 כששחררה כמה וכמה להיטים - ובראשם הבלדה הנוגעת ללב Apologize והשיר All The Right Moves. בחודשים האחרונים היא שבה לפסגת המצעדים בזכות הסינגל I Ain't Worried שהשתלב יפה בפסקול הסרט "אהבה בשחקים: מאווריק" בכיכובו של טום קרוז.
איך נוצר החיבור עם הסרט? נפגשת עם טום קרוז?
"כן, זה עוד היה בימי הקורונה, אז נפגשתי עם טום דרך זום כמו כולם. היו לנו הרבה שיחות סמס וטלפונים, ואפשר לומר שהספקתי להכיר אותו היטב במהלך השנתיים האחרונות. הוא אדם גדול, מוכשר מאוד וממוקד להפליא. הוא נתן לאשתי ולי לצפות בסרט הרבה לפני שהוא יצא, ואני פשוט הייתי מהופנט ממנו. אמרתי לעצמי - אוקיי, זה הולך להיות משהו גדול. לא חשבתי שהוא יהיה כזה שובר קופות ענק ובכלל לא תיארתי לעצמי שהשיר שלנו יהפוך ללהיט מסביב לעולם. אף אחד לא ראה את זה מגיע ולא חשבנו שיקרה מה שקרה איתו. כמובן שאני מאוד שמח וזו הייתה הפתעה נעימה".
וואן ריפבליק כפי שאנחנו מכירים אותה אומנם הוקמה ב-2007, אך בשיחה עם ראיין מתברר כי קדמה לה גרסת בטא בשם "ריפבליק": "זו הייתה להקה כמעט אחרת לגמרי. פעלנו בין השנים 2004 ל-2007 וניגנו בעיקר רוק אלטרנטיבי. אם היית שומע את השיר הראשון ששחררנו בהשוואה לשירים האחרונים שלנו - קשה להבחין שמדובר באותה להקה. היום אנחנו שישה חברים שפועלים ביחד כבר 15 שנה עם אותו ליין-אפ ומסתדרים טוב. נהנים אחד מהשני, אוהבים להופיע, לטייל, ולחוות תרבויות ואוכל טוב. אני כבר מסתכל בסרטוני המלצות ביוטיוב איפה הכי כדאי לאכול בתל אביב ובירושלים. אני מכור לחומוס".
מתוך ההופעה בישראל ב-2015:
כשהלהקה הנוכחית עוד הייתה בחיתוליה, הגיעה כאמור גם הפריצה הגדולה. הרוב בזכות השיר Apologize מתוך אלבום הבכורה שסיפק להרכב חשיפה בין-לאומית אדירה. יום כיפור כבר מאחורינו, אך ראיין שיתף בריאיון בתקרית משעשעת עם אחד משותפיו שבה ביקש סליחה: "פרט למוזיקה, אני גם משקיע בנכסי נדל"ן. ביום כיפור האחרון התקשרתי בטעות לשותף העסקי שלי, ממוצא יהודי, שבכלל לקח יום חופש. ידעתי שזה יום כיפור כי ילדיי מתחנכים בבית ספר שלומדים בו יהודים רבים, אבל פשוט שכחתי והתקשרתי אליו. הוא ענה ואמר לי שהוא לא זמין בגלל יום כיפור, ואני הייתי כזה - 'אלוהים, סליחה. תנתק'. אז הפעם האחרונה שבה התנצלתי נבעה מיום כיפור עצמו".
"אם אני מקשיב לאלבום שלם, זה קורה רק עם חומרים שתמיד אהבתי"
צד פחות מוכר אצל ראיין הוא התואר "היט מייקר" שדבק בו בעשור האחרון בעקבות שורה של להיטי על שכתב לאומנים מוערכים כמו ביונסה (Halo), אדל (Rumor Has It, Turning Tables) ומארון 5 (Maps). אין לו מתכון מיוחד לשיר מוצלח או מצליח - והוא ממהר להצטנע: "אני משער שניו יורק, לוס אנג'לס והאינטרנט מלאים ביוצרים מוכשרים שהם כנראה בכמה רמות שונות של כישרון מעליי. איך אני ממציא את זה? אני עובד על זה".
"הסוד שלי הוא להיות צנוע ולצאת מנקודת הנחה שאני לא האדם המוכשר בעולם", ממשיך טדר, "תמיד האמנתי בלמידה מהסביבה. תשאב השראה מטריקים מסוימים של אחרים בהפקה או בכתיבת שירים, ושהעיניים שלך תמיד יהיו פקוחות על השיטות והטקטיקות שיוצרים מנוסים ממך משתמשים בהן. אל תגנוב את הרעיונות שלהם, אלא את הטכניקות שלהם. אתה סופג את כל זה, וכמו זיקית אתה מאמץ אותן למשהו שהוא שלך".
"חוץ מזה", הוא טוען, "הדרך היחידה לשמור על הצלחה במשך יותר מכמה שנים, היא להיות מלא תשוקה לגבי העשייה. אתה לא מחזיק מעמד רק עם מזל. בימים אלה כל אחד יכול ליצור את הלהיט האחד בגלל טיקטוק ודומיו, אבל כשמגיע הרגע שבו אתה אמור לעבוד על הלהיט השני והשלישי - זה השלב שמפריד בין אנשים שבאמת יש להם את מה שזה דורש לבין אלו שרק היה להם טיפת מזל".
מה חשבת למשל על אלבום הקאמבק של אדל?
"לא שמעתי אותו, למען האמת. האזנתי רק לסינגלים הראשונים. את Easy On Me היא השמיעה לי כמה פעמים לפני שהוא יצא, אבל לא הצלחתי לשמוע את האלבום כולו. אני עסוק כל-כך בעבודה עם וואן ריפבליק ופרויקטים אחרים, שנדיר היום שאני יושב ומקשיב לאלבום מלא. אם אני מקשיב לאלבום שלם, זה קורה רק עם חומרים שתמיד אהבתי - טיים אימפלה, ומפייר וויקנד וכדומה. יש לי אלבומים עקביים שאני מאזין להם. לצערי, אני לא מאזין להרבה אלבומים חדשים בשלמותם, אלא אם אני שותף בהם. באלבום הכפול החדש של ג'ון לג'נד למשל, האזנתי 20 פעמים לכל שיר כי הפקתי אותו. הלוואי שהיה לי עוד זמן כדי לשבת ולשמוע מוזיקה".
בין היוצרים שעימם עובד טדר, ניתן למנות גם את המפיק הישראלי הצעיר עומר פדי, שעליו מעיד ראיין בתור "אחד מחבריי הטובים כרגע": "הוא הגיע לאולפן שלי לפני שלוש שנים בערך, והיה אז רק בחור צעיר שניגן בגיטרה. זה קרה כמעט שנה לפני שיצא הלהיט הראשון Mood שהוא כתב, ומהרגע שעומר נכנס לאולפן - הבנתי כמה הוא מוכשר. הוא לא יודע את זה, אבל פניתי לניהול שלו ביום שפגשתי אותו במטרה להחתים אותו על חוזה לכתיבת שירים, אבל הוא בדיוק כבר חתם על חוזה כזה. עומר הוא בן אדם טוב ואדיב ואנחנו עומדים לעבוד ביחד בקרוב".
"אם אתה משתמש בכוח כדי לזרוע שנאה, זו הפרה של הכוח שיש לך"
בימים אלה, המוזיקאי שתופס את הכותרות הגדולות ביותר הוא כידוע קניה ווסט, בעקבות סערת ההתבטאויות האנטישמיות ברשת שהובילו להשעייתו מטוויטר ואינסטגרם. ראיין היה מאותם אומנים שגינו בתוקף את דבריו של אומן ההיפ הופ וכתב: "כל-כך קל לא לומר דברי שנאה כלפי יהודים או כל אדם. למה?" ופרט לכך שיתף פוסט שבו נכתב: "השתיקה מדברת רבות. אני לא יודע אם יש לו (לקניה) בעיה נפשית, אבל אני יודע שאין לי כזו. אולי יש לו תירוץ, אבל לי אין. #להפיץאהבה"
"הפוסט תיאר את התחושות שלי במדויק", אומר ראיין, "אין מקום לדברי שנאה נקודה. לא כלפי יהודים, להט"בים, שחורים, אסייתים או כל קבוצה אחרת. החיים הם מורכבים כל-כך כפי שהם. יש אנשים שפותחים במלחמה בלי שום סיבה כמו שקרה באוקראינה, ויש שבטים שונים שהורגים אחד את השני באפריקה. להישאר בחיים ולשים לב למשפחה ולחברים שלך זו משימה קשה מספיק ב-2022 בשביל שתנצל במה גדולה לכל סוג של שנאה".
"זה בזבוז של פלטפורמה כשיש לך פה שכל העולם יכול לשמוע, ואני לא אומר את זה רק לגבי קניה - אלא בנוגע לכל אישיות בעמדת כוח ואחריות. כוח זה הון חברתי, ואם אתה משתמש בכוח ובהשפעה שלך כדי לזרוע שנאה נגד קבוצה מסוימת, מבחינתי זו הפרה של הכוח שיש לך".
לדעתך תעשיית המוזיקה צריכה לעשות משהו בעניין של קניה?
"לא מתוקף תפקידי לומר. אנשים יצביעו באוזניים, בסטרימינג, בכרטיסים להופעות, במספר העוקבים ברשתות ובמרצ'נדייז. אני לא מתכוון להיות בחבר המושבעים של אף אחד. קניה הוא מוזיקאי מבריק וכמו רבים מהמוזיקאים המבריקים - אני חושב שאנחנו צריכים להניח לפוליטיקה בצד ולהתרחק מהרשתות החברתיות עד כמה שניתן".
"יש גורמים שאומרים - 'אנחנו עדיין מחכים ל-metoo# שתשפיע גם על תעשיית המוזיקה'"
בזמן שבחודש האחרון ציינו בעולם חמש שנים למהפכת metoo# והישגיה, טדר מעט מצנן את הרוחות - לפחות בכל מה שנוגע לתעשיית המוזיקה: "ראיתי הרבה יותר שינויים בקולנוע ובטלוויזיה מאשר במוזיקה. יותר מזה, יש גורמים בתעשיית המוזיקה שאומרים - 'אנחנו עדיין מחכים ל-metoo# שתשפיע גם על התעשייה שלנו'. באופן אישי לא הייתי עד לתקריות כאלה, אבל לדעתי, לתנועה לא היו השלכות גדולות בתחום שלנו. יכול להיות שיבואו אנשים ויגידו - אתה בור ואידיוט. יחד עם זאת, השקיפות כאן להישאר, ואני לא חושב שאנשים יצליחו להתחמק ממעשים חמורים כאלה כפי שקרה בעבר".
ולסיום, בחזרה להופעה הקרובה בארץ. מה מצפה לקהל?
"אנחנו מנסים להיות ספציפיים מאוד ולערוך את הסט ליסט שלנו בהתאמה למה שהקהל המקומי מאזין הכי הרבה. אני מאוד דמוקרטי. אנחנו מדברים על מיקס של 15 שנים של שירים. כמובן שמשתדלים להיצמד ללהיטים, כי ברגע שאנחנו מגיעים למדינה רק פעם בשבע שנים, אנחנו רוצים לתת לקהל את מה שהוא רוצה. פרט לכך, ננגן גם כמה להיטים שכתבתי בין היתר לביונסה, אדל, ליל נאס אקס ומארון 5. בעצם הקהל יקבל הופעה בתוך הופעה - וזה הטריק החדש שלנו בסיבובי ההופעות".
וואן ריפבליק תגיע להופעה בארץ ב-8 בנובמבר בלייב פארק ראשון לציון. כרטיסים