השחקן ושורד השואה רוברט קלארי הלך לעולמו בגיל 96. קלארי מת בבוקר יום רביעי בביתו בלוס אנג'לס, כך אישרה כעת נכדתו קים רייט למגזין הוליווד ריפורטר. סיבת מותו לא פורסמה. הוא היה נשוי לנטלי קנטור - בתו של הזמר, הקומיקאי והשחקן אדי קנטור, שהיה לו למנטור. השניים היו נשואים במשך 32 שנים, ונטלי הלכה לעולמה ב-1997.
קלארי, אמריקאי שנולד בצרפת, מוכר במיוחד בזכות השתתפותו בסיטקום "Hogan's Heroes", שעלה למסך ב-1965 ושודר במשך שש עונות עד 1971. עלילת הסדרה מתרחשת במחנה אסירי מלחמה שבגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה. קלארי גילם בה את דמותו של רב טוראי לואי לבו: אמריקאי שהוביל קבוצה של אסירי מלחמה מכל העולם במבצע חשאי שמטרתו להביס את הנאצים מבפנים.
לואי לבו בגילומו של קלארי נהג לפנטז רבות על נשים, והוא הסתדר מצוין עם כלבי השמירה שבמחנה. הוא השתמש בכישורים הקולינריים המעולים שלו כדי לעזור לקולונול הנאצי המבולבל וילהלם קלינק (וורנר קלמפרר) להתחמק מעימותים עם הממונים עליו. קלארי היה האחרון מבין חברי הקאסט המרכזי של הסדרה שנשאר בחיים.
קלארי נולד בשם רוברט מקס ווידרמן בפריז ב-1926. הוא היה הצעיר מבין 14 ילדים, והוריו היו יהודים אורתודוקסים אדוקים. כבר בגיל 12 החל להופיע ולשיר; כשהיה בן 16, הוא ומשפחתו נשלחו לאושוויץ, שם נרצחו הוריו בתאי הגזים. ב-2015, סיפר קלארי על אותו היום להוליווד ריפורטר. "אמא שלי אמרה לי את הדבר הכי מדהים: 'תתנהג כראוי'. היא כנראה ידעה שאני חוצפן. אז היא אמרה, 'תתנהג כראוי, תעשה את מה שהם אומרים לך לעשות'".
מתוך כל בני משפחתו שנשלחו למחנה הריכוז, קלארי היה היחיד ששרד את השואה. הוא היה כלוא במחנה הריכוז הנאצי בוכנוולד במשך 31 חודשים, שם ייצר עקבים לנעלי עץ במפעל. על זרועו השמאלית הוטבע מספר הזיהוי " A-5714". בבוכנוולד, קלארי היה שר לחיילי ה-SS יחד עם נגן אקורדיון בכל יום ראשון. "שרתי, הייתי בדרן והייתי במצב בריאותי טוב, ולכן שרדתי", כך אמר למגזין פלאקס.
במאי 1945, קלארי חזר לצרפת ושם עבד כזמר באולמות ריקודים. ארבע שנים לאחר מכן, הוא נסע ללוס אנג'לס כדי להמשיך ולעסוק במוזיקה באופן מקצועי. ב-1950, הופיע במערכון קומדיה צרפתי בתוכנית של רשת CBS שהנחה הקומיקאי אד ווין. בין השאר, שיחק קלארי בסרטים "עשרה גברים גבוהים" ו-" Thief of Damascus", שעלו למסך ב-1951 וב-1952 בהתאם. הוא הופיע גם בברודוויי, במחזות "New Faces of 1952" ו-"Seventh Heaven". הוא גם שיחק באופרות סבון שונות, כולל "ימי חיינו", "צעירים חסרי מנוח" ו"היפים והאמיצים".
השחקן חיכה 36 שנים עד שדיבר בפומבי על חוויותיו הקשות בשואה. "במשך 36 שנים שמרתי את החוויות שחוויתי במלחמה בתוכי", אמר פעם, "אבל אלה שמכחישים את השואה, את הסבל שלי ואת הסבל של מיליוני אחרים, אילצו אותי לדבר".
בספר הזיכרונות שלו משנת 2001, שקיבל את השם "From the Holocaust to Hogan’s Heroes" (בתרגום חופשי: "מהשואה ועד ל'Hogan’s Heroes'"), כתב קלארי על המורכבות שחווה כשורד שואה שכיכב בסיטקום על מלחמת העולם השנייה: "הייתי צריך להסביר ש-'Hogan's Heroes' עסקה באסירי מלחמה, לא במחנה ריכוז. ולמרות שלא רציתי להקטין את מה שעבר על החיילים בזמן המעצר שלהם, זה היה שונה לחלוטין ממה שסבלו האנשים במחנות הריכוז".