08:30 בבוקר. השחקן ויקטור סבג מקבל אתמול (שני) טלפון בהפתעה מ"הבימה" ונשאל אם הוא יכול להופיע עוד באותו הערב ב"קזבלן", המחזה המדובר שמעלה התיאטרון הלאומי בשיתוף תיאטרון השעה הישראלי בימים אלה. עופר חיון, שמגלם לסירוגין את קזבלן עם איתי לוי, היה אמור לשחק בהצגה - אולם הוא נפצע בתאונה בסרי לנקה ובהפקה חיפשו באופן בהול מחליף למשימה. פחות מ-12 שעות לפני שהמסך עלה, לוויקטור לא היו לבטים: "קודם כל אמרתי 'כן', אחר-כך ראיתי איך אני מתמודד עם זה".
"קשה להתעורר מהחלום הזה", אומר סבג בן ה-33 בשיחה עם N12. "זה קרה מהרגע להרגע והחלטתי ללכת על זה. הגיעו אליי דרך מוטי חלימי, מנהל תיאטרון השעה, שתמיד האמין בי והמליץ עליי להחליף את עופר בתפקיד. מטבע הדברים, ב'בימה' חששו קצת כי מדובר בהפקה עם המון כסף וקהל שמשלם 250 שקל לכרטיס ומצפה לראות פרצוף מוכר. לשמחתי, הם תמכו בי ומהרגע שהגעתי לתיאטרון נוצר חיבור גדול עם כל מי שהיה שם. הקיפו אותי אנשים רבים שלא נתנו לי להיות לבד לרגע".
ועדיין, זה לא היה אתגר פשוט. סבג היה צריך ללמוד טקסטים שלא הכיר על בוריים, לפתח דינמיקה עם שחקנים שעד לפני רגע לא עבד איתם - והכול בפרק זמן קצר במיוחד, כשהעיניים נשואות אליו בתור הכוכב הראשי של המחזה. "קודם כל, חשוב לי לאחל רפואה שלמה לעופר", הוא מציין, "לדעתי הוא מהשחקנים הכי טובים בארץ והיה לי כבוד גדול לחלוק איתו את הדמות".
"בהתחלה רצו לתת לי לחשן לאוזן", הוא מספר, "הסתדרתי בלעדיו בסופו של דבר. היה שיר אחד בשם 'תרד ממני קזבלן' שלא הכרתי לפני, ולחשו לי את המילים מצד הבמה. מבחינת הטקסטים הכרתי חצי מהם מההצגה הקודמת שבה שיחקתי את קזבלן, והחצי השני אלה טקסטים חדשים שזכורים לי מהסרט מהיכרותי עם המחזה. לא היה ריק לחלוטין, אבל למדתי חלק ניכר ממנו בפחות מ-24 שעות. לשמחתי זכרתי את רובו".
"לא קראתי אף מחזה בחיים שלי, הכרתי רק סרטי בורקס"
על הניסיון של סבג עם המחזמר, המבוסס על המחזה המקורי של יגאל מוסינזון שהועלה לראשונה ב-1954 בקאמרי, הוא מספר: "ההצגה עלתה פעם בתיאטרון השעה ושם שיחקתי את התפקיד הראשי, אז למעשה הכרתי בערך חצי ממנה - רק שב'בימה' היא נמשכה שעתיים עם שירים חדשים. כשהחלטתי ללכת על משימת התאבדות כזו עבור שחקן, ניסיתי לנתק את מה שקורה מסביבי כי היה סטרס גדול. זה לחץ טבעי ואני מבין אותו".
ההיכרות עם המחזמר לא הסתיימה כאן מבחינת השחקן. "לפני שהתקבלתי לבית הספר למשחק בית צבי, ביקשו ממני במבחנים להכין מונולוג", מספר סבג. "ניתקתי את הטלפון ושאלתי את בת דודה שלי - 'מה זה מונולוג?' - היא ענתה לי שזה קטע מתוך מחזה. אמרתי לה שלא קראתי אף מחזה בחיים שלי, אני מכיר רק סרטי בורקס. היא שאלה אותי אם אני מכיר את קזבלן, ועניתי לה שברור. זה המחזה שהתקבלתי איתו ללימודים".
בתוך כך, סבג נזכר ביום שבו הוא שמע על הליהוקים לעיבוד הבימתי המחודש בבימה: "זה היה חלום חיי לעשות את הדמות הזו. כשהתחילו הליהוקים ניסיתי לקבל אודישן, אבל אז ראיתי שכבר סגרו את איתי ועופר. כולם מסביבי אמרו לי שאני עוד אעשה את קזבלן בעתיד, בזכות יהורם גאון רציתי לגלם את הדמות. אני שמח שבסופו של דבר הגשמתי את החלום".
איך היו התגובות מצד הקהל?
"תגובות טובות. לפני תחילת ההצגה הודיעו להם שעופר עבר תאונת דרכים והקרינו סרטון שבו הוא מתנצל בפני הקהל ומברך אותי. הרגשתי שהקהל חיבק אותי ורצה לצלוח ביחד איתי את האתגר הזה. היו הרבה מחיאות כפיים לאורך ההצגה וכשיצאתי להשתחוויה על הבמה, הקהל עמד על הרגליים וחוויתי 900 איש בתיאטרון הלאומי. זה היה הרגע הכי גדול שלי מהיום הראשון שלי במשחק".
"מהבוקר אני מקבל מבול של הודעות מדהימות מאנשים שהיו בהצגה ומספרים לי שהם נהנו מכל שנייה. אחד הדברים שחששו מהם בהפקה זה שאנשים יתאכזבו ויתעצבנו שלא מדובר בקזבלן שהם באו לראות. בסוף ההצגה הבמאי אלדר גוהר גרויסמן ניגש לסדרנים ושאל אותם אם מישהו יצא באמצע, והם אמרו שאף אחד".
סבג, שכיכב בעבר בסדרה "תאג"ד" ובשורה של הצגות בתיאטרון בית ליסין, מודע לתרומה של החשיפה הכמעט מקרית על אחת הבמות הגדולות במדינה. "קריירה של שחקן היא מאתגרת מאוד. לפעמים צצות הזדמנויות וכשמגיעה הזדמנות גדולה כל-כך עם תפקיד שהוא אייקון ישראלי, אתה חייב ללכת על זה. אז קודם כל אמרתי כן, ואז ראיתי איך אני מתמודד עם זה".
"אני משתדל לעשות את העבודה שלי, להשתפר ולקדם את עצמי. בפחות מ-24 שעות קיבלתי את תפקיד חיי, ועם כמה שזה קשה להתעלם מהאתגרים וההשלכות של זה, אני גאה בתוצאה ואני ממשיך בדרך שלי. השתתפתי בסדרת הנוער 'האוצר שלנו' ואחרי זה לא קרה יותר מדי, לקחתי חלק בתאג"ד לפני כמה שנים, שיחקתי במספר הצגות שהועלו בבית ליסין עד שאמרו לי שאני לא ממשיך בהצגה 'קוראים לו מלך'. אתה מתרגל לתהפוכות ולפצצות של המקצוע ואף פעם לא תדע מתי אתה בשיא ומה צפוי לקרות מחר. תשתדל להאמין בעצמך".
"אתה מתרגל לפצצות של המקצוע. אף פעם לא תדע מתי אתה בשיא"
בימים אלה סבג מככב בסרט "ליידי עמר", עיבוד קולנועי למחזה בעל אותו שם שהעלה אנסמבל התיאטרון העצמאי "קבוצת עבודה", המביא את סיפורה של אישה מבוגרת שנחטפת באמצע הלילה ברחוב סואן. היא מזדהה כפולין וייס, מנהלת עמותה עשירה ומקושרת, ודורשת משוביה לשחרר אותה לחיק בעלה. אבל החוטפים טוענים שהיא אימם, ג'קי עמר, אלמנה ענייה שאיבדה את שפיותה. המאבק ביניהם מסלים והם מוצאים את עצמם בתוך מלחמת זהויות. ויקטור, שמשחק את הבן הצעיר לבנון, מספר: "סרט שהוא מתנה עם תסריט גאוני. אחד התפקידים המדהימים שעשיתי. צילמנו את הסרט בעיצומו של הסגר השלישי בשישה ימי צילום בלבד, האווירה הייתה משפחתית".
גם "קזבלן" וגם "ליידי עמר" עוסקים בקונפליקט של דימויים עדתיים ודעות קדומות. משהו שאתה נתקלת בו בחייך?
"באופן אישי לא, אבל אני יודע שאנשים כן עברו חוויות כאלה. אי אפשר להתעלם ולומר שזה לא קיים. אם תסתכל על הקולנוע והתיאטרון של היום, אני חושב שמי שטוב מקבל את הבמה שלו. אביב אלוש, עמוס תמם, עופר חיון - כולם מזרחים. הניצחון הגדול שלי זו אשתי שנכחה בקהל ב'קזבלן', מאמינה בי והולכת איתי לאורך הדרך. כנער לא התעסקתי יותר מדי בחלומות. אבא שלי שר בערבית, והבמה תמיד הייתה חלק מהבית. ידעתי שאני רוצה להיות שחקן, וכשהכרתי את אשתי בצוות בידור באילת אחרי הצבא, רק שם הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל חיי. זו הפעם הראשונה שאני מרגיש שייך".