במשך שנים הסדרה "חברים" נחשבה לקאלט. עד היום למעשה. אך אין הדבר אומר שהיא חסינה מפני ביקורת: מרתה קאופמן, אחת מיוצרות הסדרה, הודיעה בסוף השבוע כי היא עומדת לתרום ארבעה מיליון דולרים כמלגה שתועבר לסטודנטים שחורים במסגרת לימודי מורשת ותרבות עמי אפריקה והפזורה האפריקנית. זאת בעקבות תחושות אישיות של "אשמה" על ההומוגניות הלבנה של הדמויות הראשיות בסדרה.

לדברי קאופמן, בכוונתה לממן את התארים בלימודים אקדמיים שנערכים באוניברסיטה במסצ'וסטס, שבה למדה בעצמה. היא טענה כי בהתחלה היה "קשה ומתסכל" לראות את הביקורת על היעדר הגיוון בתוכנית המצליחה שפרצה בשנות ה-90 ורצה במשך עשר עונות.

צ'נדלר,
צ'נדלר וג'ואי מתוך הסדרה|צילום: באדיבות yes, יחסי ציבור

"היפים והנכונים" לכאורה של אז אינם מתקבלים בימינו אנו. לאחר הרצח של ג'ורג' פלויד ב-2020, גל ההפגנות נגד הגזענות בארצות הברית הפך גם את הסדרה שהייתה בקונצנזוס ליעד לגיטימי לביקורת. רבים בציבור האמריקני תהו כיצד בשכונת אפר ווסט סייד המגוונת של מנהטן, נראה שלדמויות הראשיות כמעט ואין אינטראקציה עם מקומיים שאינם לבנים.

היעדר הגיוון בסדרה עלה שוב לכותרות בפרק האיחוד של התוכנית ששודר בשנה שעברה, כשגם אז הוחלט "להתעלם" מזהויות אחרות. "זה לא רגע של חגיגה לכולם", ציין כתב לענייני מגוון בלוס אנג'לס טיימס. "בתקופה שבה הנוף הטלוויזיוני הופך למגוון ומכיל יותר ויותר, זה לא נוח - אם לא בלתי הולם בעליל - להרים כוס לסיטקום שהיה עיוור כל-כך לרב-תרבותיות של העולם שבו הוא התרחש".

פרק האיחוד של "חברים"|צילום: באדיבות HOT, יח"צ

דמויות שהביאו לידי ביטוי גיוון אתני היו ברובן זמניות בסדרה. דיוויד שווימר, ששיחק את רוס, סיפר בריאיון לפני כשנתיים כי היעדר ייצוג תרבותי רחב יותר היה "שגוי", ותיאר כי הוא היה תומך ברוס אם היה יוצא עם נשים מרקע שונה: "באמת הרגשתי שהוא צריך לצאת עם נשים מכל הגזעים".

אם פעם קאופמן חשבה שהסדרה סומנה שלא בצדק בשל ההומוגניות הגזעית, היום היא כבר מבינה ומקבלת את הביקורת. לטענתה, חוסר הגיוון ב"חברים" הבהיר לה עד כמה היא הייתה חלק מאותה גזענות מערכתית: "למדתי הרבה ב-20 השנים האחרונות. אני נבוכה שלא ידעתי יותר לפני 25 שנה".