עוד לפני שהוקרן לראשונה, הסרט "אל תדאגי יקירתי" עורר עניין רב בקרב מדורי הרכילות בעולם ולא בגלל התוכן או העלילה. היה זה הקרע לכאורה ביחסים בין הבמאית אוליביה ווילד לשחקנית הראשית פלורנס פיו, וגם מערכת היחסים הרומנטית של ווילד והארי סטיילס שהובילה כביכול להחלפתו של שיה לה-באף. בתוך כל חרושת השמועות והרכילויות סביב מה שקרה מאחורי הקלעים של הסרט, הייתה בסופו של דבר גם פרימיירה שניסתה להיות עניינית והשתדלה להיות חגיגית, כשהסרט הוצג אתמול (שני) בהקרנת בכורה בפסטיבל ונציה היוקרתי. יחד עם זאת, המבקרים לא מיהרו לחלק ציון גבוה לווילד וגם לא לסטיילס, שמפתח את קריירת המשחק שלו.
בקצרה, "אל תדאגי יקירתי" הוא מותחן פסיכולוגי בשנות ה-50 המביא את סיפורה של אליס, עקרת בית צעירה שאותה משחקת פלורנס פיו, אשר עוברת בעקבות בעלה ג'ק, שאותו מגלם סטיילס, לעיירה חדשה ותוססת במסגרת עבודתו הסודית ב"פרויקט הניצחון". לאורך הסרט, היא מגלה סדקים בחייה כששקרים וסודות מתחילים לצוף אל פני הקרקע.
רבים מהמבקרים תקפו את ווילד, אשר ביימה והפיקה את הסרט, בשל חוסר מקוריות ועלילה די צפויה, כאשר לא מעט מהם טענו כי סטיילס, בן זוגה בחיים האמיתיים, לא הצליח לתת הופעה מרשימה ועמוקה וחלקם אף הצביעו על המבטא הבריטי שלו כגורם בעייתי. לפי הביקורות, מי שהצליחה דווקא להציל את דירוג הסרט מטביעה סופית, הייתה פיו, שזכתה לשבחים על משחק מעולה.
ב"דיילי מייל" לא גילו חסד כלפי התפקיד הגדול הראשון של סטיילס על המסך הגדול, וטענו כי לצד הקולגה פלורנס פיו – הוא כביכול משחק "דמות לא חשובה במיוחד", ללא מחשבה יתרה או רגש: "זה לא שהזמר לא יכול לשחק, אלא שהוא נראה כמו דמות מכנית לצד פיו המצוינת". עוד נכתב בעיתון כי המותחן "לא היה טוב במיוחד" ולא מצליח לעמוד ברף שהציבו קלאסיקות דומות בעבר באותו הז'אנר. טענה דומה נכתבה ב"דיילי ביסט" אשר ביקרה את הארי על חוסר יכולתו להתאים את עצמו לרמה המקצועית של שותפתו למסך: "יש סצנה אחרי ריב לוהט במיוחד שבה הוא בוכה עם דמעות של תנין במכונית, שלא לדבר על המבטא הבריטי שמסיח את הדעת".
אולי הביקורת החריפה ביותר הגיעה מצד "הגרדיאן" הבריטי שבו צוין כי "הסרט שואב רעיונות 'באדיבות' סרטים אחרים, מבלי להבין איך ולמה הם קרו מלכתחילה. יש לאורך הסרט ספוילרים שחושפים את הסוף שלו ומקלקלים אותו, מה שמראה שצריך לעשות עבודת תסריט רצינית כדי להשלים את החורים בעלילה". ב"לוס אנג'לס טיימס" היו מעט סלחניים יותר וציינו כי המותחן נאסף יפה ונעשה גלוי לב יותר ויותר, אך הוא רוקע כאשר הוא אמור להנמיך, וגורר כשהוא אמור להאיץ.
ב-USA Today טענו כי "חוסר הכימיה בין פיו וסטיילס" הוא נתק נוסף בסרט והוסיפו כי הדינמיקה האנטגוניסטית של הדמות שלה עם כריס פיין, שמשחק בסרט את המייסד של "פרויקט הניצחון", "הרבה יותר יעילה אך לא נחקרת מספיק".