כבר עשר שנים שהקסם של הרכב האינדי-רוק אלט ג'יי עושה את שלו. בשקט בשקט (חוץ ממוזיקה כמובן), במינימליזם האלקטרוני העוצמתי שלה, הלהקה כובשת עוד ועוד אוזניים מסביב לעולם. כאן בישראל, היא בנתה לעצמה עדת מעריצים לא קטנה כבר בתחילת דרכה, עם השמעות רבות בתחנות הרדיו, מה שהוביל את חבריה להגיע לכאן ב-2015 לשתי הופעות, ולהופעה נוספת ב-2018.
הלהקה מקדישה את הקיץ הקרוב לסיבוב הופעות בפסטיבלים הגדולים באירופה, וכחלק מהטור הם ישובו לכאן כהד-ליינרים של פסטיבל Shuga. לצידם, ייקחו חלק בפסטיבל החדש אומנים ישראלים ובין-לאומיים נוספים - Jungle, מילקי צ'אנס, פרדי גיבס, ג'יי למוטה, אקו, ויסמין מועלם שתארח את עטר מיינר.
את הריאיון עם גאס אונגר-המילטון, הקלידן מאחורי הצלילים של אלט ג'יי, הוא עורך עימנו מחדר המלון שלו בבודפשט. "אנחנו מנגנים כאן הערב כחלק מטור הפסטיבלים שלנו", הוא פותח. "לפני כן היינו בגיאורגיה ואחר-כך אנחנו ממשיכים לבלגיה".
לא מזמן ציינה הלהקה עשור לאלבום המופת "An Awesome Wave", שהביא את הפריצה הגדולה. "ב-2007 נפגשנו שלושתנו כשהיינו סטודנטים באוניברסיטת לידס שבאנגליה", מסביר גאס. "אני למדתי ספרות אנגלית, ג'ו ותום למדו אומנות, ולמעשה הקמנו את הלהקה בשנה השנייה ללימודים שלנו".
"יש לנו מזל שיש לנו כימיה מוזיקלית חזקה", הוא מוסיף. "כל אחד מאיתנו בא מרקע מוזיקלי שונה. לי יש ניסיון במוזיקה קלאסית, ג'ו הסולן הוא סינגר-סונגרייטר שמגיע מעולמות הסול, ותום המתופף הוא סוג של מומחה בהבי מטאל. כל שלושת הרכיבים הללו יצרו ביחד את הקול שאופייני לאלט ג'יי. בהתאם, מי שמכיר את המוזיקה שלנו יודע שהיא יכולה להפתיע עם ביטים של הבי מטאל, ויש בה מנעד של מוזיקה קלאסית וגם מנגינות סול. לדעתי, השילוב הזה מסביר טוב את החיבור שלנו ואת האופן שבו המוזיקה שלנו עובדת".
מאז הלימודים עברו כמה שנים של סשנים וחזרות ארוכות עד שהלהקה זכתה לחשיפה. לגאס הייתה תקווה אחת: "לא היה לנו מושג מה יוליד יום. דבר אחד בטוח, תמיד עבדנו 'פול-טיים' על המוזיקה שלנו ולקחנו אותה ברצינות רבה מהיום הראשון שלנו כצוות. מהבחינה הזו, קיווינו שהעבודה הקשה שלנו תשתלם בסופו של דבר. העניין הוא שלא ידענו עד כמה היא תשתלם".
עשר שנים אחרי, שבמהלכן הוציא ההרכב כמה אלבומים נוספים, אפשר לקבוע כי אלבום הבכורה שחשף בפני העולם את התופעה ששמה אלט ג'יי, הוא ללא ספק המזוהה ביותר עימה. זאת בעיקר בזכות השירים "Breezeblocks", "Taro" ו-"Matilda", שמספקים את הווייב הנכון ברגע הנכון.
המאזינים האדוקים לחומרים של הלהקה יכולים להסכים כי הצלילים השונים והמשונים לכאורה שמרכיבים את המוזיקה שלה, הם מה שלמעשה הופכים את הלהקה למה שהיא - הילד החדש בשכבה שמנסה להתיידד עם כמה חבורות במקביל. זו גם הסיבה שמסבירה את המורכבות לשייך אותה תחת סגנון מוזיקלי מסוים. גאס בעצמו מכיר את האתגר. "גם אני מתקשה להגדיר את המוזיקה שלנו במדויק", הוא אומר. "אנחנו נמצאים בעולמות הגיטרה, האינדי ואולי גם קצת פולק. הייתי אומר שאנחנו להקה שעושה ניסוי באינדי רוק".
מה אתם מתכננים לקראת ההופעה בישראל?
"ננגן סט עם 'הלהיטים' הגדולים שלנו, שאלו בעיקר שירים מהאלבום הראשון שלנו, לצד כמה שירים מוכרים שיצאו מאז ועד היום, וגם מעט שירים מהאלבום האחרון 'The Dream' שיצא בשנה האחרונה".
אני מניח שכל סוגיית החרם התרבותי על ישראל בעקבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא מחדשת לך הרבה. אתם נתונים תחת לחץ וקריאות לא להופיע כאן?
"כן, אנחנו מקבלים תגובות כאלה. יחד עם זאת, אף אחד מאיתנו לא מאוד מעורה ברשתות החברתיות או מעורב במה שקורה שם".
"בעיניי, הופעה במדינה כלשהי, כל מדינה, היא לא הצהרה פוליטית שתומכת בהכרח במדיניות של הממשלה המקומית. לכן ניגנו בארצות הברית כשדונלד טראמפ היה הנשיא, ולכן אנחנו מנגנים הערב בהונגריה - למרות שאני לא תומך נלהב של ראש הממשלה ויקטור אורבן ומדיניותו. העניין כאן אלו המעריצים, לחבר קהלים ביחד, ובתקווה להפוך את העולם למקום טוב יותר בדרך שלנו".
מסר לסיום למעריצים בישראל?
"זה משמח אותנו מאוד שיש לנו מעריצים רבים בישראל. אנחנו כבר מצפים להגיע ולנגן בפניכם".
פסטיבל Shuga ("שוגה") ייערך ב-17 באוגוסט בזאפה לייב פארק ראשון לציון. כרטיסים