אפילוג – ופרידה: הסופר אברהם גבריאל (בולי) יהושע, הידוע בשם העט א. ב. יהושע, נפטר היום (שלישי) והוא בן 85. מספריו הבולטים של יהושע שהפכו לרבי מכר: "מות הזקן", "מול היערות", "המאהב", "גירושים מאוחרים", "מולכו", "מר מאני", "השיבה מהודו", "מסע אל תום האלף" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". רבים מספריו עובדו למחזות ולסרטים וקצרו פרסים רבים בארץ ובחו"ל. ב-2016 התאלמן מאשתו רבקה (איקה). בלכתו הניח שלושה ילדים.
כמה עצוב וכמה סמלי שא. ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות הלך לעולמו בשבוע הספר העברי.
— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) June 14, 2022
"בולי" בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות.
הלווייתו תיערך מחר בשעה 17:30 בבית העלמין עין כרמל. הפרופ' מנחם פרי, העורך הספרותי של יהושע, נפרד ממנו בגלי צה"ל: "הכרנו 60 שנה וערכתי אותו במשך 50 שנה. הוא היה הסופר הכי קל לעריכה מכולם. הוא היה איש חם, מצחיק וצנוע. יכולנו להשתטות יחד, להתבדח ולפנטז".
בצער רב, וביגון עמוק אנו נפרדים מא׳ ב׳ יהושע, איש אשכולות אדיר, הומניסט בכל נימי נפשו, אדם שכל מפגש איתו היה חוויה משובבת נפש ומפעילת דמיון, וכמובן, סופר נפלא. עצוב לי מאוד על מותו של חבר ומורה דרך.
— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) June 14, 2022
"הם היו החברים הכי טובים וחמים שראיתי מימיי, אף שהייתה ביניהם קנאה ספרותית. היא לא הקנתה ולו טיפה של מרירות לאהבה ביניהם", ספד ליהושע דניאל עוז, בנו של הסופר עמוס עוז ז"ל. "ביקרתי אצלו בדיוק לפני שבוע, ב-7 ביוני. נתתי לו כתב יד לקרוא. הוא אמר לי: 'ביקרתי את אבא שלך שישה ימים לפני מותו, אני מקנא במהירות שבה הלך'".
שר התרבות והספורט חילי טרופר ספד ליהושע: "חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א. ב. יהושע, היה מגדולי הסופרים העבריים. עשרות ספריו זכו להצלחה גדולה ותרמו רבות לספרות הישראלית ולתרבות הישראלית. יהושע היה גם מורה ומרצה, שהנחיל לתלמידיו את מלאכת הספרות והכתיבה. מעבר לכישרון הנדיר התאפיין יהושע באכפתיות וברגישות גדולה לאתגריה של החברה הישראלית והיה פעיל חברתי ופוליטי במאמץ לתיקון החברה על פי דרכו. המילים שכתב והסיפורים שסיפר נטועים עמוק בספרות העברית ובליבם של המוני קוראיו האוהבים. תנחומים למשפחתו. יהי זכרו ברוך".
להתראות, א.ב יהושע, סופר עברי דגול ופורץ דרך, שלקח על עצמו גם תפקיד מוסרי משמעותי להובלה לשלום ולצדק. יהי זכרו ברוך
— תמר זנדברג (@tamarzandberg) June 14, 2022
יהושע, שנודע גם בזכות כינויו "בולי", נולד בדצמבר 1936 למשפחה ירושלמית שורשית. אביו, יעקב יהושע, נודע כמזרחן ובעיקר כסופר וכחוקר של היישוב היהודי בירושלים. כתבי אביו שימשו בסיס לכתיבתו של בנו ולזיכרונותיו. יהושע למד בגימנסיה העברית בירושלים ולאחר מכן שירת בנח"ל מוצנח והשתתף במבצע קדש.
יום כואב לתרבות בישראל, מגדולי הסופרים הישראליים החשובים נפטר היום. מלבד היותו סופר מחונן, א. ב. יהושע ז"ל היה גם רודף צדק ופעיל שלום.
— Naama Lazimi – נעמה לזימי (@naamalazimi) June 14, 2022
שולחת תנחומים למשפחתו
לימים פנה יהושע ללימודי ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית. את דרכו בכתיבה החל כאשר פרסם דעות ומאמרים בעיתונות ובכתבי עת ספרותיים עוד בשנות ה-50, בזמן לימודיו. בהמשך התגורר בפריז עד 1967, ובשנות ה-70 התקבל כפרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
"אני ממונה על 'תיק השינה' בספרות העברית"
עבודותיו של יהושע זכו בפרסים רבים בארץ, ובהם פרס ברנר, פרס ביאליק, פרס הרומן הטוב ביותר (עבור "מר מאני") ופרס ישראל לספרות בשנת 1995. בחו"ל זכה יהושע בין היתר בפרס קאבור ובפרס פליאנו באיטליה. ספריו תורגמו לעשרות שפות, והוא זכה בארה"ב פעמיים ב-National Jewish Book Award על ספריו "מולכו" ו"מר מאני".
עם הספר איבד את אחד מגדולי סופריו.
— Yoaz Hendel יועז הנדל (@YoazHendel1) June 14, 2022
א"ב יהושע היה לא רק מר מאני והממונה על משאבי אנוש ועוד ועוד
אלא בעיקר קול מעניין, בעברית משובחת.
אם הסכמת איתו או התנגדת לרעיונותיו.
מקווה שבני דור המסכים, יזכו לקרוא את ספריו.
ב-2012, לאחר שזכה בפרס "מדיסיס" היוקרתי על תרגום ספרו "חסד ספרדי", הסביר יהושע לחדשות 12 על העדפתו להרחיב את מעגל קוראיו על פני קבלת פרסים: "פרסים ספרותיים באים והולכים, ולא על פיהם אני חי. אם הצלם שלך אמר לי שהוא אוהב את הספרים שלי, זה חשוב לי יותר מאשר חמישה פרסים – אני רוצה להישאר אצל הצלם ולא בפרסים". בעבר נהג להתלוצץ יהושע על האורך הרב של ספריו, והודה: "אני ממונה על 'תיק השינה' בספרות העברית".
נוסף על פעילותו הספרותית נודע יהושע גם בשל מעורבותו הפוליטית ארוכת השנים בחוגי השמאל הישראלי. בתחילת דרכו השתייך למפלגת העבודה, אך לאחר מכן חבר למפלגת מרצ ואף שובץ במקומות סמליים בסוף הרשימה לכנסת. כמו כן תמך בהפסקת האש במלחמת לבנון השנייה ובקידום תהליך השלום והיה חבר במועצה הציבורית של ארגון בצלם.