זו השנה השנייה שבה הפסיכולוגית, ד"ר מעיין בוימן-משיטה, משמשת כמומחית ב"חתונה ממבט ראשון". לקראת העונה הקודמת החששות הטבעיים מחשיפה ומהלא ידוע כמובן הופיעו - אבל לעונה הזו היא הגיעה הרבה יותר בטוחה. מכל הבחינות. "העזתי יותר לעמוד על שלי. באתי יותר משופשפת גם לתהליכי המיונים, הבנתי על מה אפשר להתפשר ועל מה אי אפשר. והנה, אני מרגישה שהתוצאות של העונה הזאת טובות יותר. הצופים אומנם עדיין לא יודעים את ההמשך, אבל כבר עכשיו אפשר לראות שההתאמות נראות טוב יותר".
לצד הצמד "דני ויעל" שמלווים את הזוגות מהעונה הראשונה, בוימן-משיטה הצטרפה כדי לתת זווית נוספת לדיונים שמתקיימים מעל שולחן ההתאמות של הזוגות. לטענתה עדיין לא מזהים אותה ברחוב: "זה בגלל שהשיער שלי נראה אחרת. גם כששואלים 'מאיפה את מוכרת לי?' ואני עונה, אומרים לי: 'אבל איפה השיער?!'".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אז על הפרטיות, למרות שהיא מופיעה באחת מהתוכניות הנצפות והמדוברות בטלוויזיה הישראלית של ימינו, היא הצליחה לשמור. "מהצד השני נפתחו לי דלתות שמאוד רציתי, כמו הפודקאסט 'עושים פסיכולוגיה' שרציתי לעשות שנים", היא מספרת.
מעונה לעונה מופקים לקחים ונעשות התאמות, במטרה לשפר את הסיכויים לזיווג. עד כה, נזכיר, רק זוג אחד שרד את המבחן הזמן והתחתן על אמת - ניר והגר. אחד השינויים שמצביעה עליו משיטה-בוימן היא העדפת הדמיון על האיזון: "בעונה הקודמת היה את בן ומנור, שני אנשים עם טמפרמנט מאוד שונה, שחשבנו שיאזנו אחד את השנייה. הפעם לקחנו את משה ומאי, ששניהם עם טמפרמנט מאוד גבוה. בינתיים לפחות, זה נראה הרבה יותר מבטיח. חוץ מזה הבנתי שיש דברים שאנשים אומרים שהם לא מוכנים להתפשר עליהם ואז כשמדברים איתם, מבינים שיש דברים פחות אקוטיים, כמו למשל טווח גיל. זה נותן יותר מרחב לתמרון".
העונה הקודמת הצטלמה בשיא הקורונה, בין הסגרים; חלק מהזוגות זכו לירח דבש מעבר לים וחלקם נותרו בישראל, מלקטים פעילויות הווי וגיבוש בין הורדת מסכה אחת לעטייה של נוספת. גם העובדה שהמגפה דעכה היוותה יתרון בצילומים בעונה הזו.
"הבינו שהם לא רוצים להיות לבד"
"אנשים ניסו אז לנהל מערכת יחסים תוך כדי סגרים", היא אומרת. "זה היה קשה גם לרווקים וגם לזוגות. אז בטח שקשה לבנות ככה זוגיות ובטח שלעיני המצלמות. אי אפשר היה לצאת להתאוורר רגע. להשתחרר. אז העונה היה לנו את הפוסט-פוסט קורונה, אנשים באו מוכנים ובשלים והבינו בתקופה הזו שהם לא רוצים להיות לבד. וגם, מהצד השני, היה אפשר לצאת החוצה ולעשות את זה בצורה טובה ובריאה יותר".
תני לי הצצה לאיך נראה יום דיונים שבו מתאימים את הזוגות.
"הפגישה שלי עם דני ויעל קורית בשולחן. יש לנו שיחות לפני כן עם ההפקה, שבהן כל אחד פורט את הרעיונות שלו - אבל בסוף אנחנו מגיעים לשולחן. אנחנו פוגשים הרבה מאוד אנשים ומקבלים כמות גדולה של מידע שנאסף עליהם - ריאיון עומק שנערך, מבחנים אישיותיים, מבחני איי קיו ומבחני המשיכה".
"חוץ מהמידע, לכל אחד מאיתנו יש את האקסטרה. אצל יעל אלה ביקורי הבית, אצל הדני השיחות איתם ואצלי אלה השיחות שלי עם בני המשפחה והחברים. עם כל המידע הזה אנחנו מתחילים לגבש תמונה של מי אנחנו חושבים שיהיה נכון אחד לשני. בסוף מי שנכנס לתוכנית זה רק מי שנמצאת לו התאמה טובה".
"לא יכולים לחשוף אימא של מי ניהלה רומן"
ומה קורה סביב השולחן?
"מה שרואים בתוכנית עצמה זה ממש רק קצה הקרחון של מה שמתנהל שם. אנחנו מדברים על כל זוג קרוב לשעתיים. אלה ימים שנמשכים מ-5:00 בבוקר ועד הלילה. כל אחד מביא את ה'אינפוטים' שלו, את החששות שלו ואת הסיבות שדברים מסוימים יכולים להתאים".
מה קורה כשיש חילוקי דעות?
"בחלק מהמקרים אנחנו באים עם התאמות אחרות ואז צריך להחליט איזה זוג לא ואיזה זוג כן, ולשכנע אחד את השני. אני שומעת ביקורות שאנחנו עושים התאמות בסגנון של 'היא אוהבת לגלוש והוא אוהב לגלוש אז יאללה, נתאים', אבל זה לא ככה. השיחות שמתנהלות בשולחן הרבה יותר עמוקות, ופשוט אי אפשר לחשוף אותם מפאת כבודם של המשתתפים. אנחנו לא יכולים לחשוף אבא של מי עזב בילדות ואימא של מי ניהלה רומן ועל החרדות והדיכאונות שלהם".
עד כמה עמוק יורדים?
"הכי שאפשר, יותר מזה זה להיות מנתח בטן. אי אפשר להיכנס לקרביים יותר ממה שאנחנו מכירים את המשתתפים. כל אחד מהם עובר שבועות של תהליכים ועבורנו אלה עשרות שעות של עבודה על כל אחד. ועדיין יש ביקורת. צריך להבין, אנחנו מנסים לשמור עליהם, ובאמת, אם תשימי לב, אנחנו לא יודעים כמעט כלום על המשפחות שלהם, על האקסים שלהם. אלה דברים שנלקחים בחשבון מאחורי הקלעים אבל לא מדוברים מול המצלמה".
חוץ מחוסר התאמה, מה יכול לגרום לכם לפסול משתתף?
"יש כאלה שבמהלך השיחות איתם אנחנו מבינים שהם לא בשלים מספיק למערכות יחסים והתקופה הקצרה שהם יעברו בתוכנית לא תספיק לקדם אותם. לפעמים אנחנו מגלים שאנשים לא יצליחו לעמוד בלחץ של התוכנית. הם גם עוברים הערכה פסיכולוגית חיצונית, כדי לוודא שאנחנו מקבלים אנשים שיודעים למה הם נכנסים, שיהיו מוכנים לזה וגם שיהיו מוכנים לקשר ולזוגיות. בעונה הזאת היו לנו משתתפים שלא ראו את התוכנית וחייבנו אותם לראות, כדי שיבואו בעיניים פקוחות".
כמה אנשים אתם פוגשים במהלך תהליכי המיון?
"זה הסוד הגדול. הרבה מאוד אנשים".
"זו תוכנית טלוויזיה, אבל האתיקה מעל הכול"
את מדברת עם החברים והמשפחה. עד כמה הם משתפים פעולה?
"אנחנו לא מכריחים אף אחד. רובם כן רוצים ותומכים. בסוף זו שיחה אינטימית ולא מוקלטת שכל המטרה היא שנוכל לעשות את ההתאמה הטובה ביותר. הזווית שמתקבלת בריאיונות האלה היא מאוד מאוד חשובה. יש משתתפים שבריאיונות הם סגורים או עצורים ופתאום אנחנו שומעים עליהם מאנשים אחרים שהם הכי קלילים, מצחיקים, מסמר הערב בכל מקום שהם מגיעים אליו".
ויחד עם ההייפ של התוכנית - מגיעה הביקורת. מעבר לנאמר על הסוגיות החברתיות שעולות בפרקים, הביקורת נוגעת גם למומחים עצמם. הטענות שנשמעות הן שמדובר במעילה בתפקיד המטפל, שהפסיכולוגים לא רואים בטובת המשתתפים, אלא בטובת הרייטינג. כמו במודל הנפש הפרודיאיני, גם כאן רב הנסתר על הגלוי לפי מעיין.
"הסעיף הראשון בחוזה שלנו מדבר על זה שהאתיקה המקצועית היא מעל הכול", היא עושה סדר. "זאת אומרת שלא יהיה מצב שההפקה תכתיב לנו דברים שאנחנו רואים שלא עולים בקנה אחד עם התהליך. מה שקורה בתחומי הצילומים לא עונה על הגדרות של טיפול פסיכולוגי, אבל כן מדובר בליווי. המשתתפים שמגיעים, מגיעים מיוזמתם ויכולים לפרוש בכל שלב - ואנחנו גם רואים את זה".
וגם בצד של ההפקה, מבהירה משיטה, מודעים לרגישות ומנסים לשמור על הזוגות. "בהפקה אומרים למשתתפים - אם אמרתם משהו שאתם לא רוצים שייכנס, לא נכניס אותו. וגם בשיחות עם המטפלים, לא עולים תכנים עמוקים באמת. מדברים קצת על הזוגיות, אבל שוב, אין משהו שיכול לפגוע בסובבים. אז כן, זו תוכנית טלוויזיה, אבל האתיקה היא מעל הכול וגוברת על כל שיקול טלוויזיוני".
מה את מרגישה נוכח הביקורת שעולה בקרב פסיכולוגים?
"עולות ביקורות כל הזמן. אני כל הזמן בודקת עם עצמי אם אני ישנה טוב בלילה, האם אני מרגישה שעשיתי פה את המיטב כדי שהזוגות שיווצרו הם זוגות שבעיניי באמת יש להם פוטנציאל. וכל עוד התשובה היא כן אני ממשיכה קדימה. בינתיים התשובה היא לחלוטין כן. אני מקבלת את הביקורות וחושבת איך אפשר להשתפר מהן ולהיות טובה יותר. יחד עם זאת, כמי שמכירה את מאחורי הקלעים, אני מבינה שהרבה מהביקורת נובעת מחוסר מודעות. באמת, יש שם אנשים טובים מאחורי הקלעים".
"יש דינמיקה מאוד ברורה, דעתי נשמעת לחלוטין"
איך המטופלים שלך הגיבו לזה שנכנסת לתוכנית?
"היום אני כבר לא מטפלת. כשהתחלתי, הייתי אז בהתמחות זה היה מוזר. זה היה מוזר גם בשבילי. אני חושבת שבעיקר התלהבו, אנשים אוהבים לראות אנשים בטלוויזיה", היא צוחקת. "אני עובדת עם סטודנטים ואצלם אני חושבת שזו חווייה. מדי פעם הם זורקים הערות במהלך השיעור על התאמה כזו או אחרת".
עם תחילת העונה החדשה בקשת 12, הודיע דני פרידנלדר, שהר' המוכרת והתובנות שלו ינדדו לתוכנית אחרת, פורמט סודי שהוא עובד עליו. עדיין לא ברור אם ומי יתפוס את מקומו. "מאוד עצוב לי שדני עוזב אותנו, נשבר לי הלב. הוא הראה לי קצת מהפורמט החדש וזה רעיון גאוני, אני בטוח שהוא יצליח במקומות אחרים", היא מודה.
איך הוא ויעל קיבלו אותך בהתחלה?
"מדהים. אנחנו חברים, יש לנו קבוצת וואטסאפ לדיונים ואנחנו נפגשים בסופי שבוע כדי לצפות יחד בפרק של חתונמי. יש בינינו דינמיקה מאוד טובה. ברור, חששתי מלהיכנס לתוך זוג. הם עדיין החברים הכי טובים בינם לבין עצמם ויש להם גם הרבה יותר עבודה משותפת, זה שלהם. יחד עם זאת, אני מרגישה שהם קיבלו אותי בזרועות פתוחות".
לעיתים נדמה שהדעה שלך פחות נשמעת.
"בזמן מסך אני יכולה להבין למה זה נראה ככה, אבל דעתי נשמעת לחלוטין. בסוף מראים חלק קטן מהצילומים בשולחן, שגם הם חלק קטן מהתוכנית כולה. אנחנו גם שלושה אנשים. זה בעיקר נראה ככה מבחוץ אבל אני לא מרגישה את זה. כמי שהשתתפה בתהליכים ובבחירות, לקחו בחשבון את הכול".
"עצרו, אתם מדפדפים מהר מדי"
אחד ההישגים המשמעותיים של העונה הזו, היא שסוף סוף זכינו לראות חתונה להט"בית. מתן וגיא צעדו זה אל זרועות זה בטקס מרגש, אך קדמו לזה הרבה ניסיונות גם בעונות הקודמות להתאים זוג חד מיני, אבל זה לא צלח כי זה מורכב. אבל למה בעצם? "תהליך המיונים הוא תהליך שבו בני הזוג לא אמורים לפגוש אחד את השני", אומרת בוימן-משיטה. "מה שעושים זה הפרדה בין הגברים לבין הנשים. במקרה הזה יש גברים וגברים אז כל תהליך המיונים צריך להיראות אחרת, זו אחת המורכבויות".
"עניין נוסף הוא זה שיש פחות אנשים. הקהילה קטנה יותר וקשה למצוא כאלה שאין ביניהם היכרות מוקדמת", היא מחדדת. "גם כאן ראינו שכן הייתה היכרות מסוימת. חשוב להדגיש - הם מעולם לא נפגשו או דיברו, אלא רק הכירו אחד את השני בפנים. ידענו את זה וידענו שהם לא נפגשו ולכן הסכמנו בכל זאת ללכת על זה".
לא נפגשו, אבל מתן לתחושתו עבר חוויה של דחייה.
"הציעו לגיא להכיר את מתן והוא לא רצה. אבל אנחנו עושים מבחני משיכה ובמבחני המשיכה ראינו שהוא כן יכול להימשך אליו. לפעמים אנחנו פוסלים על דברים קטנים מדי או טיפשיים מדי או כי כרגע אנחנו במצב של הימנעות מאיזושהי סיבה. פחד הרבה פעמים גורם לנו לדחות הצעות טובות, והבנו שמה שקרה שם, לא מעיד על המשך הזוגיות. הם לא נפגשו ולא דיברו מעולם".
"גם בעונה הקודמת היה מקרה דומה. ניצן ומנו ראו אחד את השנייה בטינדר", היא נזכרת. "שני המקרים האלה הם דוגמאות לתרבות הדפדוף שאנחנו חיים בה היום. אנשים מדפדפים מהר בלי לתת מחשבה, וכאן בעיניי יש משהו יפה, אנחנו נותנים הזדמנות נוספת. יש כאן מסר של 'חכו רגע, עצרו, אתם מדפדפים מהר מדי'. כל אדם שאתם רואים הוא פוטנציאל אמיתי לזוגיות ובואו נבדוק את זה".
"אולי זה היה קצת יותר מדי"
העונה נפתחה עם הפרק של מעיין ובן, שזכה לשם "פרק מידה 44". איך את הרגשת כשראית אותו? הבנת את הביקורות?
"אני כן חושבת שהיה אפשר לעשות שם מינונים אחרים, זה אולי היה קצת יותר מדי", היא עונה בגילוי לב. "מצד שני אני חושבת שמה שהפרק הזה הציג, כואב ככל שזה יהיה, זה את החברה שלנו. אלה קשיים שקשה לראות, אבל חשוב שהם ידוברו. אישה במידה 44 בישראל, מידה נפוצה, שמגיעה למדוד שמלת כלה ולא מוצאת או מגיעה לקנות בגדים בקניון ואין דברים במידה שלה - אלה דברים שצריך לשמוע, וזה מה שמעיין אומרת - לא אנחנו".
"יש כל כך הרבה שיפוטיות וקושי בדייטינג והקשיים האלה הם של החברה, לא שלנו", מסברה הפסיכולוגית. "הצגנו פה תמונה שאני חושבת שהיה צריך להציג. אם אנחנו רוצים שדברים יהפכו להיות באמת כמו מה שכתבו בביקורות, ש'מה פתאום אכפת לאנשים ממידה, זה לא חשוב, היא מהממת' - כל אחד צריך יסתכל על עצמו לפני שמפנים אצבע מאשימה כלפי התוכנית. זה הכי קל לעשות".
והיא מוסיפה איחול קטן: "הלוואי שזה טלטל אנשים מספיק כדי שבפעם הבאה שתהיה מישהי במידה נורמלית שמגיעה למדוד שמלות כאלה - יהיה לה היצע וכשהיא יוצאת לדייט - היא לא תצטרך לשים תמונת גוף במיוחד כי היא יודעת שהרבה גברים יידחו אותה. הלוואי שנצליח לעשות את השינוי הזה".
"אפילו אנשים מלאים מעדיפים אנשים רזים"
מה אתם רואים בשאלוני ההעדפות?
"אנחנו שואלים הכול, צבע שיער, סוג שיער, גובה, משקל, השכלה, למי אתה מצביע בבחירות וגם על מבנה גוף. אנחנו רואים שיש העדפה מאוד גדולה לאנשים רזים, אפילו אנשים מלאים מעדיפים אנשים רזים. יש פה בעיה חברתית".
רבים התכווצו גם מול פרק החתונה של רינת ודניאל. היא לא בדיוק התלהבה לראות את החתן שלה.
"אמרנו את זה גם בשולחן שהוא לא הטעם שלה. חששנו מזה. מהצד השני, מי שהאזין טוב לרינת, שמע אותה אומרת שהוא בדיוק הטיפוס שלה. מבחינת האופי - הוא כל מה שהיא ביקשה. מבחינה חיצונית ידענו שרינת אוהבת 'בד גאייז', שהיא נמשכת אליהם אבל כל פעם מחדש נפגעת. היא הגיעה לתוכנית כדי לנסות משהו חדש, לבחור אחרת, להתנסות".
"רכיב המשיכה הוא מאוד חמקמק. אנחנו עושים את כל המבחנים האפשריים לפני, אבל יש את הרגע הזה שבו שני בני הזוג נפגשים לראשונה", היא מדגישה. "ואז או שאין או שיש את הניצוץ האלוהי הזה שאף אחד לא באמת יכול לחזות. במקרה הזה, באותו רגע זה לא עבד. אבל גם אצל שירי ולירן והגר וניר זה לא התחיל טוב. היו להם הרבה קשיים בדרך אבל בסוף הם מערכות היחסים הכי מוצלחות שהיו לנו. הכול עוד פתוח והכול עוד אפשרי".
השינוי בפונים לטיפול הזוגי - בזכות התוכנית
יש תחושה ש'חתונמי' נתנה לגיטימציה לטיפול זוגי גם בקרב זוגות צעירים. את מזהה את זה?
"לחלוטין, ואני מאוד שמחה על זה. כשלמדתי קורס על טיפול זוגי לפני כמה וכמה שנים, אחד הדברים שאני זוכרת שהמרצה אמרה, היא שסיכויי ההצלחה לא כל כך גבוהים משום שהזוגות מגיעים לטיפול כשכבר אין על מה לעבוד, כשהכול הרוס. בשנים האחרונות זה השתנה ואני חושבת ש'חתונמי' בהחלטה תרמה לזה. הרבה זוגות לא נשואים פונים לעזרה וזו מגמה חיובית. כשמגיעים כשהבעיה עוד קטנה, הסיכוי שהתוצאות יהיו חיוביות הרבה יותר גדול. יש עוד אהבה, יש עוד כבוד, יש מה לשקם".
"אני חושבת שחתונמי נתנה לגיטימציה לא רק לטיפולים זוגיים, אלא גם לטיפולים אישיים סביב זוגיות", היא מוסיפה. "אנשים שבמשך שנים היו אמורים לעצמם שהם לא נכנסים לקשר כי זה עניין של מזל, או כי לא הגיע האדם הנכון, פתאום עוצרים להתבוננות. לפעמים זה באמת רק מזל ולפעמים זה יותר מזה. אני מכירה לא מעט שעברו טיפול סביב רווקות ויצאו ממנו עם תובנות ואחר כך גם זוגיות. מגמה משמחת".
לסיום, שוב נשאלת השאלה - איזו עצה היית נותנת לרווקים ורווקות שרוצים להיכנס לזוגיות ולא מצליחים?
"בריאיון שלי ל-mako בעונה הקודמת העצה שלי הייתה 'צאו לדייט שני', ואז מישהו שאני מכירה אמר לי 'תשמעי, אני כל הזמן יוצא לדייט שני, אבל הם מגעילים אותי!'. כדאי שאדייק את זה - העצה שלי היא להרגיש את הדייט, ולשאול את עצמך שתי שאלות בפגישה: האם אני נמשך מספיק כדי להמשיך לדייט שני והאם מעניין לי מספיק כדי להמשיך לדייט שני? ולהמשיך משם".