"סוגרים את המפעל, בואי נלך הביתה. זה לא משתלם, לא משתלם, לא משתלם. זה עניין של כלכלה, של פוליטיקה. עניינים שברומו של עולם, אבל לא בעניין, לא בעניין שלנו". יותר מ-20 שנה אחרי שיצא, לשמוע את רביד פלוטניק מחיה מחדש את "אינתי עומרי" של מיכה שטרית לצלילי התזמורת האנדלוסית הישראלית ופטריק סבג – זו התגשמות מוזיקלית. בריאיון ל-N12 מספרים סבג ושטרית על הסינגל שיצא השבוע כחלק מפרויקט שמציין יותר מ-30 שנה להקמת התזמורת.

 

 

"אני והאנדלוסית כבר כמה שנים מחפשים דרך ליצור ביחד", פותח פטריק, מהמפיקים המוזיקלים הבולטים בארץ, שסוגר מעגל עם עיר הולדתו שאותה עזב בגיל 21. "התזמורת פועלת באשדוד ואני גדלתי בעיר. לאימא שלי ז"ל היה מנוי לתזמורת, ובתור ילד פייטני התזמורת היו סטארים אצלנו בבית - מאמיל זריהן, דרך ג'ו עמר ועד חיים לוק. כילד באופן טבעי לא ממש מצאתי את עצמי מתחבר למוזיקה הזו בהתחלה ולא ראיתי בה חלק מהזהות שלי, אבל כרגיל ככל שמתבגרים אתה לאט-לאט חוזר הביתה".

פטריק סבג (צילום: גילי לוינסון)
"ככל שמתבגרים אתה לאט-לאט חוזר הביתה". סבג|צילום: גילי לוינסון

בעיצומו של העשור השלישי לפעילות האנדלוסית, פנו אנשיה לסבג במטרה לשתף פעולה יחדיו ולציין זאת. "עבדנו על טרילוגיית סינגלים של גרסאות כיסוי מפתיעות לקלאסיקות ישראליות", הוא מסביר. "כל שיר מסמל עשור מסוים, ויש בו משהו שהתזמורת יכולה לתת פרשנות משלה ולהעביר את הסיפור שלו שוב מנקודת המבט שלה - עם הצלילים והכוונות המיוחדות של שפת המוזיקה האנדלוסית".

התזמורת האנדלוסית הישראלית (צילום: מייק אדרי)
האנדלוסית בפרשנות מיוחדת לשיר של שטרית|צילום: מייק אדרי

כשפטריק התחיל לעבוד על הפרויקט, השיר הראשון שעליו חשב היה "אינתי עומרי" של מיכה, בעיקר בזכות השורה הראשונה בשיר שתפסה אותו – "סוגרים את המפעל, בואי נלך הביתה": "מבחינתי זו שורה שמתארת חזק ממש את אשדוד שאני גדלתי בה. אבא עבד בנמל ושיר הפועלים הנפלא של מיכה, מבחינתי זה לחזור הביתה".

מה זה הזכיר לך?

"אשדוד שאני גדלתי בה היא עיר פועלים - היה את הנמל, חברת חשמל ורחוב רוגוזין הוותיק והמרכזי. אני זוכר שהיו תקופות רבות של שביתות וכינוסים אצלי בבית של ועד הפועלים, ומאבקים שהיה להם חשוב להילחם עליהם. לכן, השורה הפותחת את השיר חיברה אותי לימים ההם בעיר, והוא בכלל מייצג מבחינתי את מצב הרוח של שנות ה-80 וה-90".

אל דברים אלו גם מצטרף שטרית: "אני מזדהה עם מה שפטריק אמר. גדלתי בפריפריה ביקנעם, וגם שם סגרו מפעלים. במקור, השיר נכתב בעקבות ידיעה בעיתון על מפעל טקסטיל שנסגר בדרום. צירפו תמונה של המפעל הסגור, ועל כל מה שזה מייצג כתבתי את המילים". מיכה מוסיף כי השיר מדבר על התקופה שקודמת למעבר מהלואו-טק והמפעלים לעולם ההיי-טק: "זה זמן שמייצג דור שלם של הורים וסבים שרבים מהם כבר אינם".

מיכה שטרית (צילום: פטריק סבג)
"השיר מייצג דור שלם של הורים וסבים שרבים מהם כבר אינם". שטרית|צילום: פטריק סבג

גם מהצד של מיכה, החיבור עם האנדלוסית התאים כמו כפפה ליד. "זו תזמורת נהדרת", אמר. "יצא לי לעבוד איתם כשעשינו את הפרויקט הראשון של 'עבודה עברית', והקלטנו את הנגנים ביחד עם דודו פישר ואמיל זריהן בביצוע מחודש ל'אל תשליכני לעת זקנה'. נוצר בינינו הקשר בשנת ה-50 למדינה, וגם עכשיו כשהיא כבר בת 75".

"לזמר שמגיש את השיר יש יכולת טובה להעביר את הסיפור", ציין מיכה על גרסת הכיסוי לשיר - יותר מ-20 שנה אחרי שיצא. "רביד בא מעולם ההיפ הופ והוא מעולה במה שהוא עושה. הביצוע ישב טוב בזמן עם הדובר הנכון והמפיק הנכון".

למה דווקא רביד?

"לא היה לנו ספק לגביו", הוסיף יוצר השיר. "חשבנו מי יכול להתחבר לשיר, להגיש אותו באותנטיות וגם להנגיש אותו לקהל הצעיר שיתחברו באמצעותו לשיר ולתזמורת. יש כאן שכבות של דורות שמספרים את אותו הסיפור, ורביד הוא יוצר נהדר לעניין".

רביד פלוטניק בהיכל מנורה (צילום: תמר חנן)
"לא היה לנו ספק לגביו". פלוטניק|צילום: תמר חנן

"לא עוד קאבר מתוק"

לדברי שטרית, הדבר הראשון שהראפר אמר לו כשהוא פנה אליו היה ש"אינתי עומרי" זה אחד השירים המבוקשים מבחינתו לביצוע קאבר. "זה שיר לא פשוט", מוסיף מיכה. "יש בו לא מעט אתגרים כי המנעד שלו מורכב מבחינה ווקאלית, וגם לספר את הסיפור מחדש בתוך כל זה. אבל כשהליהוק טבעי ומתאים, זה עבד לנו מהר יחסית ורביד התחבר לכך מיד".

"בשיחות הראשונות עם פטריק היה ברור לשנינו שאין לנו עניין לעשות 'עוד קאבר מתוק', אלא כזה שמסקרן ובועט", ציין מנכ"ל התזמורת יעקב בן סימון. "הכניסה שלנו למעבדה המוזיקלית הישראלית היא מאתגרת ומרתקת ואינה מבטיחה דבר, אבל אני מאמין שנצא עם אמירה איכותית. כל תהליך היצירה היה קסום בעיניי".

"אינתי עומרי" הוא הסינגל הראשון בפרויקט של התזמורת האנדלוסית ופטריק סבג. בחודשים הקרובים צפויים לצאת שני הסינגלים הנוספים.