מאי ספדיה בת ה-26 מחיפה לוקחת חלק בתעשיית המוזיקה המקומית כבר כמה שנים. בשנת 2013 היא השתתפה ב"אקס פקטור", אבל לא המשיכה לשלבים המתקדמים בתוכנית הריאליטי. זה לא עצר אותה בדרך להיות אחד השמות המבטיחים בתקופה האחרונה, ויש לכך סיבה אחת - היא פשוט לא הפסיקה ליצור. היום (רביעי) היא משחררת שיר חדש בשם "בין הדמיון לאמיתי", שעזר לה להתמודד עם חרדות.
"נולדתי לתוך בית מוזיקלי", שיתפה מאי. "אמא שלי פסנתרנית קלאסית, ואין דבר כזה שלא היה מוזיקה. אהבתי לשיר, אבל אמא שלי לא דחפה אותי ליצור מוזיקה, די הכרחתי אותה ללמד אותי. ככה התחלתי לשיר ולא הפסקתי עד היום". על ההדחה המוקדמת מ"אקס פקטור", היא סיפרה שזה היה רק עוד צעד בדרך שלה: "זה סיפק חשיפה לאותה תקופה, אבל בניתי את עצמי, למדתי להפיק והרבה מזה - לבד".
חוץ מלכתוב לעצמה, ספדיה שיתפה פעולה עם אומנים מהשורה הראשונה בישראל ולקחה חלק בשירים שהפכו ללהיטים. "השיר הראשון שהפקתי נקרא 'רעיל', הוא הושמע בגלגלצ פעם אחת ואנשים אהבו אותו. אחר כך השם שלי התחיל להתגלגל - מישהו הכיר לי מישהו וכתבתי המון שירים שנתתי לאומנים שבאו אליי. עדן בן זקן הייתה אצלי למשל, יצרתי עם עידן רייכל הפקה משותפת לשיר שלו 'למה ככה עצובה', והפקתי שיר עם אלה לי שאולי ייצא בהמשך. ככה התחלתי להשתלב".
ואז הגיעה "השמלה החדשה שלי". איפה התחיל החיבור עם רן דנקר?
"ביקרתי את אליה רוסיליו, שכותב שירים לזמרים גדולים כמו עומר אדם, והוא שמע את המוזיקה שלי ועף עליה. רן והוא עבדו בזמנו על השיר 'מלאכית', ואז נפגשנו כולנו בבית של רן בהשקה של השיר וככה הכרנו. בהמשך, אליה הציע לרן לבוא אליי לסשן בחיפה והוא בעצם הפגיש בינינו".
"רן התחיל להראות לי כל מיני טקסטים, והשלישי שנתקלתי בו היה 'השמלה'. קראתי את הבית הראשון ומיד אחריו עצרתי ואמרתי לרן - 'אוקיי, זה השיר שלנו'. גם רן רצה לעשות שיר כיפי ויצרנו אותו ביחד. במשך כמה שעות טובות בלילה עבדתי על השיר על הפסנתר ושלחתי לרן את הסקיצה הראשונה. הוא התלהב, אמר שזה מדהים והמשכנו באופן הזה לעוד סשן ועוד סשן".
ספדיה גם הלחינה והפיקה את השיר שביצעה הזמרת ענבל ביבי בקדם האירוויזיון. זה לא המפגש הראשון של השתיים, שהתחרו אחת מול השנייה ב"אקס פקטור" ההוא ב-2013. "שלחתי שיר לאירוויזיון, אמרו לי שהוא עלה ושענבל תבצע אותו", המשיכה מאי. "התבאסתי כמובן שלא זכינו, אחרי שהשיר היה במקום הראשון בהימורים בעולם. אבל אני נהנית ליצור ולהלחין, במיוחד כשאין הרבה מפיקות בתעשייה".
הזמרת הצעירה מספרת כי היא נהנית מהכתיבה לאומנים, אבל המטרה מבחינתה הייתה מאז ומתמיד לעמוד על הבמה. "זו דרך קשה וארוכה, לא משנה איך נסתכל על זה. אני רוצה לעשות מוזיקה בשבילי וגם במקביל לכתוב לאומנים אחרים. יש כאן שלבים שצריך לעבור, הדברים באים עם הזמן, מוציאים עוד שיר ועוד שיר, וככה זה קורה".
בין גרסאות הכיסוי ששרה, רשמה לעצמה מאי שני מקרים יוצאי דופן: סולן להקת "מטאליקה" ג'יימס הטפילד שיתף ביצוע שלה לשיר של הלהקה. גם צמד המפיקים המוזיקליים הצ'יינסמוקרס נתקל בקאבר שהכינה לשיר שלהם, ופרסמו עליו ביקורת חיובית בערוץ "גלאמור" ניו יורק. "הם התלהבו מגוון הקול שלי ואהבו שלקחתי את השיר לסביבה המזרח-תיכונית שלנו".
הבוקר יצא השיר החדש "בין הדמיון לאמיתי" ואת מספרת שהוא הכי אישי ששחררת עד כה.
"כשלפעמים אני מתמודדת עם קצת חרדות, אז אני מורידה את המחשבות לדף והן ויוצאות ממני ונשארות עליו. זה משהו שמקל עליי. כתבתי את השורה: 'איך זה מרגיש תחושה של ערך, אני רוצה בדיוק ולא בערך'. המשכתי לכתוב, ואז הגיע הערב וכבר הרגשתי טוב יותר, אז ניגשתי לפסנתר והלחנתי את השיר. זה ריגש אותי, וכשהשמעתי אותו למישהו שהיה איתי, הוא ממש היה עם דמעות בעיניים. זה השלב שבו אמרתי - אוקיי, יכול להיות שיש כאן משהו".
"הסקיצה הוקלטה בחלקים כי היו רגעים שהקלטתי בדמעות, ופשוט לא יכולתי שלא להוציא אותה", סיפרה מאי. השיר יצא בשתי גרסאות - אחת שהפיקה מוזיקלית עם עמית מרדכי, והשנייה גרסה אקוסטית שהיא אותה סקיצה. "השארתי אותה כמו שהיא, הרוב שם קרה בטייק אחד וזה שיר שאני מחוברת אליו מאוד".