כשמסביבו נשמעים צלצולי טלפונים, אביהו מדינה, נרגש, מתייחס לראשונה לזכייתו בפרס ישראל לשנת תשפ"ב. בשיחה עם N12 היום (שלישי) הוא מספר שערך קניות כשהשיחה מיפעת שאשא ביטון התקבלה. "הודיעה לי לפני חצי שעה, משהו כזה. אמרה שהיא שמחה לבשר, שאלתי מה הבשורה, ואז היא הודיעה לי". 

"על מה בדיוק מזל טוב? זו עבודה קשה", קובע מדינה. "זה לא היה קל, בחלק מהדרך היה מהנה, ובחלקה השניה היה יותר מענה. אם יש עוד עבודה? תמיד יש עוד עבודה. גם אחרי שאת כובשת שטח את מתחילה לפתח, את עושה גדרות, חומות, שמה מעצורים. עדיין יש. פרס ישראל לא קובע, מה שקובע זה אם השארת אחריך משהו ממשי - ואני חושב שכן. בקטע הזה אני מרוצה, השארתי משהו ממשי".

אביהו מדינה בשנות ה-80 (צילום: משה שי, פלאש 90)
אביהו מדינה, שנות ה-80|צילום: משה שי, פלאש 90

לשאלה למי הוא רוצה להקדיש את הזכייה הזו, הוא עונה: "לכל אלה שהיו איתי כל הדרך ודי סבלו מזה שהייתי עסוק בדברים האלה, במוזיקה, ולא בדברים שהייתי אמור. כמו הילדים שלי, הבנות שלי, שזה באמת היה על חשבונן הרבה פעמים". 

ראש הממשלה נפתלי בנט בירך את מדינה על בחירתו כחתן פרס ישראל: "גיבור ישראל שיצירותיו הפכו לנכסי צאן ברזל. הוא פילס את הדרך בנחישות ובנועם, והביא את הזמר הים-תיכוני אל מרכז הבמה הישראלית".

אביהו מדינה עם עוזי חיטמן (צילום: משה שי, פלאש 90)
אביהו מדינה|צילום: משה שי, פלאש 90

פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשפ"ב, כאמור, יוענק לזמר ולמלחין מדינה עבור פועלו רב השנים. בנימוקיה ציינה הוועדה כי "מדינה הביא לפריצת דרך משמעותית במוזיקה הישראלית על יצירתו המשובחת והאיכותית ומאבקו העיקש ורב-השנים".

ועדת הפרס, בהובלת יהורם גאון ובהשתתפותם של החברים יוריק בן דוד, חמוטל בן זאב-עפרון ויאיר ניצני, הוסיפה כי "אביהו האמין שחופש הביטוי, חופש היצירה וחופש העיסוק הן מסוג הזכויות והחירויות שחובה להילחם עליהן על מנת לבסס תחושת שייכות ושותפות לכל זרם תרבותי בחברה הישראלית הדמוקרטית המתהווה. את מרבית זמנו הקדיש אביהו למען פיתוחו וביסוסו של סגנון המוסיקה הישראלית הנובע מתוך שורשים יהודיים מסורתיים ותרבותיים".