ג'יימס מייקל טיילר היה בסך הכול ניצב בעונות הראשונות של "חברים". באותה תקופה התפרנס מלעבוד בבית קפה, והתברר שהמכונה מאחורי הבר הייתה צריכה מישהו שיפעיל אותה. הידע בהכנת קפה הוביל אותו בסופו של דבר לתפקיד קבוע - תפקיד חייו בתור גונת'ר. גם בישראל רבים חולמים על הפריצה הזו ומבלים לא מעט שעות על סטים של סרטים וסדרות בתור ניצבים - התפקיד שבלעדיו שום הפקה לא מתרוממת.
"התפקיד הזה מתאים לכל מי שאוהב גיוון ושינויים", טוען מיקי סיברוני, שעובד כניצב דרך סוכנות הניצבים טייק2. "יום אחד אני איש עסקים ויום אחרי אני איש צבא. זאת באמת חוויה מדהימה, כל פעם מחדש". מיקי הגיע במקרה לניצבות לפני עשור, ואחרי שנתיים החליט להפסיק. לפני כשנה וחצי, עם פרוץ מגפת הקורונה, יצא לחל"ת מעבודתו כסוכן נסיעות, והחליט לחזור לעבוד כניצב - הוא הופיע בסדרה "שוטרים", בעונה השנייה של "מלכות" ובפרסומות שונות.
אצל שגית, שמיוצגת באותה הסוכנות, הניצבות הייתה אהבה ממבט ראשון. היא התחילה לעבוד כבר לפני 20 שנה והופיעה בשורה של סדרות ובהן "רמת אביב ג'", "לחיי האהבה", "הטבח" ו"השוטרים". לשאלה איך היא עושה את זה כבר 20 שנה היא עונה ש"זה חיידק שלא עוזב אותי כי את לא יודעת איפה תהיי ועם מי תעבדי. ההתרגשות היא כל פעם מחדש, סוג של תרפיה".
"גיליתי שזה עולם מדהים"
יותר מ-21 שנה דורית גופר מגיעה לסטים. "העבודה הראשונה שלי הייתה בפרסומת למוצר של תנובה ועוזרת במאי ליהקה אותי במקרה לשורה הראשונה, והתאהבתי. קיבלתי המון פרגון ותמיכה". היא עבדה על הסט של "שבאבניקים", "הנחלה", הסרט "המחשמלים" ועוד. "בדרך כלל, בגלל הלוק שלי, אני עושה תפקידים מסוימים - מורה, עיתונאית, רופאה, אחות. מישהי עם לוק מכובד. לאחרונה גם לוקחים אותי בלוק של נשים מבוגרות נניח למוצרי קוסמטיקה".
לעומת זאת, לאה קלמנוביץ' הגיעה לעולם הניצבות במקרה - היא עלתה ארצה מרוסיה לפני 6 שנים בעקבות בנה, ברוסיה הייתה לה חנות לילדים ובארץ החלה לעבוד בסוכנות הניצבים EXTRAS YY עד שתמצא את עצמה, והתאהבה: "בהתחלה לא רציתי להיות ניצבת כי לא ידעתי עברית ואני כבר מבוגרת, אבל ברגע שהתחלתי גיליתי שזה עולם מדהים".
"הבמאי חשב שאני יותר מדי בלונדינית"
חי פרץ, שעובד עם לאה באותה סוכנות, דווקא חיפש את הבמה וכך הגיע: "עברתי שינוי מאוד משמעותי בחיים כשירדתי מ-250 קילו. אחרי השינוי החלטתי שבא לי להיראות ואני רוצה להיות במרכז העניינים ושכולם יראו אותי".
"זה חיידק שלא עוזב כי את לא יודעת איפה תהיי ועם מי תעבדי. ההתרגשות היא כל פעם מחדש"
העבודה על הסט זוהרת כמו שהיא נשמעת - יש מלבישים, מאפרים וסצנות עם הכוכבים הכי גדולים, אבל לצד אלה קיימים הצדדים הפחות נוצצים של העבודה, שיכולה להיות מתישה מאוד. "אפשר להיות 8 שעות על הסט ובסוף לצלם שעה", מיקי נותן דוגמה, ולאה מבהירה שקושי העבודה מאוד תלוי בתפקיד שהם מקבלים כניצבים: "בפרסומות אני בדרך כלל משחקת אדם רגיל ואני רצה למשל בפארק ואז מדובר על 12 שעות שאנחנו בחוץ ואני רצה הלוך חזור, זה יכול להיות קשה". דורית מסכימה ומוסיפה: "יצא לי לשבת יום שלם על סט ובסוף לא להיכנס כי הבמאי חשב שאני יותר מדי בלונדינית וזה לא מתאים".
על דבר אחד מסכימים כל החמישה - הרגע בו רואים אותם על המסך מרגש מאוד, גם אם הוא קצר יחסית. "בכל פעם שאני רואה את עצמי בטלוויזיה אני מתרגשת מחדש", מספרת שגית, "אני לא רוצה להתפרסם, לא בשביל זה באתי, באתי בשביל החוויה". חי מסכים ומוסיף: "תפקיד הניצב הוא אומנם ממש משני אבל אני עושה אותו בשבילי. אפילו אם רואים אותי עם הגב ואף אחד לא מזהה, אני מזהה וזה כיף".
אתם יודעים מראש מה יהיה התפקיד שלכם על הסט?
"לפעמים כן ולפעמים לא", אומר מיקי ומסביר איך עובדת המערכת: "כמה ימים לפני הצילומים מתקשרים מהסוכנות ושואלים אם אני רוצה להשתתף בהפקה מסוימת - לפעמים מציעים לי להיות ניצב כללי ולפעמים נותנים לי תפקיד מוגדר. אם אני מחליט שאני רוצה אז מודיעים לי איפה להיות, מתי, מה ללבוש ומה סוג העבודה - אם מצלמים ביום, בלילה, יום שלם או חצי יום"
"כולם פנו אלינו כי נראינו ממש כמו רופאים"
מה הדבר הכי מצחיק שקרה לכם במהלך צילומים?
לאה: "אחד הסיפורים הכי מצחיקים קרו לי על הסט של "כפולים". אני וניצב נוסף שיחקנו רופאים וצילמנו בבית חולים אמיתי. באחת ההפסקות הלכנו לשירותים ופתאום המון אנשים התחילו לשאול אותנו שאלות - אם אנחנו יודעים איפה הקרדיולוגיה או איפה בני משפחה שלהם ולא הבנו מה קורה. אחר כך הבנו שכולם פנו אלינו כי נראינו ממש כמו רופאים. ההפקה עשתה עבודה מצוינת".
חי: "התפקיד הכי מגניב שעשיתי היה במתיחות של 'הכוכב הבא'. נגיד הייתי הנהג שהסיע את המתמודד למתיחה במכון יופי עם רותם סלע. לצערי הקטעים שלי ירדו בעריכה אבל עדיין היה מצחיק".
מיקי: "כשהגעתי ליום צילומים של הסדרה 'מייקל' לא ידעתי ממש במה מדובר או מה אני משחק. אני מגיע ורואה שכל הניצבים האחרים הם רקדנים או מורים לריקוד - אתלטים, גמישים ויודעים מה הם עושים, ואני ממש לא יודע לרקוד. הלכתי לבמאי ושאלתי אותו אולי הוא התבלבל והזמין אותי בטעות ואז הוא הסביר לי שהם היו צריכים גם כמה אנשים שלא יודעים לרקוד - וזה התפקיד שלי". אחר כך נזכר מיקי באירוע מצחיק אפילו יותר - "השתתפתי גם בפרסומת לאימפוטנציה".
"התפקיד שלנו זה לעזור להפקה ולא להפריע. אני עושה מה שאומרים לי עד הקאט"
לכל מי שנכנס אל התחום ברור שמדובר בעבודה צדדית בלבד. דורית, לדוגמה, עובדת בחצי משרה כמזכירה רפואית: "זה לא משהו שמפרנס, תמיד עבדתי במקביל. זה יותר לכיף, לעשות משהו אחר מהיומיום הרגיל". היא מוסיפה שהסיבה העיקרית בגללה זו לא עבודה של משרה מלאה היא חוסר היציבות: "לא תמיד יש עבודה כל יום, יכול להיות מצב של יום צילום או שניים בשבוע, ויכול להיות שפתאום שבועיים לא תהיה עבודה". ולמי שבכל זאת לא מתייאש מעבודת החלומות, ללאה יש עצה: "להיות ממושמעים. התפקיד שלנו זה לעזור להפקה ולא להפריע. אני עושה מה שאומרים לי עד הקאט".
דורית, הוותיקה מבין הניצבים, מוסיפה מוסר השכל משלה, במילה אחת - סבלנות: "צריך הרבה סבלנות, הימים ארוכים ומתחילים מוקדם בבוקר. אני מצליחה בתחום הזה כי יש לי הרבה סבלנות, יודעים שאני יכולה לשבת שעות ולא להפריע". ושגית מסכמת את הקסם של העולם הזה: "החלום שלי זה להיות ניצבת בסדרת אקשן, ובניצבות חלומות יכולים להתגשם. כל עוד אני בתחום זה יקרה, אם לא מחר אז מחרתיים. זה הכיף בדבר, אי אפשר לדעת מה יקרה מחר".