בימים אלה השחקנית אביב פנקס מככבת בלא פחות מ-4 סדרות במקביל על המסך הקטן. ייתכן, וזה בסדר מבחינתה, שהשם שלה עדיין לא מצלצל לכם כמוכר באופן אוטומטי, אבל נבהיר שמדובר באחת מהשחקניות העסוקות והמבטיחות בארץ. היא משתתפת בין היתר גם ב"פלמח" של טין ניק Yes, שם בעונה הנוכחית גם לקחה חלק בכתיבה, גם ב"שבאבניקים" של HOT, וגם בסדרה של כאן 11, "מי פה הבוס?". עסוקה, אמרנו?
"זה מאוד משונה", אומרת פנקס בהתייחס לעובדה שארבעה קהלים שונים צופים בה במקביל. "אומנם העולם חווה את זה עכשיו, אבל אלה פרויקטים שנדחסו על פני שנה שלמה, שנת קורונה. זה שכולם יוצאים יחד זה מאוד עוצמתי. אני לא יכולה להגיד לך שאני מצליחה לעקוב אחרי הפרקים בלייב, אבל אני כן עושה בינג' כל סוף שבוע".
ארבעה פרויקטים בשנת קורונה זה אומר הרבה זמן עם מסכה על הסט.
"כשהגענו לפרויקט הראשון זה היה מאוד מבהיל, מבלבל ומאתגר. אנשים עוד לא התחסנו אז. אבל ככל שעבר הזמן הקורונה הפכה למעין שגרה, החיסונים נכנסו לפעולה והתקנות נהיו יותר ברורות. זה היה בית ספר טוב לאלתורים, לזרימה, ולהשלמה הזאת ששינויים קורים כל הזמן. וזה מצחיק, אבל איכשהו דווקא בשנה הזאת הרגשתי הכי ברת מזל".
ובאמת הגדירו אותך כ"הבטחת השנה". זה מבהיל?
"מאוד. שמים עלייך איזשהו ספוט כזה, ועולה צורך לעמוד ברף שהציבו, למלא את ההבטחה. אבל אף פעם לא הייתי מהאנשים שפועלים באופן הזה. אני תופסת את זה ככה – עבדתי, אני עובדת ואני אעבוד הכי קשה בשביל המקום שלי, המקום שבו אני נמצאת ושאני רוצה להיות בו. אני מבטיחה את עצמי כל יום".
"פלמח" שחוזרת לאירועי קום המדינה דרך הסיפורים של בני הנוער של אז, הפכה לקאלט עבור הדור הצעיר הנוכחי וגרמה לו להתעניין בהיסטוריה הישראלית כמו שכמעט אף סדרה אחרת לא עשתה לפני כן. בעונה החדשה, פנקס, שיש לה קשר אישי לארגון, כאמור לקחה חלק גם מחוץ לפרונט והשתתפה בכתיבת חלק מהפרקים.
"זה משהו שקרה בזכות הקורונה. למדתי תסריטאות במנשר, וזה לחלוטין משהו שתמיד שאפתי לעשות", היא מספרת. "בתקופה הזאת שבה היינו בבית כל הזמן עלו המון רעיונות. שיתפתי את התסריטאי בכמה דברים שעלו, ובתור התחלה הוא הזמין אותי לפגישת תוכן. הייתה זרימה, דברים קרו, ונכנסתי לצוות הכותבים של הפיתוח. אחר כך כבר בעצם נתנו לי לכתוב סצנות שלמות".
איך זה היה? כתבת גם טקסטים עבורך?
"בהחלט. זה שכתבתי לעצמי נתן לי באיזשהו מקום שליטה על הנרטיב. זה משוגע, להגיע לסט ולראות שחקנים אחרים נותנים למילים אופי וחופש. הכתיבה זה משהו שליווה אותי תמיד. גם בלימודים (פנקס למדה בבית הספר של יורם לוינשטיין, נ"כ), יצא לי להתנסות במחזאות, בשירה ובפרוזה. אני אשמח בעתיד לכתוב משהו לעצמי".
"ההתנסות שלי עם הכתיבה מאוד שינתה את ההסתכלות שלי. אני יכולה פתאום להסתכל על הדברים דרך העיניים של הכותב, לראות את התמונה הגדולה – איך התפקיד משרת את העלילה. את מבינה שאת חלק ממערך גדול הרבה יותר, ומה התפקיד שלך בתוכו".
ספרי לי על הדמות שלך.
"קוראים לה יעל והיא המפקדת. בעונה הראשונה היא לגמרי עם דיסטנס, עם ערכים בצבעי שחור ולבן, חדורת מטרה ומוכנה להילחם. מישהי כזאת שלא מפחדת מכלום ולא רואה בעיניים. היא עוברת תהליך של התרככות וזה קורה אחרי שהיא מתאהבת. בעונה השנייה היא צריכה לנסות לשלב בין הדברים האלה, בין הרצון הנורא חזק לפעול ולהיות גיבורה באיזשהו מקום, לבין לגלות רגשות ולהרגיש בנוח עם הפגיעות".
ל"פלמח" יש ערך מיוחד בשבילך.
"אני חושבת שזו אחת ההפקות הכי מיוחדות שיצא לי לקחת בהן חלק. יש לה ערך היסטורי באופן כללי, וגם ערך היסטורי עבורי. סבא שלי שירת בפלמ"ח תחת יצחק רבין וגם אני בסדרה משרתת תחת רבין. זה גרם לי לנבור בעבר שלי ולהתבונן פנימה, זו מין סגירת מעגל כזו. אני מאוד מאמינה ב'פלמח', יש פה נאמנות מטורפת לסיפור".
לצד "פלמח", שבהגדרתה פונה לקהל הצעיר יותר, פנקס משחקת גם ב"שבאבניקים". "אני שומעת שחקנים שאומרים 'אני לא יכול לחכות לעבור לעולם המבוגרים', אני מבינה את זה, אבל החוויה שלי היא אחרת. אני מרגישה שהעשייה היא הדבר החשוב. אני לא אוהבת את ההפרדה ביניהם, זו עבודה וזו עבודה".
עם זאת, היא אומרת, הייתה שמחה לקבל בעתיד הקרוב תפקידים שתואמים את מה שהיא חווה. "אני לגמרי שואפת לקבל תפקידים שקרובים אליי בגיל. אני כבר נשואה, אני בת 29, אני אשמח לתת מעוף לחלקים האלה. גם להתעסק במקומות האפלים יותר, העמוקים יותר. אין בי שום בוז או לעג לעולמות הנוער, כי אני חושבת שיש להם את הייחודיות והמקום שלהם".
ב"שבאבניקים" היא משחקת את קשת, אחת מהדמויות החילוניות בסדרה. "זה היה תהליך אודישנים מייסר, לקח זמן למצוא את הדמות הנכונה. כל מה שקשור לסדרה הזאת היה חוויה מאוד משמעותית עבורי. עבדו עליה אנשים שמאוד מסורים לעולמות שמהם הם מגיעים, עם סקרנות בלתי נגמרת לגביי מה שהם לא. הבמאי אלירן מלכה עשה את זה בצורה מופתית. לגמרי הרגשתי בליגה של הגדולים".
"אני מזהה בתוך האינסטגרם קול שקורא לחשיפה אמיתית"
זו הייתה אחת השנים המשמעותיות, המעצבות והמטלטלות בחייה של פנקס גם בפן האישי. לפני כחודשיים נישאה לבן זוגה בשנתיים וחצי האחרונות, המוזיקאי גיל לנדאו ("לולה מארש") בקיבוץ שבו נולדה. לפני שנה וחצי, היא איבדה את אמה, נושא שהיא מבקשת שלא לגעת בו עדיין. "אני כן יכולה להגיד שזה נותן פרופורציה לחיים. אני חושבת שגם לפני כן הייתי בן אדם מאוד ממורכז, ידעתי לעשות את הבחירות שלי, אבל אחרי זה את מבינה מה חשוב ומה לא".
על הקושי שבלתכנן חתונה, פנקס שיתפה באופן יום-יומי בחשבון האינסטגרם האסתטי שלה. לצד קשיים, היא גם משתפת טקסטים אישיים, ומספרת שחשוב לה להראות קול אותנטי בתוך הרשת החברתית. "זה הרגיש כמו סוג של פורקן. מקום שאפשר להיעזר בו. כשהרגשתי שאני משתגעת ברחתי לשם ונהייתה קהילה קטנה של כלות שמשתפות, ותומכות ונתמכות".
"הייתי בסכסוך ארוך עם הדבר הזה", היא מוסיפה. "אני מרגישה שאני מדור אחר. אין לי טיק-טוק, בכל פעם שאומרים לי לצלם משהו לשם אני בשוק. את לא תמצאי אותי מפרסמת דברים, אני מוצאת באינטסגרם דרך לשתף. אני רואה בזה יצירה. אני רוצה להציע אופן קצת יותר שפוי או אמיתי למפלצת הזאת. אני מקווה שבמרוצת הזמן זה יוערך. אני מזהה בתוך הרשת החברתית, עם כמה שהכל נהיה יותר פרובוקטיבי ומוחצן, קול שקורא לחשיפה אמיתית. שקורא לדימוי עצמי חיובי. אני מקווה שהטוב ינצח ושיהיו פה יותר דוגמאות לדברים אמיתיים".
אתם למעשה בית של שני אומנים, את שחקנית גיל מוזיקאי. איך זה נראה?
"אני חושבת שאנחנו צוות מנצח. את כל האודישנים שלי אני מצלמת איתו. בימים אלה אני מתחילה חזרות למחזמר חדש, והוא עובד איתי. לא חשבתי שיש סיכוי שאני אשיר לו, אבל הנה, זה קורה. אני גם עוזרת לו כמובן, אני מרגישה כמה שהוא סומך עליי. הוא קורא לי 'המחליטה', הוא יודע שאם צריך לקבל החלטה, אני אעשה את זה הכי מהר ונכון".
מה החלום הבא?
"זו שאלה שאני שואלת את עצמי כל הזמן ואני חושבת שזה מאוד חשוב לבדוק כל כמה זמן. זה קלישאתי, אבל אני באמת מאמינה בזה – להיות בריאה ומאושרת, להביא ילדים ומתוקים ולהיות כל הזמן בעשייה".