לפני כשבוע נתפסו שני קטינים מדימונה, אחד בן 12 ושני בן 10, בחשד שפרצו לבית ספר והשחיתו את המקום, גנבו ציוד וניסו להצית מבנה. בחקירה, סיפרו הקטינים, שהושפעו מסדרת הטלוויזיה "בני אור" שעלתה לאוויר פני גחודש ומשודרת ב-yes. בסדרה, שנכתבה בהשראת סיפורים אמיתיים, משחק גם אוראל אטיאס.
בלי להתכוון, חייו של אטיאס, 21, כמעט משיקים לדמות שאותה הוא משחק, מרקו. מרקו משתייך לחבורת הנערים שמתגוררת בשכונת בני אור בבאר שבע שמתחילים, בדרך שרצופה אלימות וחוויות קשות, להרוויח כסף דרך סחר בסמים.
"גדלתי בשכונת קטמונים בירושלים, ואפשר להגיד שזו קצת שכונת פשע", מספר אוראל בריאיון ל-N12. "כילד ובתחילת ההתבגרות שלי הייתי מאוד פעלתן, הייתי יושב ולומד ומשקיע. אבל בשכונה הרגשתי שזה או להיות עבריין, או להיות מנודה חברתית. ממש ככה, הרגשתי שאם אני ממשיך ללמוד - לא יהיו לי חברים".
הזליגה לעולם הפשע קרתה בקלות. "שיניתי את כל המראה שלי, התחלתי להתחבר לכל מיני אנשים והייתי יושב איתם וקונה להם חטיף ושתייה במכולת. מתחנף אליהם. משם עברתי ללקלל ולהיות מעורב במעשי אלימות מאוד מהר".
"זה הגיע מתוך מקום שהבנתי שאני לבד", הוא מתאר. "אבל בפנים הייתי אחר, כמו מסכה. הייתי הולך מכות עם קבוצות של חבר'ה, והייתי מתבייש בעצמי דקה אחרי שעשיתי את זה. הרגשתי לא שייך לסיטואציות האלה. המשפחה שלי התביישה בי. הייתי חוזר ב-5-6 בבוקר הביתה".
ברקע שלך, במשפחה שלך, היו מקרים כאלה?
"אני בא ממשפחה שאח של סבתא שלי נרצח כי הוא היה חלק מעולם הפשע. דוד שלי עכשיו בכלא, אבל אני לא רוצה להרחיב על זה".
ואתה היית במעצר?
"הייתי חלק מקטטה, אלימות רצינית. היה לי חבר כאילו שאיזה מישהו פשוט שמישהו בא וחטף לו את הטלפון ואת הארנק. קבענו איתו להיפגש במעלה אדומים, ואז היה בלגן. הוא לא רצה להחזיר את האנרק, והזמינו משטרה. במעצר הייתי צריך לסתום את הפה ולא להלשין על חבר. היו כמה מעצרים, למזלי זה לא נגמר במאסר".
מתי הגיע השינוי?
"הייתה ישיבה של החבר'ה ב'כיכר החתולות', ושתינו המון. מכל הסיפור הזה אני זוכר דבר אחד, 4 וחצי פנות בוקר, אני מוצא את עצמי באתר בנייה, מלא דם, זיעה, לא מבין מי אני. הטלפון שלי היה חצי מרוסק, לא היה לי מושג מה קורה.
"הייתה שם מראה ענקית, לא יודע מה היא קשורה, אבל היא הייתה שם. הסתכלתי על עצמי מול המראה, וראיתי את כל החברים שלי לידי. כולנו מסריחים בתוך אתר בנייה. הסתכלתי במראה, ראיתי שם ילד יפה עם עיניים כחולות. שאלתי את עצמי, זה מה שאני רוצה להיות? אלה החיים שאני בוחר לעצמי? באותו רגע הכל השתנה. החלטתי שאני משנה הכל. זרקתי לפח כל סממן והפכתי לבן אדם אחר".
"פגשתי את אוראל מפעם, קיבלתי התקף חרדה באחת הסצינות"
לסיים תיכון עם בגרויות, הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבורו, אבל אטיאס הצליח. "כל בתי הספר שניסיתי להגיע אליהם שמעו שהעיפו אותי 12-13 פעמים. מי ירצה אותי? ברווחה אמרו לי שזה או להיות בפנימיה, או להיות במוסד של כלא אופק. בסוף הגעתי לבית ספר אורט בית הערבה, ומצאתי שם אנשים מדהימים שהאמינו בי. סיימתי עם 27 יחידות בגרות, יצאתי מצטיין".
ואיך הגעת לעולם המשחק?
"בכיתה י"א הייתי מאוד חסר ביטחון, אבל אני מרגיש שהייתי אדם אחר. בניתי את החיים שלי. ואז הגעתי לעבוד בצוות בידור בים ממודעה שראיתי. אחרי העבודה שם, התחלתי להכיר כל מיני אנשים, ובסופו של דבר הגעתי לסוכנות של שרית ולורנס שהאמינו בי. ואז הגיע האודישן ל'בני אור'.
והזדהית עם התפקיד.
"קראתי את הדמות של מרקו ואמרתי לעצמי שלא משנה מה קורה, אני חייב לקבל את זה. באודישן עצמו סיפרתי להם את הרקע שלי, מורן מרציאנו המלהק ושי כנות הבמאי הבינו מהר שאני מאוד מחובר לזה. גם על מרקו מופעל לחץ חברתי, הוא מתחבר לפשע ומתמכר לזה.
"במהלך הצילומים יצא לי לפגוש את אוראל מפעם. קיבלתי שם התקף חרדה באחת הסצינות, סצינה שקרתה לי במציאות – מרקו הסיע חבר שלו אחרי שהוא נדקר לבית החולים. זה משהו שקרה לי במציאות. הרגשתי את הפרצוף שלי נהיה לבן ומתמלא בתחושת נימול. ההפקה מאוד תמכה בי".
חלקים מהסדרה מבוססים על סיפורים אמיתיים. והדמות שלך?
"מרקו באמת קיים במציאות. באחד מימיי הצילום הוא הגיע לבאר ופגשתי אותו. סיפר לי הרבה דברים על עצמו, ואין ספק שזה תרם".
מה החלום הבא?
"להמשיך בקריירת המשחק, לקטוף עוד תפקידים והישגים, ואולי איזו פנייה לעולם העסקים. לצד אלה, להמשיך להוות השראה ולעזור לבני נוער שנמצאים במקום שבו אני הייתי".