הערבים החדשים: הצעירים הערבים יגיעו השבוע אל מסך הטלוויזיה בדמות סטודנטים שמגיעים לתל אביב בסדרה "נאפס" (שתשודר בהוט) ויחשפו אותנו בדרך שונה מכל מה שראינו אל עולמם שרובנו לא פגשנו בו עדיין, וגם בחברה הפלסטינית עוד לא ממש הכירו. ייצוג של נשים חזקות ועצמאיות, בחור מהמגזר שעובד במועדון סאדו מאזו וגייז ערבים, התופעה שנדחקת לרוב לשוליים וקורעת את החברה הפלסטינית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כשהחברה נדמית כשמרנית ודתית יותר, עולות השאלות אם יציאה מהארון היא דבר שדורש אומץ רב יותר: "גם לכם לא היה כ"כ קל. הגענו למצב שאנחנו יודעים שאנחנו אמיצים, אנחנו לא חושבים על זה. ברגע שאני עושה את הדבר שהוא אמיץ בעיני הרבה אנשים הוא כבר יוצא", שיתף איימן דעו, כוכב הסדרה נאפס.
עם זאת, לדעתו של דעו התגובות בחברה הפלסטינית ומערבים אזרחי ישראל יהיו של הכחשה ופחד: "'אין כזה', יכחישו שיש לי את הדמות הזאת של גבר גיי ערבי מצליח. אני אפחיד". ולמרות זאת, המסך שהוא רק ביטוי למציאות, יציג צעירים מורדים שבועטים במוסכמות החברתיות, מקדשים את האינדיבידואליזם, ושוברים את הטאבו-ים בחברה הערבית המסורתית.
עם זאת, האקטיביסטית חברתית רוואן בשאראת טוענת כי לא ניתן לקרוא לה מורדת: "אני חושבת שאני פשוט במחשבה שלי – אני חושבת אחרת. יש לי חופש במחשבה וזה מה שאני חושבת שהוא מאיים".
"יכול להיות שאני מייצגת תופעה שהיא לא מסכימה להרבה מוסכמות, שהיא שואלת שאלות, שלא מקבלת את הדברים כמו שהם", המשיכה בשאראת, שנדמה כי היא מייצגת את מה שאינו מובן מאליו. היא רווקה בת 38, במקור מנצרת וגרה בדירת שותפות ביפו, פרטים אלו עשויים להישמע ליהודים כבנאליים, אך זה עשוי להיתפס כמן מעשה פמיניסטי פורץ דרך.
לעומתה, יאפה, דרוזית בת 28 ממג'דל א-שמס במקור וכיום מחיפה, כן מגדירה עצמה כמורדת: "אפשר להגיד מורדת, מאז ומתמיד הייתי מורדת. אני מאמינה שמותר לי להיות מי שאני ומה שאני ומותר לי לבחור איך אני רוצה להיות ומה אני רוצה להיות".
כמי שמעזה לומר בביקורתיות דברים שרק לוחשים, היא מוסיפה: "מגדלים אותנו בצורה כזאת של להפחיד אותנו מכל דבר, מפחידים אותנו מכל דבר בחברה הערבית. הרבה דברים לא מקובלים בחברה הזאת אז מפחידים אותנו מהם, פשוט".
בעברית מצוחצחת ובתפיסת עולם אוניברסלית תוך שהיא טוענת כי פלסטינית ושאין סתירה בחתונה עם יהודי, טוענת יוצרת ובמאית הסדרה מייסלון חמוד שעואט כי "לאהבה אין לאום ואין עדה ואין צבע – יש אהבה. פלסטיני זה לא מילה גסה, זה לא קללה".
"זה שאני אומרת שאני פלסטינית זה אומר עליי שאני מודעת מאיפה אני באה ואסור לי לשכוח את זה, אסור לי לשכוח את זה", המשיכה שעואט. "וזה שאני אומרת שאני פלסטינית זה לא אמור להוות איזשהו איום על הקיום שלך".