העדויות הקשות נגד המשורר והעיתונאי יצחק לאור צפו שוב בחג, בעקבות פרסום תחקיר נוקב - שמאשים אותו בהתנהגות מינית פסולה ואף באונס, כשחלק מהמקרים תוארו כהתרחשות בעיתון "הארץ", שבו עבד לאור בעבר וכיום עדיין מפרסם בו טורי דעה. לאור מכחיש את המעשים, ומו"ל "הארץ" עמוס שוקן הצהיר כי רוב המקרים לא ידועים לו - ואחרים הם בגדר "מילה נגד מילה". עם זאת, שוקן הודיע היום (שבת) כי לאור יפסיק לפרסם באתר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בתחקיר שפרסמה לילך וולך ב"מקום הכי חם בגיהנום" מופיעות עדויות של 20 נשים, חלקן בשמן המלא, שמספרות על אלימות מינית מילולית ואף פיזית מצד לאור במשך עשורים רבים. חלק מהעדויות נוגעות לתקופתו בעיתון "הארץ" וחלק במוסדות שבהם לימד. עוד אמרו באתר כי הגיעו אליהם 12 עדויות חדשות על הטרדות מצדו של לאור.

כמה נשים כבר פרסמו בעבר את עדותן, כגון המשוררת אשכר אלדן כהן, שטוענת כי לאור אנס אותה - ואף הובילה בעבר מחאה לביטול פרס שהוענק ללאור ממפעל הפיס. תחקיר תוכנית "המקור" ב-2011 חשף את חלק מהמקרים, והוביל למתקפה חזיתית מצד לאור - שאיים לתבוע את הנשים אך לא עשה זאת.

עמוס שוקן מתוך ויקיפדיה יוצר עידו קינן (צילום: עידו קינן, ויקיפדיה)
עמוס שוקן, ארכיון|צילום: עידו קינן, ויקיפדיה

לאחר פרסום התחקיר הנוכחי, טענות רבות הופנו כלפי עמוס שוקן, מו"ל הארץ. טוריו של לאור עדיין מתפרסמים מעת לעת בעיתון כשהם חסומים לתגובות. "לא ידעתי על מה שהיה בין יצחק לאור לבין עובדות ועובדים בדסק של הארץ. אילו הייתי יודע הייתי מוציא אותו מהעיתון", כתב שוקן - שהודיע כי לאור "לא יפרסם יותר" בעיתן. "הוא יצא לפנסיה לפני כמה שנים. כבר אינו עובד הארץ". 

במהלך הדיון הממושך בטוויטר, שוקן טען כי למרות שדלתו הייתה פתוחה בפני העובדות - אף תלונה לא הגיעה אליו: "העובדה היא שעם כל המקרים האלה אף אחת לא התלוננה ולא ידעתי שיש אפשרות שיש תופעה כזאת. אני לא משתיק אף אחת אם אני לא רוצה לפרסם תגובות לא ענייניות למאמרים שלו. בכל מקרה, לאור כבר 22 שנה לא בהארץ. העיתון מודע מאוד לסוגיה של הטרדות מיניות ועושה מה שצריך כדי שהעובדות ירגישו מוגנות לחלוטין".

עוד הוסיף: "לאור כנראה דיבר בגסות ובבוטות לאנשים במערכת, גברים ונשים, אולי כולל אמירות שפורשו כהטרדות מיניות במקרים מסוימים. לאור סיים את עבודתו בדסק ובבניין הארץ ב-1998 ועבר לעבוד בביתו. בשנה הזאת עבר החוק למניעת הטרדות. אבל אם הייתי יודע על האירועים האלה הייתי מפטר אותו".

על אחת ההאשמות נגד לאור באונס אמר שוקן: "אי אפשר לצאת מהנחה שמי שטוענת שנאנסה לפני 30 שנה, אכן נאנסה, כשהצד השני אומר שכבנו בהסכמה הדדית". שוקן אף טען כי לאור מפרסם מעת לעת "כפי שגם חיים רמון עושה" - וזכה לביקורת מצד גולשות שמחו על הקישור לאדם נוסף שהואשם ואף הורשע בביצוע עבירת מין.

תגובת יצחק לאור לתחקיר

"ב-11 השנים האחרונות, מאז פורסמו אותן ההאשמות נגדי, הודרתי והורחקתי מחיי הציבוריים, אני בקושי יוצא מהבית, יצאתי לפנסיה, וכל זאת ללא שהוגשה תלונה אחת נגדי למשטרה. מהו הגבול שאדם יכול להיענש על מעשים בני עשורים, שאין לו אפילו את האפשרות לתת דין וחשבון עליהם?".

"גם בתחקיר זה, לא ניתנה לי שום אפשרות להתמודד עם ההאשמות, למעט סיכום קצר שהועבר לתגובתי שברובו ממשיך למחזר סיפורים ישנים שסופרו ב'המקור' ב-2010 ומוחזרו בזמן המהומה על פרס לנדאו לשירה ב-2014. חלקם הופרכו, חלקם מתבססים על שמועות, וחלקם חסרי פרטים או בסיס עובדתי עמם אוכל להתמודד. הושמטה ממנו גם העובדה שמפעל הפיס התנצל בפניי על שלילת 'פרס לנדאו' ואף שילם לי פיצויים על עוגמת הנפש. כיצד אדם יכול לעמוד מול האשמות בנות עשרות שנים, לגבי מעשים מתוארים, שחלקם לא היו ולא נבראו, וחלקם היו חוקיים לחלוטין בזמן המתואר, ולא היו נעשים כיום נוכח השתנות הנורמות החברתיות?".

"אשר לסיפורים שטרם פורסמו בעבר: 'העברת מקום בדסק הארץ' לא הייתה ולא נבראה כי בין 1991 ל-1998 עבדתי במשרד משלי – המשרד של משה גל עורך החדשות, ואפשר לאמת זאת עם הארץ. לגבי 'דמויות בדויות בסקייפ': יש לי חשבון סקייפ אחד, ואיני יודע איך בונים עוד אחד. נתבקשתי גם להגיב לגבי אירוע שלא צוין בפנייה אליי מהו, בשנת 2017 – השנה שבה התמודדתי עם מחלת הסרטן".

"ב-11 השנים האחרונות איני מצליח לישון בלילה, ומטופל באופן קבוע בכדורים. חיי אינם חיים, וחיי אשתי ובני אינם חיים. בחודש הבא אהיה בן 73. אני מקווה שהסיבוב הבא של פרסום טענות אלה ייעשה לאחר מותי, כי כעת, כבר בפעם השלישית, אין לי את היכולת להתמודד עם הדמוניזציה שמבצעים לי. אני מסוגר בביתי כבר 11 שנה ומתפלל שייפסק הסיוט הזה. נגמרו המרחבים מהם אפשר להדיר אותי, נגמרו העונשים שניתן לגזור עליי, ונגמר לי הדם אותו ניתן להקיז. אני רק מבקש שתניחו לי ולמשפחה שלי".