פרידה מאגדה: יהודה בארקן, האיש שבמשך עשרות שנים הצחיק וריגש מיליוני ישראלים בעשרות סרטים, סדרות ומופעים שבהם לקח חלק, מובא בשעה זו למנוחות בבית העלמין ברחובות. בחודש שעבר נדבק בארקן בקורונה, אושפז בבית החולים ומצבו הלך והידרדר. במהלך השבת הלך לעולמו בגיל 75, וההודעה נמסרה לכלל הציבור בצאת השבת, לבקשת המשפחה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אבא שלי יודע להיות כאן ועכשיו, הוא יודע איך להפוך סיטואציה לפחות קשה", אמרה בתו של בארקן, דנה, "הצחוק וההומור שלו ידעו להמיס אותי. אבא, היית אומר 'תראי איזה יופי, אני לא סובל, ואני חיובי, העיקר שאני חיובי מה זה משנה שזה לקורונה. אני יהודה בארקן הולך לעמוד בפני בורא עולם - ואם זה חשוב אני מתייצב'".
"אבא, אתה בטוח שזו לא מתיחה ותכף תצא ותגיד 'אכלתם אותה'"?
"אבא, אני לא יכול להתחיל ולדבר עליך בלשון עבר, זה בכלל לא נתפס", ספד לו בנו רועי, "איך יכול להיות שלא נדבר כל יום בטלפון ונצחק מהבדיחות הפרטיות שלנו? זה מדהים אותי בכמה אנשים נגעת וריגשת. הצלחת לקרב לבבות מכל הצדדים, החילוני והדתי. אבא, אתה בטוח שזאת לא מתיחה ותצא החוצה ותגיד 'אכלתם אותה'"?
"כשהוא היה בהכרה בבית החולים מאוד ריגשה אותו האהבה, אנשים מהתעשייה וחברים דיברו איתו - הוא הרגיש את זה וזה ריגש אותו", סיפר מוקדם יותר הבן רועי ל-N12. "לא הייתה ממש פרידה, היו שיחות כמו תמיד שצחקנו. היה לו קצת יותר קשה לדבר. אני שמח שהוא הרגיש את האהבה של העם". עוד הוסיף: "תמיד כשהייתי צריך אותו הוא היה שם, אני עדיין מחכה שהוא ייצא מאיזה שיח".
טוביה צפיר, חברו הקרוב של בארקן, ספד לו: "אנחנו חברים טובים, חלק מהחבורה המגובשת, ישראל, אני, יגאל בשן, יגאל שילון, מני פאר. היינו נפגשים ערב ערב ,כל אחד חזר מההופעות בשנות ה-70. הוא שר עם בני (צמד רעים). אני עם ההופעות שלי, מני פאר עם ההנחיה, צוחקים יושבים. לצערנו אנחנו מתחילים להיפרד מחלק מהחבורה. עם יהודה זה קשה, קשה במיוחד. הערצנו אותו. נשאנו את עינינו אליו, הוא היה כוכב גדול, שנות השבעים, הוא היה בראד פיט הישראלי. היה מודל לחיקוי. הכי אזכור ממנו את שמחת החיים, השובבות. ההומור, היה מקסים בריאיון אצמל. הרצון להצחיק זה לא מובן מאליו".