שלשום (רביעי) פרסמנו ש-109 משפחות שכולות התאגדו ושלחו מכתב לשר התרבות חילי טרופר בדרישה לבטל את מועמדות הסרט הדוקומנטרי על סיפורה של עו"ד לאה צמל לקבלת פרס אופיר היוקרתי. הפרשה ממשיכה לייצר הדים, כשבעקבות חשיפת N12 נפתח קמפיין רשת נגד המהלך - שאותו מובילה תנועת "אם תרצו". מנגד, אב שכול יצא נגד המחאה ואף קרא לצפות בסרט "פעם אחר פעם אחר פעם", לדבריו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מחאת הרשת של תנועת "אם תרצו" כוללת רבים שהצטלמו עם שלט הקורא לשר טרופר לבטל את מועמדות הסרט בטקס היוקרתי. על השלט נכתב: "גם אני עם המשפחות השכולות נגד מימון ציבורי לסרט על עו"ד לאה צמל. שר התרבות, בטל את מועמדות הסרט לפרס אופיר". זאת לאחר שממשרד התרבות כבר נמסר: "למשרד אין כל סמכות להשפיע על התכנים או להתערב בבחירתם".
רמי אלחנן, אב שכול מירושלים שאיבד את בתו סמדר בשנת 1997 בפיגוע ההתאבדות ברחוב בן יהודה בירושלים יצא נגד קמפיין הרשת של "אם תרצו" בטענה שהם מנצלים את כאב המשפחות. "שמעתי בעצב רב על מחאת קבוצת המשפחות השכולות "בוחרים בחיים" שתנועת "אם תרצו" עושה בכאבן שימוש ציני, זדוני ומפלג", כתב אלחנן.
אלחנן, שחבר בפורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני למען פיוס ושלום, הבהיר: "עם כאב לא מתווכחים. לעולם לא אתבטא נגד משפחות שכולות אחרות, שהצער והכעס העבירו אותן על דעתן. אבל לשכול פנים רבות, ואני מבקש להשמיע גם את הקול האחר. כי גם אני שכול. והשכול לדעתי, איננו יכול להוות תירוץ לסתימת פיות".
הוא הביע תמיכה במועצת הפיס לאמנות ותרבות על כך שהציבה את הסרט על עו"ד צמל כאחד המועמדים לפרס אופיר וקבע כי המועצה "מיישרת מבט עם המציאות על כל המורכבות שבה, גם כשהיא כואבת וגם כשהיא "מכוערת". וחברה בריאה, היא חברה שנותנת במה לקולות מגוונים, לעיתים סותרים, חברה שבה צדק חלוקתי וחופש ביטוי, הם שני צדדים של אותה מטבע, ולא חלילה אינטרסים מתחרים".
על הסרט עצמו אמר אלחנן: "ראיתי את הסרט "לאה צמל, עורכת דין" שביימו רחל לאה ג'ונס ופיליפ בלאיש, פעמיים. זהו סרט מורכב, חכם, מאתגר, קשה לצפייה, ואנושי, בעיקר אנושי. הוא תובע מהצופה להיות אנושי גם. לאה צמל היא בעיני לוחמת אמיצה ואצילה, ואני חושב שחובה על כל אדם שזכויות אדם קרובות לליבו, לצפות בו. פעם אחר פעם אחר פעם".