ב-8:00, שעון לוס אנג'לס, יושבים רון לשם ושותפו עמית כהן בשיחת סקייפ עם ברלין, נותנים הערות לכותב הגרמני על התסריט שכתב לסדרה שפיתחו. הלו"ז להמשך היום: צפייה בתוצרים יום צילומים במרוקו לסדרה על מלחמת האזרחים בסוריה; מעבר על תסריטים לעונה 2 של אופוריה ב-HBO; צפייה ומתן הערות על פרק בסדרה על מלחמת יום הכיפורים; סיעור מוחין על סדרה שוודית-אמריקנית שהם מפיקים תוך כדי הליכה לפגישה ב-HBO; פגישה עם המפיק של "האפיפיור הצעיר" לקראת עבודה על סדרה חדשה; ופגישה בנטפליקס. יום טיפוסי עבור מי שעובדים כרגע על עשר סדרות במקביל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אבל רק לפני כמה שנים קשה היה לתאר שכך ייראו היום חייו של לשם. הוא אמנם נחשב בישראל לבעל מגע זהב אחרי ההצלחות של "אם יש גן עדן" ו"בופור" שהתבסס עליו, ואחר כך הסדרה "תא גורדין"שנמכרה לעשרות מדינות – אבל אז הגיעה "אופוריה" בגרסתה הישראלית. אחרי עונה אחת היא בוטלה, והפכה לכישלון הראשון שלו.
"הרגשתי כישלון, דלתות נטרקו", הוא נזכר. "במשך שנה ניסיתי להציע רעיונות אחרים, והיו רגעים שמנהלי דרמה אפילו לא חזרו לטלפונים. חשבתי שלא אצליח להתפרנס מכתיבה". בגיל 36 חש שעבר זמנו, וכשבן זוגו הקרדיולוג אורן קיבל הצעה להתמחות בבוסטון – השניים מיהרו לעבור.
אך לשם לא הצליח להתנתק מהכישלון ההוא. למזלו, בלוס אנג'לס עוד זכרו לו את הצלחת "תא גורדין", והוא פצח בקריירת פיתוח תוכן, בלי להפסיק לקוות – אך גם מעבר לים לא התלהבו מהקונספט. "כל פגישה הייתה נגמרת ב-'אוקיי, בוא תעשה סדרת ריגול. אתם הישראלים מבינים בריגול ובטרור'", הוא צוחק.
שש שנים ספג סירוב אחר סירוב. "כנראה שאם הייתה לאופוריה עונה שנייה בישראל, הייתי ממשיך הלאה", הוא מודה. אבל מי שהמשיכו הלאה היו בכירי HBO, שבמהלך השנים התחלפו כולם. נשיא הרשת החדש נזכר בפרזנטציה של הבחור הנחוש מישראל, ונתן אור ירוק להפקה. ההמשך, כמאמר הקלישאה, כבר היסטוריה: ההצלחה הייתה מסחררת ומהירה, והסדרה הפכה לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של הרשת.
כעת עובד לשם על הסדרה הכי יקרה שהופקה אי פעם במדינת ישראל: "שעת נעילה", שתשודר בתאגיד השידור כאן ותגולל את סיפורי הקרבות של מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן ובמוצב החרמון. "בתור בוגרי 8200 ידענו בערך מגיל 18 שאנחנו רוצים לספר את הסיפור הזה", הוא מסביר. "זה הפצע הפתוח של היחידה: מצד אחד החיילים שלה יודעים שעומדת לפרוץ מלחמה, ומצד שני היו במוצב חיילים ג'ובניקים שלא יודעים להילחם. אמרו להם שהם בבונקר הבטוח ביותר במדינה, ופתאום הם מוצאים את עצמם מול מאות סורים ונופלים בשבי".
ולמרות כל ההצלחות על המסך, הפרויקט שהכי מרגש את לשם הוא דווקא זה שאפשר להרגיש בידיים: "יפים כמו שהיינו", הרומן החדש שלו על צעיר מתבגר בגוש קטיף. "אין יותר מרגש מזה, זה מה שגורם גאווה לאמא", הוא מחייך. "צריך גם לזכור שבסופו של דבר סדרה זה 300 איש, שאני רק אחד מהם; הספר זה אני".