האיחוד של הליכוד וישראל ביתנו, עליו הוכרז בדרמטיות ביום חמישי האחרון, טרף את הקלפים לא רק עבור המצביעים אלא גם עבור הסוקרים. מערכת בחירות היא שעתם הגדולה של מכוני הסקרים, והאיחוד תפס אותם לא מוכנים ונדרשה הערכות מחדש.
כך, למשל, אתמול פורסמו שני סקרים שונים בתכלית אחד מהשני. בערוץ 10 פורסם סקר של קמיל פוקס. על פיו הרשימה המאוחדת זוכה ל-35 מנדטים בלבד, רחוק מאד מ-45 המנדטים עליהם חלמו נתניהו ולירמן כשהחליטו על המהלך. בחדשות 2 פורסם סקר של "מאגר מוחות", על פיו הרשימה המאוחדת מקבלת מספר מרשים של 42 מנדטים. בשני הסקרים, מתחזקת שלי יחימוביץ' עם 23 מנדטים יציבים. איך ניתן להסביר את הפערים הגדולים? ומה זה אומר על הסקרים?
"אנו נמצאים בנקודה בה יש אחוז מתלבטים גבוה"
"פער גדול בין סוקרים נוצר בנקודות של זעזוע כמו זה שהיה בשבוע שעבר", אומר מנחם לזר, מנכ"ל חברת הסקרים פאנלס פוליטיקס, "בנקודות כאלה יש אחוז גדול מתלבטים גבוה והרבה אנשים פשוט לא יודעים מה הם יצביעו, ואחוז אי הוודאות גדול".
בפאנלס פוליטיקס ערכו שני סקרים מאז האיחוד על פיהם הרשימה המאוחדת זוכה ל-33-34 מנדטים. "כל הסוקרים עושים את הסקרים באותה שיטה", אומר לזר, "דגימה אנחנו יודעים לעשות, לשאול את השאלות אנחנו יודעים, הבעיה היא ששאלת מנדטים היא לא כמו שאלה רגילה. זה לא האם אתה בעד או נגד המהלך? בסקר מנדטים יש אלמנט נוסף שהוא אחוז המתנדנדים. אותם אנשים שלא נותנים לך תשובה ברורה. שאומרים: אני לא יודע, לא רוצה לענות. הם יכולים להגיע ל-30 מהנשאלים".
ד"ר מינה צמח היא אחד השמות הבולטים בכל מערכת בחירות. את הסקר של מכון "דחף" בראשו היא עומדת, היא עדיין לא סיימה, ולכן תוצאותיו עדיין לא מפורסמות. "אני חושבת שזה לא נכון לעשות סקר שנסגר בשבע, שבע וחצי בערב, כמו שהמהדורות דורשות", היא אומרת, "בכלל, לדעתי כל השיטה של סקרי אינטרנט היא לא נכונה. כל אחד מהם עשה את זה בשיטה אחרת וזה מסביר את הפערים, אבל זה ברור שלפחות אחד מהם טועה. אני לא חושבת שהיה צריך לעשות סקר אתמול. בשביל לתת תוצאה למהדורה, צריך לסיים אותו בשבע, שבע וחצי, יש אנשים שעדיין לא חזרו מהעבודה, וזה בעיה".
קמיל פוקס: "30 אחוזים שאמרו שיצביעו ליכוד או ליברמן, נטשו עם האיחוד"
קמיל פוקס, שעשה את הסקר לערוץ 10 וניבא 35 מנדטים לביבי וליברמן, גונן על תוצאותיו הבוקר בגלי צה"ל: "הסקר שלנו נעשה באינטרנט והוא מיוחד משום שחזרנו לאותם האנשים שנשאלו בסקר שלפני האיחוד. אז קיבלנו 43 מנדטים יחד לשתי הרשימות, הליכוד ולישראל ביתנו. ואתמול שאלנו אותם, מה השתנה. וראינו שהאיחוד מוריד כמה מנדטים. מבין אלה שאמרו שיצביעו ליכוד לפני האיחוד, 70 אחוזים יצביעו עבור המאוחדת ו-30 אחוזים נוטשים. בערך 18 אחוזים נוטשים לכיוון 'יש עתיד' של לפיד ועוד 11 אחוזים נוטשים לקדימה. יש גם זליגה לימינה לכיוון האיחוד הלאומי. מבין המצביעים של ישראל ביתנו, הזליגה ימינה היא יותר גדולה".
"אני לא רוצה להתווכח עם הנתונים של פוקס", אומר ד"ר אמיר הורקין, שערך את הסקר עבור חדשות ערוץ 2, על פיו לרשימה המאוחדת צפויים 42 מנדטים, "לנו לא היה את הפריבילגיה ללכת לאותם אנשים מלפני שבועיים. אבל מה שכן, אנחנו יכולים להגיד שלסקר הזה שווה להתייחס ברמה של מאקרו. והמגמה בתקופה האחרונה היא שהסך המצרפי של הליכוד וישראל ביתנו נשאר".
"השאלה מה אתה עושה עם הקולות הצפים", אומר לזר, "ופה מתחיל ההבדל בין הסוקרים. לכל אחד יש את השיטות שלו וזה מה שעושה את ההבדל. יש שיטה שאומרת בוא תנסה לחלוב אותם, לשאול שאלות המשך ולברר דרכם לאן הוא הכי קרוב. ואז מה אתה עושה אותם? נותן להם את אותו משקל כמו אנשים שאמרו בוודאות שיציביעו עבור מפלגה מסוימת? ועדיין אתה נותר עם כמות אנשים שלא נותנים לך שופ אינדיקציה. מה אתה עושה איתם? היום, שלא כמו לפני 30 שנה, אי אפשר להסתמך על שאלה כמו: מה הצבעת בבחירות הקודמות? זה לא עידן של נאמנות".
"את הקולות הצפים מפצחים עם שאלות המשך"
"לגבי הקולות הצפים", אומרת צמח, "אני שואלת אותם שאלות המשך כדי לקבל אינדיקציה לאן בכל זאת הם נוטים. כשמצליחים לפצח אותם, אפשר לשלב את ההצבעה שלהם בסקר. מבחינתי הם מקבלים את אותו משקל כמו אלו שהצהירו על הצבעה וודאית למפלגה מסוימת".
"לכל הסוקרים יש נקודות בעבר בהם הם פגעו יותר או פחות", אומר לזר, "אין מאה אחוד לאף אחד ברקורד. שאלת מנדטים היא אף פעם לא שחור ולבן. כל סוקר מנסה לגבות את התוצאה בכל מיני שאלות נוספות, עד כמה אתה שלם עם ההצבעה? ואז מנסה לראות האם יש לתוצאה תימוכין גם בשאלות אחרות. למשל, אם אנשים שהיו מצביעים ליכוד מתנגדים למהלך, אז את התשובה על ההצבעה שלהם לרשימה המאוחדת אקח בערבון מוגבל. כי כנראה שחלק מאלה שאמרו שיצביעו, בסוף לא יצביעו".
