הניצחון של נפתלי בנט בבחירות המקדימות של מפלגתו הושג בעיקר בזכות הרוח החדשה שעל בואה הוא בישר. לצדו עבדו לכל אורך מערכת הבחירות צעירים חדורי מוטיבציה שרצו לשנות את פניה של הציונות הדתית שנשלטה במשך שנים על ידי אותם מקבלי ההחלטות שהפכו את המפלגה לפחות רלוונטית לדור הבא.
האנרגיה של בנט, חזותו הצעירה ומסבירת הפנים וניסיונו המקצועי כיזם הייטק מצליח שיכול להרשות לעצמו לפנות כעת לזירה הפוליטית משום שאינו חייב לעשות לביתו הם מוקדי המשיכה שלו של מי ששימש בעבר גם כמזכ"ל מועצת יש"ע – גם אם הוא עצמו גר ברעננה. לכל אלה ניתן גם להוסיף את הפעילות האפקטיבית למדי של המפלגה ושל בנט עצמו ברשתות החברתיות שהפכו לפלטפורמה הפוליטית המועדפת עליו. בינתיים אגב, התוצאות מדברות בעד עצמן.
עוד מוקדם לקבוע בדיוק כמה מנדטים יקבל בנט בערב הבחירות אך צריך לזכור שמדובר באדם שהזירה הפוליטית אינה זרה לו – והוא כאן כדי להישאר.
הנשים של לפיד
לפני כשבוע פרסמה מפלגת "יש עתיד" סרטון תדמית קצר תחת הכותרת "מחפשת גבר?" מטרתו של הקליפ הייתה להבליט את העובדה שבעוד ברשימה המקורית של הליכוד-ביתנו לא הייתה אף אישה בעשרת המקומות הראשונים (לפני חילופי המקום בין ריבלין ללנדבר), הרי שהמפלגה שמונהגת על ידי יאיר לפיד מציגה 8 נשים בעשרים המקומות הראשונים. למען הסר ספק, לגופו של עניין מדובר כמובן במגמה מבורכת וראויה מאין כמוה, אך לא מן הנמנע הוא שבעיני לא מעט נשים הוא יעורר דווקא יותר אנטגוניזם מאשר רצון לתמוך ולשלשל את צמד האותיות "פה" לקלפי.
התשדיר של לפיד מנסה להציג דיכוטומיה, הליכוד-ביתנו מול יש עתיד, שם אין נשים בעשירייה הראשונה, אצלנו יש ארבע אך הניסיון לשכנע נשים להצביע עבור "יש עתיד" אך ורק בגלל כמות הנשים שמשובצות ברשימה ולא בזכות האג'נדה שלהן או פועלן המקצועי המרשים בתפקידי העבר שמילאו (דברים שכלל אינם מוזכרים בתשדיר), עלול להתפרש כזלזול באינטליגנציה של הבוחר. ואם יש דבר אחד שהבוחר לא אוהב – הוא שמזלזלים בו.