תוצאות הבחירות אתמול הפגישו בין פוליטיקאים מהדור החדש לבין עיתונאים מהדור הישן. קשה לנו להסתגל לתוצאות, ובעיקר לשינוי השפה. אנחנו ממשיכים לספור את הגושים כאילו שמושגי הימין והשמאל בכלל משנים עדיין למישהו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הציבור בישראל הודיע אתמול שממש לא חשוב לו להבדיל בין ימין מדיני לשמאל מדיני. כיום, הוא כבר מגדיר את עצמו במונחים אחרים. לא בשאלות כמו "האם אני בעד ההתנחלויות או נגדן" או "האם אני בעד משא ומתן עם אבו מאזן או לא", אלא במונחים כלכליים, מונחים חברתיים, אולי אפילו מונחים של צדק חברתי.
זו הסיבה שיאיר לפיד ונפתלי בנט השיגו 30 מנדטים, בעוד שהייצוג של מפלגתו של בנט היה בכנסת הקודמת שלושה מנדטים בלבד. ואילו ציפי לבני והליכוד-ביתנו שהתמקדו בנושאים האלה התרסקו. כמוהם גם קדימה שכמעט נעלמה כשהפכה אתמול מהמפלגה הגדולה בכנסת למפלגה הקטנה במשכן.
זו אולי המסקנה המרכזית מהבחירות, וממנה גם נגזר הרכב הקואליציה הבאה. הוא יצטרך להיות הרכב כזה, שהציר המרכזי בו הוא ציר של שוויון בנטל, של שינוי שיטת הממשל. על המשא ומתן עם אבו מאזן הם יוכלו להסכים. זה יהיה הסיפור המרכזי.