טוב. זה לא היה בדיוק כך, אלא דומה, אבל דבר אחד בוודאי אפשר ללמוד מהסיפור הזה: ככה אנחנו, היהודים, אוהבים את נציגי המיעוט הלא יהודי בישראל: ציוניים, פרו ישראלים, בוגרי "כדורי", נעימי סבר והליכות, יהודים. הרי חוץ מלהתבדח ביידיש, יודע איוב קרא הדרוזי לעשות הכל כדי לעמוד בקריטריונים שהציבה החברה היהודית לח"כים לא יהודים.
את חנין זועבי למשל, יש לי הרושם שפחות אוהבים. טוב. היא אינה דרוזית אלא ערבייה מוסלמית וגם לא כל כך אוהבת את ישראל וממש לא למדה בכדורי. אז למה אני משווה בין קרא הנחמד והשותף לבין זועבי השוטמת והעויינת? כי זו האמת, חברים. בפעם הראשונה שקרא יגיד מילה שלא תערב לאוזני מישהו בצד היהודי, הוא כבר ישמע "בלי נאמנות אין אזרחות". האמינו לי.
היחס הילדותי של הרוב היהודי
מעורבותה של זועבי בפרשת המרמרה לא הבשילה מעולם לכדי כתב אישום והיא אף לא הואשמה בשום האשמה אחרת. אלא מה? היא ערבייה מוסלמית שאוחזת בדעות אנטי ישראליות, מעצבנת את רוב העם ומעוררת בו רגשות לאומיים קשים.
והיא תהיה חברת כנסת. כי אי אפשר אחרת. כי אנחנו בדמוקרטיה וככה זה עובד. כי מי שחושב שלערביי ישראל לא מגיע ייצוג בכנסת הוא מטורף ומרושע. תבדקו היטב ותגלו שהוא חושב כך גם לגבי ערסים ונשים ורוסים ואתיופים וחרדים (במקרה שהוא בעצמו לא חרדי). כי מי שחושב כך לא פוסל את מועמדותה של זועבי אלא לא באמת מפנים את מציאותה של הקהילה הלא יהודית בישראל. הוא אינו מבקש לפסול את זועבי בגלל המרמרה אלא בגלל השם והמבטא. הוא חושב את אותו הדבר גם כלפי טיבי וצרצור וברכה.
מעניין יהיה לקרוא את החלטת בג"צ לכשתינתן. אולי היא סוף סוף תטפל בעניין עצמו לשמו התכנסנו ולא רק נקודתית בעניין זועבי. העניין עצמו הוא היחס הילדותי, חסר הרצינות, המדחיק והמתחמק של הרוב היהודי בישראל לעצם נוכחותו של המיעוט הלא היהודי. זועבי היא רק תירוץ או סימפטום. (ומי ייתן שכבר יתפסו אותה על משהו אמיתי וניפטר ממנה לתמיד, כי עם כל הטיעונים הצודקים וההטפה לדמוקרטיה, איש לא יכריח אותי גם לסבול אותה).