מפלגה: העצמאות
גיל: 70
מצב משפחתי: נשוי בשנית + 3
מגורים: תל אביב
בשנת 1991 מונה ברק לרמטכ"ל ה-14. לאחר פרישתו מצה"ל, הוא פנה לעסקים פרטיים, וב-1995 מינה אותו ראש הממשלה יצחק רבין לשר הפנים הממשלה. לאחר רצח רבין, הוא מונה לשר החוץ בממשלת שמעון פרס. ב-1996 נבחר ברק לכנסת מטעם מפלגת העבודה, וב-1997 נבחר בפריימריז ליו"ר המפלגה.
ב-1999 התמודד ברק בבחירות לראשות הממשלה בראש תנועת "ישראל אחת", שהורכבה ממפלגת העבודה, מפלגת גשר ומפלגת מימד. הוא גבר על בנימין נתניהו ברוב של 56%. ניצחונו בבחירות היה כרוך ב"פרשת העמותות", כשמהלך הבחירות הקימו תומכיו עמותות, חלקן פיקטיביות, אשר מימנו את הקמפיין. מבקר המדינה קנס את מפלגת העבודה וברק נחקר באזהרה, אולם הוחלט שלא להעמידו לדין.
בשנת 2000 התפטר מתפקיד ראש הממשלה בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה וכשלון השיחות בקמפ דיוויד עם ערפאת בתיווך ארה"ב. הוא פנה לעולם העסקי, והחל להרצות בתשלום ברחבי ארה"ב. ב-2004 הודיע על שובו לחיים הפוליטיים ועל כוונתו להתמודד שוב על ראשות "העבודה". לאחר שנוכח כי אין לו סיכוי רב להיבחר, פרש מהמרוץ לראשות המפלגה. ב-2007 נבחר ליו"ר מפלגת העבודה ולאחר מכן הוזמן על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט להחליף את עמיר פרץ ולכהן כשר הביטחון.
ב-2009 נחלה מפלגת העבודה תבוסה בקלפי וירדה מ-19 ל-13 מנדטים. הוא הגיע להסכם על ראש הממשלה בנימין נתניהו על הצטרפות מפלגת העבודה לממשלתו, והתמנה לשר הביטחון. ב-2011 ברק, יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים, התפלגו ממפלגת העבודה והקימה סיעה חדשה בשם "העצמאות".