מי הפוליטיקאי שעשה לכם את השנה?

1. בנימין נתניהו

צל"ש:
גם גדולי יריביו יודו: בקדנציה השנייה שלו בלשכת ראש הממשלה נתניהו מנהל ביד רמה את מפלגתו, את הממשלה ואת המדינה. בשנה האחרונה הוא שלט שליטה מוחלטת בסדר היום הפוליטי והצליח פעם אחר פעם להפתיע הן את אויביו הפוליטיים והן את חברי ממשלתו. כך קרה כשהחליט לפזר את הכנסת, כך כשהדהים את כולם והקים את ממשלת האחדות הלאומית עם שאול מופז, וכך כשרקם בסתר את האיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו. 

טר"ש:
שתי ועדות חשובות הקים נתניהו. ועדת טרכטנברג, בעקבות המחאה החברתית ו-ועדת פלסנר, לשיפור השוויון בנטל. רבות ממסקנות ועדת טרכטנברג כלל לא יושמו, ואילו ועדת פלסנר פורקה בבושת פנים. במישור הבינלאומי, נתניהו הסתכסך עם ברק אובמה ואת מחיר קלקול היחסים, כולנו עוד עלולים לשלם בעתיד.

2. יובל שטייניץ

צל"ש: שטייניץ נכנס למשרד האוצר באחת התקופות הקשות שידעה הכלכלה העולמית. הנתונים שהוא מציג בסוף הקדנציה מלמדים שהוא התמודד בהצלחה עם אתגר המורכב. אחוז האבטלה בישראל ב-2009 היה 9.5%. בדיוק כמו שיעור האבטלה בגוש היורו. בסוף 2012 מתגאה שטייניץ בשיעור אבטלה של 6.9%, כשבתקופה המקבילה עלה שיעור האבטלה באירופה ל-11.3%. 
 
טר"ש: אם מסתכלים על המדדים הכלכליים העולמיים, מגלים שגם בסוף 2012 מדינת ישראל ממשיכה לבלוט במדד אי השוויון. הפערים בין עשירים לעניים הולכים ומתרחבים ואיתם גם התסכול ותחושת הייאוש. שטייניץ לא יכול להתנער מאחריותו לתחושות הקשות הללו. מלבד מסקנות ועדת ששינסקי, לא נרשמו רפורמות אמיצות. לכל האזרחים הקטנים יש כעת סיבות טובות לחשוש שהגזרות הקשות באמת עוד לפנינו – אחרי הבחירות. מדברים על קיצוץ הכרחי של כ-15 מיליארד שקלים בתקציב המדינה הבא.

3. אלי ישי

צל"ש: בסופה של קדנציה קשה, שבמהלכה מצא עצמו פעם אחר פעם במוקד של ביקורת ציבורית, הוא נאלץ להגן על מעמדו גם בתוך ביתו פנימה, מול אריה דרעי. זה לא עניין פשוט, להתמודד מול אריה דרעי בתוך ש"ס. ישי עמד בזה בכבוד. עד כמה התואר "יו"ר ש"ס" אמיתי? ימים יגידו.
 
טר"ש: שנתיים אחרי אסון השריפה בכרמל, שבו קיפחו את חייהם 44 ישראלים, אלי ישי עדיין נתפס בציבורר, וגם בדו"ח חמור במיוחד של מבקר המדינה, כאחד האחראים לאירוע הקשה.  ואם זה לא מספיק, הוא שיחרר לא מעט התבטאויות בעייתיות, עם ניחוח של גזענות ושנאת זרים.

4. גדעון סער

צל"ש: זה לא מקרי שסער מיהר להכריז עוד לפני הבחירות שהוא שואף גם אחריהן להישאר בתפקיד שר החינוך. למרות שהצליח להגיע פעמיים למקום הראשון בפריימריס של הליכוד, ולמרות שמשרד החינוך לא נחשב בדרך כלל ל"משרד בכיר". בקדנציה האחרונה הוא הצליח לייצב את המערכת, למד לדבר עם ארגוני המורים ופתח את שנת הלימודים האחרונה כמעט ללא תקלות. הוא גם התמודד בהצלחה ובלוח זמנים לא פשוט עם אתגר מורכב: הרפורמה של חינוך חינם לגילאי 3-4.

טר"ש: האמביציה להצליח במשרד החינוך לא צריכה להשכיח מאיתנו את הערכים שאותם היינו רוצים שמערכת החינוך תנחיל לתלמידים. הגינות, יושר, נשיאה באחריות. כשהכותרות זעקו "ישראל מקום שביעי בעולם במתמטיקה", שר החינוך גדעון סער מיהר להצהיר הצהרות גאות כמו "ביצענו מהפך". אבל אז התבררו העובדות: קרוב לרבע מהתלמידים הישראלים בכלל לא נדגמו בבחינה העולמית. חוץ מזה, אם מתוך אידיאולוגיה טהורה, ואם מתוך שיקולים פוליטיים ציניים, בתקופתו של סער הורגשה לא פעם הקצנה לאומנית במערכת החינוך.

5. משה כחלון

צל"ש: ספק אם יש עוד שר בממשלה היוצאת ששדרג את מעמדו בשנה האחרונה כמו השר משה כחלון. לא במקרה הוא זכה לקריאת הקרב הזכורה של ראש הממשלה לשרי הליכוד "תהיו כחלונים!". כשנכנס למשרד התקשורת מעטים האמינו שיצליח במקום שבו כשלו אחרים, אבל הוא עמד באתגר בכבוד, פתח את שוק הסלולר לתחרות, שהורידה בצורה משמעותית את המחירים. במערכת הפוליטית כבר התחילו לדבר על כחלון כמועמד לרשת את תיק שר האוצר. וראו זה פלא –  דווקא אז הוא החליט לפרוש. מה הקשר בין הדברים? אנחנו עדיין מחכים שכחלון יסביר לנו.
 
טר"ש: אנחנו עדיין לא מבינים איך זה שאחרי קדנציה כל כך מוצלחת, דווקא משה כחלון מחוץ למערכת הפוליטית? אולי כי לא קיבל מעמד כפי שציפה לו, ואולי כי הילת הסלולר הסתירה מאחוריה תהיות על תפקודו הכולל. אנחנו, למשל, לא באמת יודעים מה דעתו האמיתית על המשבר העמוק בשוק התקשורת, בעיקר התקשורת האלקטרונית, שהתחולל בתקופתו כשר האחראי. ערוץ 10 הגיע לפי תהום, זכייני ערוץ 2 נלחמים על עתידם, ומי שהיה שר התקשורת בארבע השנים האחרונות, לא דיבר בקול רם ולא דפק על השולחן. הוא זכה גם לביקורות על תפקודו במשרד הרווחה – למרות שהרבה לייחס לעצמו ערכים "חברתיים". 

6. שלי יחימוביץ'

צל"ש: כששלי יחימוביץ' זכתה בראשות מפלגת העבודה, מעטים אם בכלל האמינו שהיא תצליח לשקם אותה במהירות כזו, להביא אותה אל סף 20 המנדטים בסקרים ולמשוך אליה כוחות רעננים ואטרקטיביים. יחימוביץ' הוכיחה שהיא קורצה מהחומר הנכון, היא למדה מהר, גילתה יכולות מנהיגות מרשימות והתמצאות פוליטית, והשתיקה את כל משמיציה מבית.
 
טר"ש: הבעיה היא שבדרכה אל הנהגת המפלגה השנייה בגודלה בסקרים, איבדה יחימוביץ' את כל התכונות שהפכו אותה לעיתונאית טובה. כזו ש"יוצאת חוצץ" נגד העוולות, כמו בת דמותה ב"ארץ נהדרת". יחימוביץ' החדשה לא יוצאת חוצץ. בטח לא מספיק. היא תומכת במבצע עמוד ענן. מחזקת את ידיו של ראש הממשלה במאבקו בפלסטינים. מגוננת על ההתנחלויות. שומרת על האינטרסים של הוועדים הגדולים. מציגה תכניות כלכליות שאפתניות, שהמקורות למימושן אינם ברורים ומתכחשת להגדרתה של מפלגת העבודה כשמאל. 

7. ציפי ליבני

צל"ש: היא התלבטה והתלבטה, ישבה על הגדר רגל פה רגל שם, בדקה סקרים, התייעצה, וכבר נראה היה שהיא פשוט לא מסוגלת להחליט: אבל אז היא הכריעה והכריזה על הקמת "התנועה", וכעבור כמה ימים הדהימה את המערכת הפוליטית כשהעבירה לצידה בזה אחר זה שני יושבי ראש של מפלגת העבודה, שהובסו בפריימריז, עמרם מצנע ועמיר פרץ, והופ: ציפי לבני שוב רלבנטית. עכשיו גם הסקרים די מחמיאים, ויאיר לפיד מוטרד.
 
טר"ש: אי אפשר לשכוח ללבני איך היא התחילה את השנה הפוליטית: היא הפסידה בנוק-אאוט את ראשות "קדימה" לשאול מופז ועזבה את המפלגה. לתבוסה הזו קדמו שלוש שנים חיוורות כראש האופוזיציה. בבחירות הקודמות היא לא הצליחה להרכיב ממשלה,  למרות שעמדה בראש המפלגה הגדולה בישראל. הפעם, עוד לפני הבחירות, לא השכילה לתרום לליכוד השורות בגוש השמאל-מרכז.

8. שאול מופז

צל"ש: הוא כל כך רצה. הוא חיכה בסבלנות. ארב להזדמנות. הוא הבטיח שהוא לא יוותר, ובסוף הוא גם עשה את זה: גבר על ציפי לבני ונבחר לעמוד בראש קדימה.
 
טר"ש: יודעים מה זה "ניצחון פירוס"? מהשנה אפשר לדבר בפוליטיקה הישראלית על "ניצחון מופז". מכירים את המשפט "היזהר במשאלותיך כי יום אחד הן עלולות להתגשם"? מופז מכיר את המשפט הזה היטב. הוא חלם לעמוד בראש קדימה ולהיכנס עם המפלגה לממשלה. והוא גם עשה את זה. ואז הוא יצא מהממשלה בסערה. ובין לבין נשארו לו בסקרים מעט מאוד מנדטים, אם בכלל. וגם מעט מאוד כבוד. הבחירות הקרובות עלולות להיות טראגיות מאוד עבור שאול מופז.

>> צל"ש או טר"ש? סיכום 2012 בפוליטיקה לצפייה ישירה