כבר ארבעה ימים שתלמידי התיכונים בבית, למרות שהחופש הגדול הסתיים - וסוף השביתה לא נראה באופק. נכון לעכשיו אין באופק אפילו דיון נוסף בין ארגון המורים השובת למשרד האוצר. עיקר אי ההסכמה נוגע בנושא אחד - העסקת מורים בחוזה אישי.
על מה הוויכוח?
משרד האוצר דורש ש-6% מהמורים בכל בית ספר תיכון יועסקו בחוזה אישי, בשונה מכול המורים בארגון היום שמועסקים תחת הסכם עבודה קיבוצי. מורים בחוזה אישי יוכלו להיות מורים ללא תעודת הוראה. בארגון מתנגדים להכנסה למערכת של מורים שלא יהיו תחת הסכם קיבוצי וללא תעודת הוראה.
מי תומך בחוזים אישיים למורים?
- משרד האוצר.
- משרד החינוך.
- השלטון המקומי.
מי מתנגד לחוזים אישיים למורים?
- ארגון המורים העל יסודי
בעד החוזים האישיים: הטיעונים של האוצר
יסייע בטיפול במחסור במורים: יאפשר לקלוט מורים מוכשרים שלא ניתן לקלוט בהסכם הקיבוצי (כמו עובד הייטק שיילמד יום בשבוע בבית ספר).
גמישות בהעסקת מורים: מנהלי בתי ספר יוכלו לבקש מאותם מורים לבצע מגוון של משימות ללא ההגבלות, כפי שיש היום בהסכמים הקיבוציים ומסדירים באופן קפדני מאוד את עבודת המורה.
יאפשר למנהלים לשלם שכר גבוה יותר למורה בחוזה אישי ממורה תחת הסכם קיבוצי.
זו לא דרישה מיוחדת לארגון מורים: חוזים אישיים קיימים גם בתחומים אחרים במגזר הציבורי, כולל בהסתדרות המורים.
נגד חוזים אישיים: הטיעונים של ארגון המורים
- זילות של מקצוע ההוראה: כל אחד, גם מי שלא למד הוראה, יוכל להיות מורה.
- עובדים ללא הגנה על זכויותיהם: מורים ללא הסכם קיבוצי ניתן לפטר בקלות, להעסיק בכל משימה, יותר שעות - ואין להם זכות לשבות.
- בכל בית ספר יווצרו למעשה שתי קבוצות שונות של עובדים - עם משכורות שונות ועם זכויות שונות.
איך אפשר לפתור את המשבר?
הטיעונים של שני הצדדים משמעותיים והגיוניים. עם זאת, כשיש מחסור גדול של 2,600 מורים בתיכונים, מעמד המורה נשחק וכל התלמידים בבית - צריך להגיע לפשרה. פשרה כזו יכולה להיות על אחוז המורים שיועסקו בחוזה אישי - במקום 6% בשלב הראשון, להתפשר על מספר נמוך יותר.