תושבי הצפון שמתוסכלים מהודעתו של שר החינוך אתמול (שלישי) החליטו להרים את הכפפה ויזמו מעין "למידת גרילה": במקום מורים - מתנדבים ילמדו את התלמידים. "אסור לנרמל את הפינוי", הם אומרים על אמירתו של קיש כי "שנת הלימודים תיפתח במתווה עורפי".
תום להד, תושב איילת השחר, אב לשלושה ילדים וממובילי תנועת "הביתה, חוזרים לגליל", אמר בשיחה עם N12: "ההחלטה לא מחדשת הרבה לתושבי הגליל אבל הם מאששים את החשש הגדול ביותר שלנו, שאנחנו הולכים לעוד שנת לימודים אבודה. צריך להבין שאם יש משהו שזורע יותר ייאוש בגליל חוץ מהמצב הביטחוני זו המחשבה שלילדים שלנו במשך עוד שנה לא תהיה מערכת לימודים".
"המערכת העורפית של שר החינוך אינה מוכנה, זה סוד גלוי", המשיך להד. "בעצם אומרים לנו שהולכים לעוד שנה שלא מצליחים לספק את המינימום שמגיע לילדים שלנו. אם משרד החינוך לא יצליח, ניאלץ לספק את זה לילדים שלנו בעצמנו, כי עתיד הילדים והגליל חשוב לנו מדי".
רוית רוזנטל פלד, מנהלת תיכון הר וגיא בקיבוץ דפנה, סיפרה: "לא האמנתי שאצטרך ללמד בשלושה מקומות שונים בשנה האחרונה - בחצור הגלילית, בראש פינה וביסוד המעלה. חלק מהשיעורים מתקיימים במקביל במקומות שונים וחלק באותו המקום. יצרנו מערכות חדשות בכל שבוע ומורים עברו בין שניים לשלושה מקומות ביום, וזה לא נתפס. בשנה הבאה אנחנו נתמקם באזור התעשייה צח"ר. איתרנו שם מתחם עם שלושה מבנים שמשרד החינוך דואג לנו ומצייד. זה אומנם לא הר וגיא, אבל לפחות זה ייתן מענה וכולם יוכלו ללמוד יחד".
"אנחנו מזהים אצל התלמידים הרבה קשיים רגשיים, חרדות וחוסר וודאות, וזה מלווה את כולם עם הרבה בלבול", הוסיפה רוזנטל פלד. "יש געגועים, וכשמנותקים מהצוות מרגישים נטושים. זה עלה לא פעם בשיחות, ולא פשוט לתלמידים, לצוות ולהורים. כבר כמה חודשים שמנהלים את האירוע בחוסר ודאות. המבוגרים עוד איכשהו מסתדרים אבל הנזק לילדים הוא על גבול הבלתי-הפיך. חוסר הוודאות בעוכרנו, חייבים לעשות משהו ויפה שעה אחת קודם".
רפאל סלאב, אב לחמישה ילדים מקריית שמונה: "מצער לדעת שאחרי 10 חודשים של חוסר ודאות ואחרי ידיעה ברורה שלא נפתח את שנת הלימודים בצפון מעכשיו לעכשיו, משרד החינוך מודיע שממשיכים את מתווה הלימודים הנוכחי, וזה למרות ההצהרות על הכנה לפתיחה של שנת הלימודים גם במקומות הפינוי. הילדים שלנו, דור העתיד של מדינת ישראל, צריכים אי של יציבות בתוך כל הטירוף הזה. הם נתקלים בבירוקרטיה הזויה ברישום בערים הקולטות, כאילו שאין מלחמה. מכניסים אותם לבתי ספר שלא נרשמו אליהם מספיק תלמידים, בלי שיקול של מקום המגורים הזמני וללא פתרון מספק של הסעות".
"הגיע הזמן לקבל אחריות ולתת ודאות מינימלית לילדים שלנו", הוסיף סלאב. "יש להחליט עכשיו על הארכת מועד הפינוי, להסתכל לתושבים בעיניים ולומר להם - נעשה הכול כדי להחזיר אתכם הביתה אחרי שנסיר את האיום, ועד אז ניתן לכם גב אזרחי מקסימלי עם כמה שפחות בירוקרטיה".
מפורום "מגן עוטף לבנון", שמאגד גם יישובים רבים שלא פונו בידי המדינה, נמסר: "לצערנו אתמול נוכחנו שוב לדעת כמה הניתוק מהשטח גדול. אמש הודיע שר החינוך יואב קיש על 'מתווה חינוך עורפי' של בתי ספר מרוחקים מהתלמידים לשנת הלימודים החדשה. התלמידים הלא מפונים שנותרו לגור ביישובים סמוכי הגדר יצטרכו לנסוע בכל בוקר 40 דקות בממוצע בצירים מאוימים מירי נ"ט ולעמוד בפקקים בכל בוקר, וזה רק בגלל שאין רצון לקבל החלטה בנוגע ליישובי הצפון".
"פעוטות שלא יצטרכו לנסוע לאותן המסגרות המרוחקות יצטרכו להמשיך וללמוד במקלטים תת-קרקעיים ישנים ולהיות סגורים בהם במשך 5 שעות רצופות", הוסיפו בפורום "מגן עוטף לבנון". "אנחנו קוראים שוב לשר החינוך קיש לבוא ולראות את המצב בשטח של אלו שנשארו ונשכחו מאחור ולמצוא פתרון הולם לילדים שסובלים מקשיים לימודיים ונפשיים".