חדשות מעודדות למערכת החינוך: תוצאות מבחני פיז״ה הבין-לאומיים לשנת 2022, שמפרסמת היום (שלישי) הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מלמדים כי חרף הירידה החדה בהישגי מדינות ה-OECD, ככל הנראה בגלל מגפת הקורונה, ההישגים של תלמידי ישראל נשארו יציבים - וכתוצאה מכך עלה דירוג ישראל בהשוואה למדינות העולם.
במחקר, שנערך לתלמידים בני 15 ב-81 מדינות ברחבי העולם, נבדקת רמת האוריינות ב-3 תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. בתחום הקריאה - ישראל קפצה מהמקום ה-37 למקום ה-30 – ולראשונה הישגיה דומים לממוצע ה-OECD. בנוסף, נרשם שיפור קל בהישגי התלמידים בתחום המדעים והמתמטיקה. במדעים - ישראל עלתה מהמקום ה-42 למקום ה-37. במתמטיקה - ישראל עלתה מהמקום ה-41 למקום ה-38. עם זאת, הממוצעים בשני התחומים עדיין נמוכים מממוצע ה-OECD.
אחד הנתונים החשובים ביותר שעולים מתוצאות המבחן הוא הזינוק של תלמידי ישראל בתחום המצוינות במתמטיקה. לפי תוצאות המבחן, ישראל קפצה למקום ה-22 בעולם מהמקום ה-31 בשנת 2018 – ובכך עקפה את נורווגיה, דנמרק, פורטוגל, צרפת ואיטליה. יש לציין שגם בשנת 2018 ישראל דורגה מעל ארה״ב, אירלנד, ספרד, הונגריה ופורטוגל. ב-10 המקומות הראשונים בקטגוריה דורגו: סינגפור, טאיוואן, מקאו (סין), הונג קונג, יפן ודרום קוריאה, שוויץ, הולנד, אוסטרליה ואסטוניה.
הירידה החדה בהישגי המדינות ברחבי העולם נובעת ככל הנראה מהסגרים הממושכים שהביאה עימה מגפת הקורונה. הירידות הגדולות נרשמו בעיקר במדינות אירופה, כמו פולין, צרפת ואיסלנד. לעומת זאת, במדינות מזרח אסיה דווקא חלה עלייה בהישגי התלמידים.
פערים בין בנים לבנות, תלמידות חרדיות – הטובות ביותר בקריאה ומתמטיקה
בדומה למתרחש במדינות רבות בעולם, גם בישראל ישנו פער בין הישגי הבנים לבנות. כך, במתמטיקה 70% מהמצטיינים במתמטיקה הם בנים, לעומת 30% שהן בנות. יש לציין שדווקא במגזר הערבי, התלמידות עולות בהישגיהן על התלמידים.
המבחן בדק גם את הישגיהם של קבוצות האוכלוסייה בישראל בכל תחום. כך לדוגמה, נרשמה ירידה בהישגיהן של כל תלמידות ישראל במתמטיקה – 15 נקודות ביחס למבחן שנערך בשנת 2018. בולטת במיוחד הירידה של תלמידות החינוך הממלכתי-דתי – שהידרדרו בכ-25 נקודות בכל שלושת התחומים.
למרות שגם אצלן חלה ירידה, התלמידות החרדיות מובילות את הישגי הבנות בישראל במתמטיקה ובקריאה. במתמטיקה - הישגיהן של התלמידות החרדיות דומה להישגיהן של תלמידות החינוך הממלכתי. בתחום הקריאה הפערים רק גדלים – והתלמידות החרדיות מובילות ב-12 נקודות על תלמידות החינוך הממלכתי וב-9 נקודות על תלמידות החינוך הממלכתי-דתי.
הבדלים משמעותיים נרשמו בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים
הפערים בין תלמדים דוברי הערבית לתלמידים דוברי עברית הצטמצמו במעט בשלושת התחומים. הסיבה לכך היא ירידה של 12 נקודות בהישגי דוברי העברית במתמטיקה ומעלייה של 11 נקודות בהישגי התלמידים הערבים במדעים. עם זאת, כשני שלישים מהתלמידים דוברי הערבית מתקשים בכל אחד מהתחומים - שיעור גבוה פי שניים ויותר מממוצע המתקשים במדינות ה-OECD.
נתון מעניין נוסף שעולה מתוצאות המבחנים מגלה שרק 8% מהתלמידים מהרבעון החברתי-כלכלי הנמוך בישראל, מצליחים להגיע לרבעון הגבוה של הישגים במתמטיקה. באנגליה 15%, בפינלנד 12%, באסטוניה, דנמרק וסינגפור 10%. בצרפת, שבה ההגירה מובילה לפערים גדולים, השיעור הוא 7%.
גם מצוקת כוח האדם האיכותי במערכת החינוך משתקפת בתוצאות המבחנים. 45% ממנהלי בתי הספר בישראל מדווחים שחסרים להם מורים ושהם נאלצים לגייס מורים בעלי הכשרה לקויה. מחסור גדול יותר מדווח בצרפת, איטליה ופורטוגל, לצד מדינות שבהן אין כלל מחסור, כמו סינגפור ודנמרק.
במבחן הנוכחי השתתפו כ-625,000 תלמידים מ-81 מדינות וישויות כלכליות מרחבי העולם. בישראל השתתפו במחקר 6,251 תלמידים מ-193 בתי-ספר, המהווים מדגם ארצי מייצג.