פתיחת שנת הלימודים האקדמית מתקרבת, ודוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה: מה רוצים ללמוד הנבחנים בפסיכומטרי? עוד בדק המסמך מה שיעור הנבחנים שנעזרים בקורס הכנה – וכמה יעלה למדינה לממן את הקורסים לכל הסטודנטים?
הנתונים מתייחסים לשנים 2018 עד 2020, ועולה מהם שהמקצוע המבוקש ביותר בקרב התלמידים הניגשים לבחינה הפסיכומטרית הוא הנדסה – עם 17.8% מהנבחנים שסימנו תחום לימוד זה בעדיפות הראשונה. במקום השני נמצאים מדעי המחשב והנדסת מחשבים, ואל המקום השלישי הגיעו לימודי הרפואה.
נתון מפתיע מגיע בקשר ללימודי המשפטים – שפחות מ-5% מהנבחנים בפסיכומטרי בפעם הראשונה מתכוונים ללמוד משפטים. זאת, למרות השיעור הגבוה של עורכי הדין בישראל. מקצועות נוספים שאליהם מכוונים הנבחנים הם רוקחות, כלכלה, ניהול חשבונאות ופיזיותרפיה.
לעומת זאת, כשמסתכלים על נתוני הניגשים לבחינה חוזרת – רפואה גורפת את המקום הראשון. אחד מכל ארבעה נבחנים במבחן פסיכומטרי חוזר, עושה זאת כדי להתקבל ללימודי רפואה. הפער בין הנבחנים בפעם הראשונה לאלו שניגשו פעמים נוספות בתחום הרפואה – הוא של מעל 10%. ביתר התחומים המוצגים, הפער בין בחינה ראשונה לחוזרת עומד על עד 2.6%.
בישראל מתנהל דיון ציבורי ארוך שנים לגבי האפשרות לבטל את הבחינה הפסיכומטרית או להחליפה בשיטת מיון אחרת. הטענות העיקריות של המתנגדים לבחינה נוגעות ליכולתה לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודים אקדמיים, להשלכותיה החברתיות ולרמת ההוגנות כלפי קבוצות חברתיות מסוימות – כמו דוברי ערבית ונבחנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
מנגד, לפי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מחקרים רבים מראים כי נבחנים שקיבלו ציון גבוה בבחינה – לרוב מצליחים בלימודיהם יותר מנבחנים שקיבלו ציון נמוך. בנוסף, נטען כי אם יש הבדלים בציונים בין קבוצות אוכלוסייה, הם משקפים הבדלים בין הקבוצות בהזדמנויות הלמידה בשלבים מוקדמים יותר של מערכת החינוך.
טענה בולטת של המתנגדים לבחינה הפסיכומטרית היא שסביב הבחינה התפתחה תעשייה משגשגת של מכונים פרטיים המתמחים בהכנת מועמדים לבחינה, ואלה גובים ממון רב בעבור השתתפות בקורסים. על פי הדוח, רוב מוחלט של הנבחנים, 83% מהם, משלמים על קורסי הכנה לבחינה. בשנת 2018 המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו) פרסם מחקר ולפיו אין קשר בין ציון שהצליח להשיג הנבחן בבחינה לבין המחיר ששילם על קורס ההכנה.
המחיר השכיח ביותר של קורס הכנה עליו דיווחו הנבחנים הוא 2,000 עד 5,000 שקלים לקורס. אחד מכל ארבעה נבחנים שילם פחות מ-2,000 שקלים וחמישית מהמבחנים שילמו סכום משמעותי של יותר מ-7,000 שקלים עבור הכנה לפסיכומטרי. 13% מהנבחנים שילמו בין 5,000 ל-7,000 שקלים עבור ההכנה לקורס.
וכמה יעלה למדינה לממן את הקורסים לכל הסטודנטים בישראל? לפי החישוב שנעשה במחלקת המחקר של הכנסת, התקציב השנתי הנדרש למימון קורסי הכנה לנבחנים בפעם הראשונה הוא בין 108 ל-181 מיליון שקלים. "צריך לבטל בהקדם את הפסיכומטרי, שהוכח כמנגנון סינון מעמדי מן המדרגה הראשונה", אמרה חה"כ אמילי מואטי, שהגישה את החוק לביטול מנגנוני הסינון בכניסה לאוניברסיטאות.
ח"כ מואטי הגיבה לתוצאות המחקר: "חינוך והשכלה הם הכלים החשובים ביותר ליצירת מוביליות חברתית. העלויות העצומות העולות מן המחקר מחדדות את העובדה המצערת, שהמרוויחים הגדולים מהפסיכומטרי הם המכונים שמגלגלים עשרות מיליונים בשנה - ולא הסטודנטים. הפערים בין האשכולות החברתיים, מקשים על הקבלה לאוניברסיטאות ואת זה חייבים לשנות. התחלנו ונמשיך בכנסת הבאה".